שמחת בית השואבה

בס"ד

שמחת בית השואבה

סוכה דף נא עמוד א

מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו. במוצאי יום טוב הראשון של חג ירדו לעזרת נשים ומתקנין שם תיקון גדול… חסידים ואנשי מעשה היו מרקדין בפניהם באבוקות של אור שבידיהן, ואומרים לפניהם דברי שירות ותושבחות, והלוים בכנורות ובנבלים ובמצלתים ובחצוצרות ובכלי שיר בלא מספר, על חמש עשרה מעלות היורדות מעזרת ישראל לעזרת נשים…

תוספתא סוכה פרק ד: בראשונה כשהיו רואין שמחת בית השואבה היו אנשים רואין מבפנים ונשים רואות מבחוץ וכשראו בית דין שהן באין לידי קלות ראש עשו שלש גזוזטראות בעזרה כנגד שלש שלש רוחות ששם נשים יושבות ורואות בשמחת בית השואבה ולא היו מעורבין… אמר ר' יהושע בן חנניה כל ימי שמחת בית השואבה לא היינו רואין שינה: משכימין אנו לתמיד של שחר משם לבית הכנסת משם למוספין משם לאכילה ושתיה ומשם לבית המדרש משם לתמיד של בין הערבים משם לשמחת בית השואבה…

 

סוכה דף נ עמוד ב: מאן דתני שואבה לא משתבש – דכתיב ושאבתם מים בששון. ומאן דתני חשובה לא משתבש – דאמר רב נחמן: מצוה חשובה היא, ובאה מששת ימי בראשית. רש"י: מששת ימי בראשית –  דאמרן לעיל: שיתין נבראו מששת ימי בראשית לקבל הנסכים.

תוספות: חד תני שואבה – בירושלמי מפרש שמשם שואבים רוח הקודש שהשכינה שורה מתוך שמחה דכתיב ויהי כנגן המנגן ותהי עליו רוח ה' ומייתי עובדא דיונה בן אמיתי שהיה מעולי רגלים ובשמחת בית השואבה שרתה עליו שכינה.

 

רבינו חננאל (סוכה נא,א): מוצאי יום טוב הראשון של חג היו יורדין לעזרת ישראל ומתקנין שם תיקון גדול…

פירוש המשנה לרמב"ם סוכה פרק ה משנה א-ב: ובית השאובה, שם המקום שהיו מתקינים לשמחה ולזמר וקראוהו בשם זה כמו שנאמר "ושאבתם מים בששון". תיקון גדול, כלומר גדול התועלת, והוא שהיו מכינים מקום לנשים ומקום גדור לאנשים, ומקום הנשים למעלה על מקום האנשים גבוה ממנו כדי שלא יסתכלו האנשים בנשים. וכשאצייר את העזרה בכללותה במקומו תתבאר לך עז"נ וזולתה משאר המקומות.

 

רש"י סוכה מב,ב: שמחת ביה"ש היו שמחים בחג, לכבוד שאיבת ניסוך המים, ומחללים בחלילים ובכנורות, ואותו חליל אינו דוחה יו"ט…

רמב"ם הלכות שופר וסוכה ולולב פרק ח יב-טו: אף על פי שכל המועדות מצוה לשמוח בהן, בחג הסוכות היתה שם במקדש שמחה יתירה שנאמר ושמחתם לפני ה' אלהיכם שבעת ימים, וכיצד היו עושין? ערב יום טוב הראשון היו מתקנין במקדש מקום לנשים מלמעלה ולאנשים מלמטה כדי שלא יתערבו אלו עם אלו, ומתחילין לשמוח ממוצאי יום טוב הראשון, וכן בכל יום ויום מימי חולו של מועד מתחילין מאחר שיקריבו תמיד של בין הערבים לשמוח שאר היום עם כל הלילה… ורוקדין ומספקין ומטפחין ומפזזין ומכרכרין כל אחד ואחד כמו שיודע… מצוה להרבות בשמחה זו, ולא היו עושין אותה עמי הארץ וכל מי שירצה, אלא גדולי חכמי ישראל וראשי הישיבות והסנהדרין והחסידים והזקנים ואנשי מעשה הם שהיו מרקדין ומספקין ומנגנין ומשמחין במקדש בימי חג הסוכות, אבל כל העם האנשים והנשים כולן באין לראות ולשמוע. השמחה שישמח אדם בעשיית המצוה ובאהבת האל שצוה בהן, עבודה גדולה היא, וכל המונע עצמו משמחה זו ראוי להפרע ממנו…

ספר המצוות לרמב"ם מצות עשה נד: שצונו לשמוח ברגלים והוא אמרו יתעלה "ושמחת בחגך". והיא המצוה השלישית מן השלש מצות הנוהגות ברגל. והענין הראשון הרמוז אליו בצווי הזה הוא שיקריב קרבן שלמים על כל פנים. ואלו השלמים נוספים על שלמי חגיגה והם נקראים בתלמוד שלמי שמחה. ומהקרבת שלמים אלו אמרו נשים חייבות בשמחה… וכולל באמרו ושמחת בחגך מה שאמרו ג"כ שמח בכל מיני שמחה. ומזה לאכול בשר בימים טובים ולשתות יין וללבוש בגדים חדשים ולחלק פירות ומיני מתיקה לקטנים ולנשים. ולשחוק בכלי ניגון ולרקוד במקדש לבד והיא שמחת בית השואבה. זה כולו נכנס תחת אמרו ושמחת בחגך…

זכר למקדש (לאדר"ת; מכתב מהרב שלמה דוד כהנא, נדפס שם בעמוד פג): והיינו בירושלים שנקראת מקדש לדעת הרמב"ם… הרי מפורש בזה"ז החיוב לקיים מצות ראיה לירושלים בשביל החלק של שמחה…

קרן אורה מועד קטן דף ח עמוד ב: וראיתי להתוס' לקמן בפרק ואלו מגלחין דף י"ד ע"ב ד"ה עשה דיחיד, שכתבו דשמחת הרגל דרבנן היא, ועיקר קרא קאי אשלמי שמחה, ולא משמע כן בסוגיין…

שו"ת שאגת אריה סימן סה: כבר נתברר בראיה ברורה דמצות עשה זו דושמחת נוהג בכל מיני שמחות ולפ"ז אפילו בזמן הזה שבעונותינו אין לנו שלמי שמחה נמי מצוה זו נוהגת בשאר מיני שמחות…

 

מידות פרק ב משנה ה: וחלקה היתה בראשונה והקיפוה כצוצרה שהנשים רואות מלמעלן והאנשים מלמטן כדי שלא יהו מעורבין.

פירוש הרמב"ם: וכבר נתבאר בסוף סוכה שבה היו מתקבצין לשמחה בימות החג, ומפני שחששו להתערבות האנשים עם הנשים הקיפוה עמודים ועשו עליהם מסביב תאים גבוהים שיסתכלו מהן הנשים בזמן שמתקבצין ישראל שם לשמחת בית השואבה.

רמב"ם בית הבחירה ה,ט: עזרת הנשים היתה מוקפת גזוזטרא כדי שיהיו הנשים רואות מלמעלן והאנשים מלמטן כדי שלא יהיו מעורבבין.

שו"ת להורות נתן חלק ט סימן טז: וכמו שנפרש את המשנה לרבנו חננאל, כמו כן נוכל לפרשו להרמב"ם… ואין מלשון זה הכרח שהשמחה היתה בעזרת נשים, אלא דשם היתה ההתכנסות והכניסה.