תלמוד תורה וכיבוד אב ואם

 תלמוד תורה וכיבוד אב ואם

מגילה דף טז עמוד ב: גדול תלמוד תורה יותר מכבוד אב ואם, שכל אותן שנים שהיה יעקב אבינו בבית עבר לא נענש.

קידושין דף לב עמוד א: אלעזר בן מתיא אומר: אבא אומר השקיני מים, ומצוה לעשות, מניח אני כבוד אבא ועושה את המצוה, שאני ואבא חייבים במצוה; איסי בן יהודה אומר: אם אפשר למצוה ליעשות ע"י אחרים תיעשה על ידי אחרים, וילך הוא בכבוד אביו. אמר רב מתנה: הלכה כאיסי בן יהודה.

רמב"ם הלכות ממרים פרק ו הלכה יג: אמר לו אביו השקני מים ויש בידו לעשות מצוה אם אפשר למצוה שתעשה על ידי אחרים תעשה ויתעסק בכבוד אביו שאין מבטלין מצוה מפני מצוה, ואם אין שם אחרים לעשותה יתעסק במצוה ויניח כבוד אביו שהוא ואביו חייבים בדבר מצוה, ותלמוד תורה גדול מכבוד אב ואם.

שולחן ערוך יורה דעה סימן רמו סעיף יח: ת"ת שקול כנגד כל המצות. היה לפניו עשיית מצוה ות"ת, אם אפשר למצוה להעשות ע"י אחרים לא יפסיק תלמודו, ואם לאו יעשה המצוה ויחזור לתורתו.

שולחן ערוך יורה דעה סימן רמ סעיף יב: אמר לו אביו: השקני מים, ויש לפניו לעשות מצוה עוברת כגון קבורת מת או לויה, אם אפשר למצוה שתעשה ע"י אחרים, יעסוק בכבוד אביו. [רמ"א: ואם התחיל במצוה תחלה, יגמור, דהעוסק במצוה פטור מן המצוה (ב"י בשם הר"ן)]. ואם אין שם אחרים לעשות, יעסוק במצוה ויניח כבוד אביו. [רמ"א: מיהו אם אין זמן המצוה עוברת, יעסוק בכבוד אביו ואח"כ יעשה המצוה].

שם סעיף יג: תלמוד תורה גדול מכבוד אב ואם.

פתחי תשובה: היינו דווקא אם צריך לילך חוץ לעיר (כמ"ש בסעיף כ"ה) אבל אם הוא בעיר צריך לשרת את האב ולחזור לתורתו כמ"ש בסי' רמ"ו סי"ח. כ"כ הפר"ח בלקוטים. ובזה מתורץ קושיית ס' המקנה בקדושין דף למ"ד ד"ה אסתייעא מלתא ע"ש:

ערוך השולחן: ונראה מזה דכשהולך למצוה אחרת צריך רשות אביו ואמו ואע"ג דכשצריך לפרנסתו ודאי א"צ ליטול רשות מ"מ משום מצוה צריך ליטול רשות דהעוסק במצוה פטור מן המצוה ואיך יעזוב מצות כיבוד ויטול מצוה אחרת…

שו"ת דברי יציב חלק יורה דעה סימן קכו: ולזה לא הבנתי הא דבערוך השלחן שם בסעיף ל"ה כתב דיניח כבוד אביו ויעשה המצוה, ובסעיף ל"ו נקט דכשהולך למצוה אחרת צריך רשות אביו ואמו וכו' דהעוסק במצוה פטור מן המצוה עיין שם, וזה סתירה מיניה וביה.

המקנה מסכת קידושין דף לא עמוד ב: איסתייע מילתא ודרש אבימי מזמור לאסף. יש לפרש משום דהוי קשי' ליה מה שביטל תורה משום כבוד אביו… ויש לומר דדוקא ביעקב שהי' רק מצות כיבוד לחוד שלא הי' אצל אביו כדי לכבדו בזה אמרו דת"ת עדיף מיני' אבל אם אמר לו אביו השקיני מים י"ל דמורא עדיפא מת"ת.

תרומת הדשן סימן מ: שאלה: תלמיד רוצה לצאת ממדינתו, ללמוד תורה לפני רב אחד שהוא בוטח שיראה סימן ברכה לפניו, ויזכה בתלמוד ללמוד הימנו, ואביו מוחה בו בתוקף. וא"ל, בני אם תלך לאותה מדינה שהרב שם, תצערני עד מאוד, כי אדאג עליך תמיד, ח"ו פן תהא נתפש, או יעלילו עליך כמו שרגילים באותו מדינה…

תשובה: יראה, דאין צריך לשמוע כה"ג לאביו… ואין נראה לחלק, בין כיבוד אב ואם, בין מה שאביו מיחה בידו, ושמצערו במה שעובר על צוואתיו, דהא תרווייהו מצות עשה שוה נינהו, כבודו ומוראו… כי היכי דלא מפליג, תלמודא התם, בין לאווין דשבת דחמירי, ובין שאר לאווין דלא חמירי. והיינו טעמא הואיל ואמרה תורה כולכם חייבין בכבודי, כלומר מוראי למעלה ממוראיכם, א"כ כל האי סוגיא אפי' קלים הם, דוחים כיבוד אב ואם ומוראו, דבכל איסורים אפי' דרבנן איכא מורא שמים, אם פורש מהן. ולענין לצאת לת"ת לפני רב שזוכה ממנו ללמוד תורה, שרינן לעיל טומאה דרבנן, אלמא עדיף ממורא דאב ואם.

שולחן ערוך יו"ד סימן רמ סעיף כה: תלמיד שרוצה ללכת למקום אחר, שהוא בוטח שיראה סימן ברכה בתלמודו לפני הרב ששם, ואביו מוחה בו לפי שדואג שבאותה העיר העובדי כוכבים מעלילים, אינו צריך לשמוע לאביו בזה.

פתחי תשובה: נראה דהוא הדין אפילו ספק לו שמא יראה סימן ברכה מותר.

שו"ת יחווה דעת חלק ה סימן נו: תלמיד שנפשו חשקה בתורה, רשאי ללכת ללמוד תורה בישיבה שלומדים בה תורה בכל שעות היום, אפילו אם הדבר הוא בניגוד לדרישת ההורים שרוצים שילמד בישיבה תיכונית, ואין בזה מצות כיבוד אב ואם…

שו"ת מנחת יצחק חלק ט סימן קג: כי מצוות כיבוד אב אינו דוחה אפילו את זכותו של הבן לבחור לעצמו ללמוד במקום שלבו חפץ, ואין ההורים רשאים להתערב בזה ולהפריע.