תקנות זכר למקדש

בס"ד

תקנות שונות זכר למקדש

סוכה פרק ג משנה יב: בראשונה היה לולב ניטל במקדש שבעה ובמדינה יום אחד משחרב בית המקדש התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהא לולב ניטל במדינה שבעה זכר למקדש ושיהא יום הנף כולו אסור.

תוספתא יומא פרק א הלכה ט: לא היו ישנין כל הלילה אלא שוקדין כנגד כהן גדול… כך היו נוהגין בגבולין אחר חורבן הבית זכר למקדש אבל חוטאין היו.

פסחים קטו,א: זכר למקדש כהלל…

מנחות דף סו עמוד א: רבנן דבי רב אשי מנו יומי ומנו שבועי. אמימר מני יומי ולא מני שבועי, אמר: זכר למקדש הוא.

 

רש"י מסכת ביצה דף כב עמוד ב: מקולס – כרעיו ובני מעיו תלויין חוצה לו בצדו כשצולהו, והיו עושין זכר למקדש, שכתוב בו על כרעיו ועל קרבו.

חידושי הריטב"א מסכת סוכה דף מג עמוד ב: והנכון דהכי קאמרינן ערבה שלוחי בית דין מייתו לה… ומהא תלמוד דבזמן הזה גם כן על ידי שלוחי בית דין הוא זכר למקדש, וזהו שנהגו עכשיו שפרנסי הקהל מביאין אותה ביום שביעי משל צבור ואין כל אחד מביא אותה לעצמו, וזה נכון וברור.

תפארת ישראל שבילי דרקיע קביעת החודש: אמנם דבר פשוט הוא, שמאחר ששעת המולד הוא בעת שיראה קרן אור הראשון על הלבנה, א"כ אין שעת המולד בכל מקום על הארץ שוה, דלא בכל מקום בארץ יתראה הקרן הראשן על הלבנה בזמן ורגע א' בשוה, אלא הכל לפי מעמד המקום מול הלבנה, ומה שיתראה שם ממנה. אבל מפני שבזמן המקדש קדשו הסנהדרין החודש בירושלים, לכן זכר למקדש נחשוב גם עתה חשבון המולד כפי שהוא בירושלים עיר הקודש תוב"ב.

תורה תמימה הערות שמות פרק יח הערה יט: ועיין בר"ה ט"ז ב' טרחו בגמרא למצוא מקור שחייב אדם לקבל פני רבו ברגל, והביאו מדברי קבלה, ותמיהני שלא הביאו מקור מן התורה מפסוק וענין שלפנינו, דאחרי דמבואר שדומה קבלת פני רבו לקבלת פני השכינה, ובזמן שביהמ"ק קיים מחויבים לקבל פני השכינה בכל רגל, א"כ בזה"ז דין הוא לקבל פני רבו ברגל שדומה לקבלת פני השכינה, וכמו שתקנו תפלה במקום קרבן וכמה ענינים זכר למקדש, כנודע, וצ"ע.

אשל אברהם (בוטשאטש) או"ח קלא מ"א סקי"ח: אודות תשלומין לעצרת כל ז'… כי בודאי כולו עלמא מודו שנכון הרבה לעשות זכר למקדש תובב"א בכל מה דאפשר דבעיא דרישה, ומה טוב ומה נעים זכרון זה לימים הנעימים הללו…

הסכמת האדר"ת לספרו שנכתב בעילום שם: הן כל יקר ראתה עיני בהספר 'זכר למקדש' מעט הכמות ורב האיכות אשר מחברו יסדו על זכרון מצות הקהל, ושמחתי מאוד כי נמצא גואל למצוה זו. ואפריון נמטיה להרב הגאון המחבר שליט"א… עברתי על פני כולו ומצאתי בו דברים נחמדים וישרים למוצאי דעת…