כשרות לפסח על אוכל לכלבים וחתולים

שאלה: האם אוכל שנותנים בפסח לכלבים ולחתולים צריך להיות כשר לפסח?

תשובה: אין בעיה לתת אוכל בלי הכשר לפסח לכלבים ולחתולים (כל זמן שלא מדובר בחמץ בעין אלא רק בתערובות חמץ, שזה האוכל הרגיל הניתן להם).

הרחבת דברים:

המשנה בתחילת פרק שלישי בפסחים עוסקת בדברים שיש בהם חמץ, שאסור לקיים אותם בפסח, כמו כותח הבבלי ושכר המדי. וכתב הרמב”ם (חמץ ומצה ד,ח), כי בתערובות אלו יש איסור בל יראה ובל יימצא, משום שהם דברים הנאכלים, אבל דבר שיש בו תערובת חמץ ואינו ראוי לאכילת אדם, מותר לקיימו בפסח. ובהמשך דבריו כתב הרמב”ם (ד,יב):

“דבר שנתערב בו חמץ ואינו מאכל אדם כלל, או שאינו מאכל כל אדם כגון התריאק וכיוצא בו, אף על פי שמותר לקיימו – אסור לאוכלו עד אחר הפסח…”.

ונפסקו דברים אלו בשולחן ערוך (תמב,ד).

על פי הדברים הללו נראה, שאין צורך בהכשר לפסח במזון לבעלי חיים, אשר אינו ראוי לאכילת אדם.

אמנם, ראיתי בספר “פניני הלכה” על הלכות פסח (עמוד 23), שהחמיר וכתב:

“מאכלים שמכינים לכלבים וחתולים, החמץ שבהם ראוי מתחילתו למאכל אדם, ולכן חובה לבערם”.

לא מובא שם מקור לחומרה זו, ובפשטות הדברים אינם מתאימים לדברי הרמב”ם והשו”ע, שהקלו בדבר שהתערב בו חמץ – כאשר ברור שהחמץ עליו הם דברו, הוא חמץ הראוי לאכילת אדם מתחילתו, אלא שכעת בתערובת אינו ראוי לאכילת אדם.

גם בהלכה יומית שמצאתי ברשת, מהרב יצחק יוסף – החמיר בדבר וכתב, שהחמץ בפסח אסור בהנאה, ועל כן אין להאכילו לבעלי חיים שלו; ובפרט במזון לכלבים וחתולים: “שאף על פי שאינו ראוי כל כך למאכל אדם – מכל מקום אינו פגום לגמרי גם עבורם, ואסור להשתמש בו בפסח”.

האומנם האוכל של הכלבים והחתולים אינו פגום לגמרי לאכילת אדם?

לפחות לגבי האוכל של הכלבה שלנו, לא מצאתי מי שיעיז לטעום…

והאמת היא, שאפילו אם אינו פגום לגמרי, לשון הרמב”ם והשולחן ערוך “שאינו מאכל כל אדם” יכול ללמדנו, שאף אם נמצא מי שבשעת דחק גדולה יאכל דבר כזה, בכל אופן אין איסור לקיים את זה בפסח.

ובאמת, הרב יוסף בהמשך דבריו שם כותב לגבי דגי נוי, שמותר לתת להם לאכול, משום שמדובר רק בתערובת חמץ ולא בחמץ בפני עצמו, והוא פגום מאוד בטעמו, ועל כן יש להתיר להאכילם בפסח.

כראיה לדבריו הוא כותב, שכך התיר בשו”ת אור לציון.

אמנם, בשו”ת זה (חלק ג אות ח סעיף ה) התיר במפורש לא רק האכלת דגי נוי, אלא גם את האכלת כל בעלי החיים:

“שאלה: מי שיש לו ברשותו בעלי חיים או אקוורים דגים…

תשובה: אם המזון אינו ראוי לאכילת אדם, וגם אין החמץ בעין אלא מעורב במזון, ונתערב לפני הפסח, מותר להשהות מזון זה בפסח ולהאכילן לבעלי החיים שברשותו”.

נראה, שהנחת היסוד של הרב יוסף היא, שמזון הכלבים הוא חמץ בעין ולא תערובת.

אולם זו אינה המציאות המוכרת לנו כיום.

הרבה מהמזון של הכלבים והחתולים עשוי מתערובות שונות, שכמות החיטה והקמח ואפילו הקטניות שבו, הוא נמוך מאוד.

על פי המבואר נראה לומר, שאין כל צורך בהכשר לפסח על המזון של הכלבים והחתולים כיום – ובהחלט ניתן לסמוך למעשה על דברי האור לציון, שהם מתאימים לפסיקת הרמב”ם והשו”ע.

ויאכלו הכלבים והחתולים וישבעו.