שביעית בזמן הזה

בס"ד

שביעית בזמן הזה

ויקרא פרק כה פסוק ב: כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם ושבתה הארץ שבת לה'.

ספרא בהר פרשה ב: מניין עשה שביעית אף על פי שאין יובל תלמוד לומר והיו לך שבע שבתות שנים, ומנין עשה יובל אף על פי שאין שביעית תלמוד לומר תשע וארבעים שנה דברי ר' יהודה וחכמים אומרים שביעית נוהגת אף על פי שאין יובל, והיובל אינו נוהג אלא אם כן יש עמו שביעית.

ספרא בחוקותי פרשה ב: אז תרצה הארץ את שבתותיה אני אמרתי לכם שתהו זורעים שש ומשמטים לי אחת, בשביל שתדעו שהארץ שלי היא ואתם לא עשיתם כן, אלא עמדו וגלו ממנה והיא תשמט מאיליה כל שמיטים שהיא חייבת לי שנאמר אז תרצה הארץ את שבתותיה כל ימי השמה, כל ימי הושמה תשבות.

דברי הימים ב לו,כא-כב: ויגל השארית מן החרב אל בבל… למלאות דבר ה' בפי ירמיהו עד רצתה הארץ את שבתותיה, כל ימי השמה שבתה למלאות שבעים שנה.

 

ערכין דף לב עמוד ב: מקיש ביאתם בימי עזרא לביאתם בימי יהושע, מה ביאתם בימי יהושע מנו שמיטין ויובלות וקדשו ערי חומה, אף ביאתן בימי עזרא מנו שמיטין ויובלות וקדשו ערי חומה… ומי מנו שמיטין ויובלות? השתא משגלו שבט ראובן ושבט גד וחצי שבט מנשה בטלו יובלות, עזרא דכתיב ביה: כל הקהל כאחד ארבע רבוא אלפים ושש מאות וששים הוה מני? דתניא: משגלו שבט ראובן ושבט גד וחצי שבט המנשה בטלו יובלות, שנאמר: וקראתם דרור בארץ לכל יושביה, בזמן שכל יושביה עליה ולא בזמן שגלו מקצתן; יכול היו עליה והן מעורבין, שבט בנימין ביהודה ושבט יהודה בבנימין, יהא יובל נוהג? תלמוד לומר: לכל יושביה, בזמן שיושביה כתיקונן ולא בזמן שהן מעורבין! א"ר נחמן בר יצחק: מנו יובלות לקדש שמיטין… ולא מנו שמיטין ויובלות? והכתיב: מקץ שבע שנים תשלחו איש את אחיו העברי… אלא אמר ר' יוחנן: ירמיה החזירן ויאשיה בן אמון מלך עליהן…

מועד קטן דף ב עמוד ב: תנן: משקין בית השלחין במועד ובשביעית. בשלמא מועד משום טירחא הוא, ובמקום פסידא שרו רבנן. אלא שביעית… זריעה וחרישה בשביעית מי שרי? אמר אביי: בשביעית בזמן הזה, ורבי היא. דתניא, רבי אומר: וזה דבר השמטה שמוט – בשתי שמיטות הכתוב מדבר, אחת שמיטת קרקע ואחת שמיטת כספים. בזמן שאתה משמט קרקע – אתה משמט כספים, ובזמן שאי אתה משמט קרקע – אי אתה משמט כספים. רבא אמר: אפילו תימא רבנן, אבות אסר רחמנא, תולדות לא אסר רחמנא.

גיטין דף לו עמוד א: ומי איכא מידי, דמדאורייתא משמטא שביעית, והתקין הלל דלא משמטא? אמר אביי: בשביעית בזמן הזה, ורבי היא… ומי איכא מידי, דמדאורייתא לא משמטא שביעית, ותקינו רבנן דתשמט? אמר אביי: שב ואל תעשה הוא. רבא אמר: הפקר ב"ד היה הפקר…

רש"י: ואף על גב דהלל בבית שני הוה סבירא ליה לאביי דבבית שני הואיל ולא היה יובל נוהג לא נהגו שמיטין מדאורייתא ודאמרינן בערכין (דף לב:) מנו יובלות לקדש שמיטין מדרבנן קאמר ומצאתי בתלמידי רבינו יצחק הלוי שכתב במסכת גיטין בירושלמי מנין שאין השמיטה נוהגת אלא בזמן שיובל נוהג שנאמר וזה דבר השמיטה שמוט אחת שמיטת יובל ואחת שמיטת שביעית אבל בת"כ ראיתי דשביעית נוהג בזמן שאין יובל נוהג ואומר אני שהוא מחלוקת.

ירושלמי שביעית פרק י הלכה ב: תמן אמרין אפילו כמאן דאמר מעשרות ד"ת מודה בשמיטה שהיא מדבריהם דתני [שם ב] וזה דבר השמיטה שמוט רבי אומר שני שמיטין הללו שמיטה ויובל בשעה שהיובל נוהג שמיטה נוהג ד"ת פסקו יובלות שמיטה נוהגת מדבריהן…

 

ראש השנה דף טו עמוד ב: ולימא ליה: קאמינא לך נהגו ואת אמרת לי איסורא? דאמר ליה: במקום איסורא, כי נהגו שבקינן להו? ולימא ליה: כי אמינא לך אנא – מעשר חרובין דרבנן, ואת אמרת לי שביעית דאורייתא? אלא אמר רבי אבא הכהן: תמיהני אם השיבה ריש לקיש לתשובה זו.

גיטין דף נג עמוד ב: מכדי הא דאורייתא והא דאורייתא, מאי שנא שבת ומאי שנא שביעית?… דרבי יהודה אדרבי יהודה לא קשיא, באתריה דרבי יהודה חמירא להו שביעית…

תוספות מסכת סנהדרין דף כו עמוד א: משרבו האנסין ומאי נינהו ארנונא – וא"ת ומשום ארנונא התירו לחרוש ולזרוע דהויא איסורא מדאורייתא וי"ל דמיירי בשביעית בזמן הזה דרבנן אי נמי י"ל דפקוח נפש הוא ששואל להם המלך מס ואין להם מה יפרענו ומתים בתפיסת המלך והכי איתמר בירושלמי משום חיי נפש.

ספר העיטור אות פ – פרוזבול: גרסינן במשקין יכול ילקה על תוספת שביעית ש"מ דכולהו סבירא להו דאוריתא. וקיי"ל הלכה כרבי מחבירו ולא מחביריו.

ספר הזכות (לרמב"ן) מסכת גיטין דף יח עמוד א: אי זה חסידות יש בדבר להשמיט כספים ולנעול דלת בפני לווין בכיוצא בזה אמרו כל שאינו מצווה בדבר ועושה נקרא הדיוט… אלא שהדברים מראין שהוא דבר תורה…

בית יוסף יורה דעה סימן שלא: ובשביעית היא שמיטה ואסור בחרישה ובזריעה ובכל עבודת קרקע בארץ ישראל האידנא מדרבנן…   וכך הם דברי הרמב"ם בהלכות שמיטה פרק ט' (ה"ב – ג) ופרק י' (ה"ט) וכתב סמ"ג (עשין קמז רה:) דהכי קיי"ל ולא כתנאי (ספרא בהר פרשתא ב אות ב) דסברי דשביעית נוהגת אף על פי שאין יובל נוהג.