שיעור כזית

בס"ד

שיעור כזית

כלים פרק יז משנה ח: כזית שאמרו – לא גדול ולא קטן אלא בינוני זה אגורי.

ברכות דף לט עמוד א: מי סברת כזית גדול בעינן? כזית בינוני בעינן (והא איכא), וההוא דאייתו לקמיה דרבי יוחנן – זית גדול הוה, דאף על גב דשקלוה לגרעינותיה פש ליה שיעורא.

ערוך השולחן יורה דעה סימן פה: ונ"ל דשם מקום הוא ובזמנם היה כן ובכל זמן צריך לידע מה הוא הבינוני.

מנחות דף כו עמוד ב: אין קומץ פחות משני זיתים…

 יומא דף פ עמוד א: …אוכל שאתה אוכלו בבת אחת, ושיערו חכמים: אין בית הבליעה מחזיק יותר מביצת תרנגולת…

כריתות דף יד עמוד א: …בשתי אכילות לא קמיירי, ושיערו חכמים דאין בית הבליעה מחזיק יותר משני זיתים.

תוספות: אין בית הבליעה מחזיק יותר מב' זיתים – פירוש כדרך אכילה.

שבת דף צא עמוד א: בעא מיניה רבא מרב נחמן: זרק כזית תרומה לבית טמא מהו? למאי? אי לענין שבת – כגרוגרת בעינן…

מרדכי פסחים רמז תריא: כורכן בב"א ואוכלן פי' היה נוטל כזית מצה וכזית מרור וכזית פסח ואוכלן וא"ת הא אין מחזיק בית הבליעה כל כך דהא אמרינן (כריתות יד א) דשיערו חכמים דאין בית הבליעה מחזיק [יותר מב' זיתים] היינו כביצה י"ל הני מילי כשהאוכל שלם אבל כשהוא מרוסק מחזיק טפי וכשמגיע לבית הבליעה מרוסק הוא ולכך מחזיק כולי האי.

משמרת הבית (לרשב"א) על תורת הבית בית ד שער א: …בחתיכת בשר שחוטה ששיעורה כעשר זיתים שנפל עליה כזית רוטב של נבלה לא אסרה שהרי יש בחתיכה עשר רביעיות שהן חמש עשרה בצים שהן הרבה מששים זתים…

שולחן ערוך או"ח סי' שסח: שיעורו מזון שתי סעודות, שהם שמונ' עשרה גרוגרות, שהם כששה ביצים, וי"א שהם כשמנה ביצים.

שולחן ערוך או"ח הלכות פסח סימן תפו סעיף א: שיעור כזית, יש אומרים דהוי כחצי ביצה. הגה: ויאכלנו ביחד ולא מעט מעט…

משנה ברורה: דהוי כחצי ביצה – בינונית עם קליפתה ודעת הרמב"ם דכזית הוא כשליש ביצה… ולענין דינא במצוה דאורייתא כגון במ"ע דאכילת מצה יש להחמיר ולאכול עכ"פ כחצי ביצה [אם לא שהוא חולה וקשה לו לאכול כחצי ביצה יכול לסמוך על הרמב"ם] ולענין מרור וכה"ג שהוא דרבנן יש לסמוך בדיעבד אם אכל כשליש ביצה…

שו"ת הריב"ש סימן רצה: ואם תאמר, שבזמן הזה נכפפה קומתנו מפני אשמתנו, ואין לנו כשעורן של ראשונים… אבל אומר לך בבדיחותא, שסבת ההתחלפות שביני לבינך בזה, הוא, שכל אחד בעצמו שער.

שו"ת משנה הלכות חלק ח סימן קצד: לעצם ההלכה פשוט דכהן שאינו יכול לקמוץ כשני זיתים פסול לעבודה והנה פשוט מאוד שכמעט אין אדם בעולם שידו מחזקת כשני ביצים קמח או סולת בקומץ…

פרי חדש: דע שהרמב"ם בפרק ח' מהלכות שבת כתב דגרוגרת אחד משלש בביצה, והוציאו מסוגיא דסוף פרק חלון דקאמר התם דשיעור שתי סעודות הויין י"ח גרוגרות וכמבואר בדבריו בפרק א' מהלכות עירובין, וקים ליה כותיה דרבי יוחנן בן ברוקה בפרק כיצד משתתפין דשיעור ב' סעודות הם ו' בצים נמצא שהביצה היא ג' גרוגרות, והגרוגרת הויא יותר מכזית כדמוכח בהדיא בריש פרק המצניע, נמצא שהביצה היא יותר מג' זיתים… והשתא קשה קושיא גדולה לשיטה זו, דבפרק בתרא דיומא אסיקנא דאין בית הבליעה מחזיק יותר מביצת תרנגולת, אבל כדי ביצה מחזיק דהיינו יותר מג' זיתים. ונראה לי דההיא דכריתות הלשון אינו מדוקדק, והכי איתא התם, יש אוכל אכילה אחת וחייבין עליה ד' חטאות ואשם… כלומר, ומשום הכי לא קתני שש חטאות דמתניתין לא מיירי אלא בחדא אכילה דהיינו זית חלב וזית פיגול אבל בכזית דם לא קמיירי, ולכולהו פרוקי קשה דבמתניתין קתני יום הכיפורים, וביום הכפורים כותבת הוא דמחייב, וכבר הוכחנו לעיל בראיות דכותבת אית ביה שלשה זיתים, אלא על כרחך שלשון הש"ס אינו מדוקדק, ור"ל יותר משני שעורים דהיינו שיעור כותבת ועוד זית אחד, והוי ליה כאילו קאמר שאין בית הבליעה מחזיק יותר מכותבת דהיינו ארבעה זיתים, אבל בציר מארבעה זיתים דהיינו יותר משלשה זיתים מחזיק וכדאמרינן בפרק בתרא דיומא דמחזיק כביצת תרנגולת: ולדעת רש"י והרמ"ך שפוסקים כרבי שמעון דכיצד משתתפין דסבירא ליה דשיעור שתי סעודות הוו חמש ביצים ושליש ביצה, נמצא שהביצה היא שלש גרוגרות ושלש שמיניות מגרוגרת, ולפי מאי דקיימא לן דהגרוגרת היא יותר מכזית נמצא שהביצה היא יותר משלשה זיתים וחצי… אבל ר"י בעל התוספות… העלה דלא קיימא לן כותיה דרבי שמעון או כרבי יוחנן בן ברוקה, אלא כותיה דרבי מאיר דמשערינן שתי סעודות במזונו לחול, או כותיה דרבי יהודה דמשערינן במזונו לשבת, ולשיטה זו ניחא סוגיא דכריתות עם סוגיא דבפרק בתרא דיומא, דביצה הויא שני זיתים ושיעור שתי סעודות הם קרוב לעשר ביצים: ולענ"ד יראה שאע"פ שלשיטה זו סוגיא דכריתות מרווחת טפי, מכל מקום דברי הרמב"ם נראין עיקר, חדא דמשמע ודאי דהלכה כרבי יוחנן בן ברוקה… ותו דסוף סוף לישנא דש"ס דכריתות אינה מדוקדקת לגמרי אף לשיטת התוספות, דהא איתא התם בהדיא דכותבת אית ביה שני זיתים וכותבת בציר מכביצה כדאיתא בפרק בתרא דיומא, ומעתה על כרחך הרי בית הבליעה מחזיק יותר פורתא משני זיתים, וכיון דלכולי עלמא אין הלשון מדוקדק כל צרכו מצינן לדחוקי נפשין ולפרושיה כדפרישית לעיל…

שו"ת חתם סופר חלק א (אורח חיים) סימן קכז: ראה ראיתי בספרו של צדיק עתק הגאון צל"ח פרק ערבי פסחים, דטרח ומדד שיעור חלה עפ"י שעורו של הרמב"ם פ"ו מבכורים… ושוב מדד שיעור חלה עפ"י מה שהפילו מ"ג ביצים מן המים… והיה הכלי הראשון מחזיק שני פעמים כפי שיעור הזה, על כן שפט הגאון ז"ל שעל כרחך הביצים נתקטנו במחצית ממה שהיו בימים הקדמונים, וא"כ כל שעורינו הן בשתיית רביעית שאנו משערים ביצה ומחצה, וכן שיעור חלה של מ"ג ביצים, וכן אכילת כזית מצה ומרור שאנו משערים כחצי ביצה והכל הוא הטעאה וצריך להיות בכפל… שלפע"ד גם כי ידעו מעולם שהדורות משתנים והולכים, מ"מ כן הדין שישערו בכל דור ודור לפי אגודלו של אותם בני אדם ומסתמא עפ"י זאת השינוי ישתנו כל הדברים הבינונים שבאותו הדור ותהיה האמה בכל דור לפי אנשי אותו דור ושיעורי האיסורים והמצות לפי אותן המדות…