הקריעה על ירושלים כיום

בס"ד

הקריעה על ירושלים בימינו

מועד קטן דף כו עמוד א

קורע על מקדש ומוסיף על ירושלים. ורמינהו: אחד השומע ואחד הרואה, כיון שהגיע לצופים קורע, וקורע על מקדש בפני עצמו ועל ירושלים בפני עצמה! לא קשיא: הא דפגע במקדש ברישא, הא דפגע בירושלים ברישא.

מפרש: הא דפגע במקדש ברישא – כגון כשנכנס לירושלים בשידה תיבה ומגדל, דלא ראה ירושלים עד שראה בית המקדש – קורע על המקדש, ומוסיף על ירושלים, אבל בשלא נכנס בתיבה ופגע בירושלים ברישא – קורע על ירושלים בפני עצמה ועל המקדש בפני עצמו.

ריטב"א: ורמינהו אחד השומע. פי' שראה בנינה ושמע חורבנה. ואחד הרואה. פירוש הרואה חורבנה, כגון בזמן הזה.

רמב"ם הלכות תעניות פרק ה הלכה טז: מי שראה ערי יהודה בחורבנם אומר ערי קדשך היו מדבר וקורע, ראה ירושלם בחורבנה אומר ירושלם מדבר וגו', בית המקדש בחורבנו אומר בית קדשנו ותפארתנו וגו' וקורע, ומהיכן חייב לקרוע מן הצופים, וכשיגיע למקדש קורע קרע אחר, ואם פגע במקדש תחלה כשיבא מדרך המדבר קורע על המקדש ומוסיף על ירושלם.

ב"ח אורח חיים סימן תקסא: ומהיכן חייב לקרוע משיגיע לצופים. ברייתא שם אחד השומע ואחד הרואה כיון שהגיע לצופים קורע…  והכי משמע בברייתא דאף השומע ואינו רואה כיון שהגיע לצופים קורע אבל ברואה אפילו ברחוק הרבה יש לו לקרוע… ומטעם זה השמיטוהו הרי"ף והרא"ש ויראה דאף הרמב"ם מודה בזה דיצא ידי קריעה אפילו קרע קודם שהגיע לצופים אלא דאשמועינן דבהגיע לצופים חייב לקרוע תיכף מה שאין כן בקודם לצופים דאע"ג דיצא ידי קריעה מכל מקום יכול הוא להמתין מלקרוע עד שיגיע לצופים וזה דעת רבינו דכאן כתב דמן הצופים חייב לקרוע וביורה דעה (סי' ש"מ עמ' שעו) כתב בסתם משום דאף קודם לצופים יצא ידי קריעה נ"ל ודלא כדברי הב"י שאמר דקודם שיגיע לצופים לא חשיבא ראייה וכל זה על פי פירוש רש"י אבל ר"י חולק וסבר דצופים אינו כפר אלא כל מקום סביב לירושלים שיכול לראותה משם עיין בתוספות בפרק אלו עוברין מתניתין דההולך לשחוט את פסחו (שם ד"ה אם) אך קשה דאם כן מאי אחד השומע וכו'.

שולחן ערוך אורח חיים סימן תקסא: ומהיכן חייב לקרוע, מן הצופים; ואח"כ כשיראה המקדש קורע קרע אחר, וכל קריעה טפח; ואם בא דרך המדבר, שאז רואה המקדש תחלה, קורע על המקדש, טפח, ואח"כ כשיראה ירושלים מוסיף על קרע ראשון כל שהוא.

משנה ברורה: מן הצופים – פי' דלא חשיב ראיה מריחוק מקום אלא משהגיע לצופים דהוא מקום סמוך לירושלים חשיב ראיה כ"כ ב"י אבל כמה פוסקים כתבו דצופים הוי פי' כל מקום סביב לירושלים שיכולין לראות משם. עוד כתבו דמשהגיע לצופים צריך לקרוע אף על פי שעדיין לא ראה אותה. כתב הא"ר כל שקרע וראה קצת אף שלא ראה בטוב כשיגיע א"צ לקרוע עוד הא לכתחלה יש לו להמתין עד שיגיע למקום צופים.

אליה רבה סימן תקסא: כשהגיע למגדל וכו'. דכל שלא הגיע לצופים לא חשיבי ראייה (ב"י), והב"ח [ס"ג] חולק דדוקא השומע ואינו רואה אמר הש"ס [מו"ק שם] כיון שהגיע לצופים קורע, אבל כשרואה אפילו ברחוק הרבה יש לו לקרוע ע"כ. ולא דק, דפשוט וברור דשומע אפילו בסוף העולם קורע, ומה דתנא מן הצופים לא קאי על השומע אלא על הרואה, והא דנקט אחד השומע וכו' היינו לגוף הדין דצריך לקרוע גם על המקדש בפני עצמו וכו'. וכן מצאתי להדיא במסכת שמחות פ"ט, וכן הוא להדיא בירושלמי דמו"ק [פ"ג ה"ז].

שו"ת מנחת שלמה חלק א סימן עג: שם בפנים חדשות עמוד ל"ח, מביא כת"ר צדדי הספק אם בזמנינו שהשלטון בירושלם הוא בידי ישראל אם יש חיוב לקרוע עליה. חושבני דכל זמן שרואים עדיין בעיר הקדש והמקדש כנסיות של נכרים וגם קברי עכו"ם וכו', ואין אנו יכולים למעקר פולחנא נוכראה, עדיין היא בחרבנה, ועתה עינינו נשואות לשמים לראותה מהרה בפולחנא דשמיא בבנין בית הבחירה ונגילה בד' ונשמחה בישועתו לנצח.

שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ה סימן לז: שא"כ עתה שבחסדי השי"ת אין מושלים האומות על ערי יהודה ועל ירושלים, והם גם מיושבים, הוא טעם גדול שלא לקרוע.

שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ד סימן ע: אם יש לקרוע היום על ראיית ירושלים ואלו הנוסעים לארץ ישראל מסתבר שאף שעדיין לא נגאלנו בעוה"ר אין לקרוע בראיית ירושלים מאחר שהיא בחסד השי"ת בנויה לתפארת ואינה עכ"פ ברשות אומות עכו"ם, וצריך לברך רק בראותו מקום המקדש אף כשרואים אותו מרחוק וכ"ש כשבאים לכותל, וכשרואין ערי יהודה שהם ברשות האומות וכן אם איכא חלק מירושלים ברשות האומות אף אם נבנו יפה צריך לקרוע.

פסקי תשובות אורח חיים סימן תקסא: הרואה ירושלים בחורבנה… הכוונה לירושלים העתיקה שבין החומות… ובימינו כשבאים לכותל המערבי דרך מערב ירושלים או דרך הר הצופים, בהכרח שיראו קודם את ירושלים העתיקה ואח"כ את מקום המקדש, ויש לקרוע שתי קריעות (בריחוק ג' אצבעות מקרע אחד לשני), אמנם אם רוצים, אפשר לעצום עינים ולא להביט בירושלים העתיקה ובחומותיה עד שמגיעם לראיית מקום המקדש ואז לקרוע קרע אחד ועולה לו גם על ירושלים.

עלי תמר מועד קטן פרק ג: ועל ירושלים… ועיין בפאה"ש ס"ג ובספר ארץ ישראל להרי"מ טיקוצינסקי ז"ל בסימן כ"ב, ראית ירושלים היא דווקא ירושלים העתיקה המקודשת או גם הר ציון שבדרומה, ואפילו ראה רק החומה סביבה וכו'.

סובו ציון (הרב נבנצל) עמוד סג: האם מספיק שרואה חומת העיר העתיקה כדי לקרוע או צריך לראות הבתים שבתוכה. ת. אפשר גם על החומה, אבל לא על החומה כיום, שהיא מתקופת התורכים.