שמירת המקדש

בס"ד

מצות שמירת המקדש

מידות פרק א משנה א:

בשלשה מקומות הכהנים שומרים בבית המקדש: בבית אבטינס ובבית הניצוץ ובבית המוקד; והלויים בעשרים ואחד מקום…

ספרי זוטא פרק יח: וזר לא יקרב. אין לי אלא בלא תעשה, בעשה מניין? אמרת ושמרתם את משמרת הקדש. גדולה למקדש שיש עליו שומרין. לא דומה פלטרין שאין עליו שומרין לפלטרין שיש עליו שומרין שנ' "והחונים לפני המשכן קדמה לפני אהל מועד מזרחה משה ואהרן ובניו שומרין משמרת המשכן". מה תלמוד לומר "למשמרת בני ישראל"? אלא בזמן שהקטן שומר הגדול פוסע עליו ונכנס, ובזמן שהגדול שומר אין הקטן פוסע עליו ונכנס.

רש"י במדבר ג,ו: ושרתו אתו – ומהו השירות? ושמרו את משמרתו, לפי ששמירת המקדש עליו שלא יקרב זר, כמו שנאמר "אתה ובניך ובית אביך אתך תשאו את עוון המקדש", והלוים הללו מסייעין אותם, זה הוא השירות.

רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק ח הלכה א: שמירת המקדש מצות עשה, ואף על פי שאין שם פחד מאויבים ולא מלסטים, שאין שמירתו אלא כבוד לו, אינו דומה פלטרין שיש עליו שומרין לפלטרין שאין עליו שומרין.

מורה הנבוכים חלק ג פרק מה: ואמנם היות השמירה והסבוב סביב למקדש תמיד, הוא לכבד אותו ולפארו ושלא יהרסו הסכלים גם כן והטמאים אליו ולא בעת האנינות וכל מי שלא רחץ גופו כמו שיתבאר…

דברי הימים א ט,כו: כִּי בֶאֱמוּנָה הֵמָּה אַרְבַּעַת גִּבֹּרֵי הַשֹּׁעֲרִים הֵם הַלְוִיִּם וְהָיוּ עַל הַלְּשָׁכוֹת וְעַל הָאֹצְרוֹת בֵּית הָאֱלֹהִים.

 

ברייתא דמלאכת המשכן פרק יג

כיצד היו הלוים משמרין במקדש? בני קהת היו משמרין בדרום שנ' משפחת בני קהת יחנו על וגו', והם היו ממונין על כלי הארון שנ' ומשמרתם הארון והשלחן וגו'… בני גרשון היו משמרין במערב שנ' משפחות הגרשוני אחורי וגו' והם היו ממונים על המשכן… בני מררי היו משמרין בצפון שנ' ונשיא בית אב למשפחותם מררי וגו' והם היו ממונים על הקרשים והקרסים והבריחים… למזרח משה ואהרן ובניו שנ' והחונים לפני המשכן קדמה…

השגות הרמב"ן לספר המצוות לרמב"ם מצות עשה לו

ונחלקו עוד למשמרות במקומות מן המקדש כאותו הענין שחלק אותם הכתוב במשכן משפחות בני קהת יחנו ומשפחות בני הגרשוני יחנו. כי כל זה נוהג לדורות. ומזה שנינו (ריש מדות) בשלשה מקומות הכהנים שומרים בבית המקדש והלוים באחד ועשרים… ושוב מצאתי ברייתא… אבל לא שמענו שצוה הקדוש ברוך הוא את אהרן שיעשה את בניו ארבעה ועשרים משמרות למדנו שהיתה מצוה זו ביד משה ואהרן. והעיקר הנראה מכל מה שהזכירו במשמרות שהיא מצוה מקובלת ממשה מסיני ולא נכתבה בתורה.

פירוש המשנה לרמב"ם תמיד פרק א משנה א: ודע כי השמירה והנטירה הללו ששומרים את המקדש על ידי הרובין והמשמרות אינו מחמת פחד אלא זו מצוה כבוד לבית והדור ורוממות, וכך היו שומרים את המשכן במדבר ובימי שלמה ועד סוף הדורות…

 

תמיד דף כז עמוד א: התם דלא מטו למעבד עבודה – קרי להו רובים, הכא דמטו להו למעבד עבודה – קרי להו פרחי.

מפרש לתמיד: גבי שמירה דלא מטו למעבד עבודה, שלא הגיעו לעשות עבודה, כגון פחותים מי"ג שנה, קרי להו רובים, כלומר, נערים. הכא דמטו למיעבד עבודה, שכל אותם שישנים שם בבית המוקד ראויין לעבודה, דבשביל כך הם ישנים שם, כדי שיהיו מזומנים למחר לעבודה ביום עבודתם…

פסקי תוספות לתמיד אות ו: פחות מבן עשרים אין כשר לעבודה.

פירוש הרמב"ם: ונתבאר בתלמוד כי הרובין והם היורים הם אשר קראם פרחי כהונה.

מאירי: והרובים שומרים שם פי' מלמדים לירות בקשת ובחצים מלשון רובה קשת והתבאר בגמ' שהן הן פרחי כהנה אלא שבזמן שאינו ראוי לעבודה הוא קורא אותם רובים ובזמן הראוי לעבודה הוא קורא אותם פרחים.

 

ספר החינוך מצוה שפח: ונוהגת בכהנים ולוים בזכרים בזמן הבית…

ספר משכנות לאביר יעקב על שמעתתא ראשונה דמסכת תמיד, מיוסד על מצות כבוד בית המקדש שנוהג גם בזמן הזה…

שו"ת אבני נזר חלק יורה דעה סימן תמט: על דברת מעכ"ת אם חובה בזמה"ז להושיב שומרים למקדש… וכיון דטעם שמירתו מפני כבוד ואף עכשיו מחויב לכבדו זה נכון… והנה יש לעיין אם שימור חשיב עבודה…

שם אבן העזר סימן קיט: דהנה הדבר ברור דלא נקרא עבודה במקדש אלא אם כן עושה מעשה…   וכן משמע ברמב"ם פ"ג מה' כלי המקדש הלכה ב' וז"ל עבודת הלוים שיהי' שומרין את המקדש ויהי' מהן שוערין לפתוח שערי המקדש ולהגיף דלתותי', מפורש דשומרי המקדש אינם נקראים שוערים במה ששומרין ושוערים רק פתיחת השערים והגפתם לבד, ובסוף הפרק שם [ה"י] כתב וכן הלוים מוזהרים שלא יסייע האחד במלאכת חבירו שלא יסייע המשורר לשוער ולא השוער למשורר, מבואר דמשורר ששמר המקדש אינו עובר…

מנחת חינוך מצוה שפח: לענין שמירת המקדש בודאי אף כהנים בעלי מומים כשרים דלא מצינו דיהי' זה עבודה דבע"מ יפסלו בודאי הם כשרים…

עולת תמיד (בהתחלה): …שכתב דשמירת כהנים הוי עבודה… ושפיר פקפק על זה הרב המחבר… אינו דומה פלטרין שיש עליו שמירה… הרי דתלוי מצוה זו רק בפלטרין היינו בעודו בנוי, אבל לא כשאין שם הפלטרין.

 

משנה בתמיד: לא היו ישנים בבגדי קדש אלא פושטין ומקפלין ומניחים אותן תחת ראשיהן ומתכסין בכסות עצמן…

תמיד דף כז עמוד א: שינה הוא דלא, אבל הילוך מהלכים, שמעת מינה: בגדי כהונה ניתנו ליהנות בהן! אמרי: הוא הדין דאפילו הילוך נמי לא, והא דקתני לא היו ישנים – משום דבעי למיתנא סיפא, אלא פושטין ומקפלין…

פירוש הרמב"ם: מניחין אותן תחת ראשיהם, רצה בכך 'כנגד' ראשיהם וכך באר התלמוד, לפי שאינם יכולים להניחם מראשותיהם, לפי שבגדי כהונה שיש בהם שעטנז דוקא אסור ליהנות בהם זולתי בשעת עבודה, ובגדי כהן הדיוט יש בהן שעטנז כלומר האבנט.

רמב"ם הלכות בית הבחירה ח,ו: לא היו הכהנים השומרים ישנים בבגדי כהונה, אלא מקפלין אותם ומניחין אותם כנגד ראשיהם ולובשין בגדי עצמם, וישנים על הארץ כדרך כל שומרי חצרות המלכים, לא שיישנו על המיטות.

 

מידות פרק א משנה ב: איש הר הבית היה מחזר על כל משמר ומשמר ואבוקות דולקין לפניו. וכל משמר שאינו עומד אומר לו איש הר הבית שלום עליך, ניכר שהוא ישן, חובטו במקלו. ורשות היה לו לשרוף את כסותו. והם אומרים: מה קול בעזרה? קול בן לוי לוקה ובגדיו נשרפים, שישן לו על משמרו.

רמב"ם הלכות כלי המקדש ז,ד: זה שעל השומרים הוא איש הר הבית, שמסבב על הלויים בכל לילה, וכל מי שישן על משמרו מלקה אותו במקלו ושורף את כסותו.

שלטי הגיבורים פרק לו: והרב מברטנורא ז"ל כתב על הפקיע להלקות הכהנים והלויים שנמצאו ישנים על משמרותם… ואולי טעה המדפיס והוסיף כהנים מדעתו, כי הנה לא היו מלקים הכהנים אלא הלויים בלבד, שההלקאה היא בעבור השינה… שהכהנים היו ישנים… וזקני בית אב ישנים שם…

 

ספרי פרשת קרח פיסקא קטז: "ושמרתם את משמרת הקודש ואת משמרת המזבח" הרי זו אזהרה לב"ד של ישראל להזהיר את הכהנים שתהא העבודה נעשית כתקנה שכשעבודה נעשית כתיקנה הם כלים את הפורענות מלבא לעולם.

ספר החינוך מצוה שסב: מצות שילוח טמאים חוץ למחנה שכינה… ונוהגת מצוה זו בזכרים ונקבות בכל זמן, שאפילו בזמן הזה שהמקדש שמם בעונותינו אסור להכנס בו טמא.

שו"ת באהלה של תורה חלק ד סימן כב: לדעת רוב הפוסקים מותר להעמיד משמרות על הר הבית בזה"ז, או משום זכר למקדש, או כדי למנוע מטמאים להיכנס למקדש בטומאה (לצערנו אין ביכולתנו למנוע כיום כניסת זרים למקומות האסורים בהר הבית והעזרות. אך לו יכולנו היינו חייבים למנוע זאת מהם). בפרט כאשר השמירה יכולה להיעשות כיום רק מחוץ להר הבית ואינה דומה כלל לשמירה שהייתה בזמן המקדש ואינה עבודה כלל. ונלענ"ד שמן הראוי להציב כיום משמרות קבועות ליד שערי המקדש מסיבה נוספת… ונלענ"ד שמקורה של הלכה זו, לדרוש את מקום המקדש גם בחורבנו, הוא הפסוק "לשכנו תדרשו" ופירש הרמב"ן: וטעם לשכנו תדרשו – שתלכו לו מארץ מרחקים ותשאלו אנה דרך בית השם, ותאמרו איש אל רעהו לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלהי יעקב