קדושת ירושלים

בס"ד

קדושת ירושלים

ברכות דף מח עמוד ב

דוד ושלמה תקנו בונה ירושלים. דוד תקן על ישראל עמך ועל ירושלים עירך, ושלמה תקן על הבית הגדול והקדוש…

כל שלא אמר ארץ חמדה טובה ורחבה, בברכת הארץ ומלכות בית דוד בבונה ירושלים – לא יצא ידי חובתו…

רש"י: מלכות בית דוד בבונה ירושלים – שעל ידו נתקדשה ירושלים.

רמב"ם הלכות ברכות פרק ב הלכה ד: וכל מי שלא אמר מלכות בית דוד בברכה זו לא יצא ידי חובתו מפני שהיא ענין הברכה שאין נחמה גמורה אלא בחזרת מלכות בית דוד…

רמב"ם הלכות בית הבחירה ו,יד: ובמה נתקדשה בקדושה ראשונה שקדשה שלמה שהוא קידש העזרה וירושלים לשעתן וקידשן לעתיד לבא.

רש"י מסכת שבועות דף טז עמוד א: קסבר קדושה ראשונה דדוד ושלמה לא בטלה…

 

כלים פרק א משנה ח: לפנים מן החומה מקודש מהם שאוכלים שם קדשים קלים ומעשר שני…

ספרי נשא פסקה א: ולא יטמאו את מחניהם… ג' מחנות הן. מחנה ישראל, ומחנה לויה, ומחנה שכינה. מפתח ירושלים ועד הר הבית מחנה ישראל. מפתח הר הבית עד העזרה מחנה לויה. מפתח העזרה ולפנים מחנה שכינה.

שבועות דף יד עמוד א: שאין מוסיפין על העיר ועל העזרות אלא במלך ונביא, ואורים ותומים, וסנהדרין של שבעים ואחד, ובשתי תודות ובשיר… וכל שלא נעשית בכל אלו, הנכנס לשם אין חייב עליה.

 

פסחים דף סז עמוד א: אמר רב חסדא: מצורע שנכנס לפנים ממחיצתו – פטור, שנאמר 'בדד ישב מחוץ למחנה מושבו'. בדד ישב – לבדו ישב, מחוץ למחנה מושבו – הכתוב נתקו לעשה. איתיביה: מצורע שנכנס לפנים ממחיצתו – בארבעים…

רש"י: לפנים ממחיצתו – מחיצה שנאסר ליכנס בה, דהיינו לפנים מחומת כל ערי ישראל…

רמב"ם הלכות ביאת המקדש ג,ח: וכן מצורע שנכנס לירושלים לוקה, אבל אם נכנס לשאר הערים המוקפות חומה אף על פי שאינו רשאי לפי שנאמר בדד ישב אינו לוקה.

ר"ש מסכת כלים א,ז: …בית מושב עיר חומה, שמוקפת חומה מימות יהושע בן נון ומסתברא דהוא הדין כאן דמשלחין מתוכן מצורע ומצורע משתלח חוץ לשלש מחנות כדדרשי' מקראי בפ' אלו דברים ובתחלת ספרא בפרשת נשא וקדש יהושע כל עיירות המוקפות חומה בקדושת מחנה ישראל אבל לא כל א"י ולא שאר עיירות שאין מוקפות חומה: וגבי נגעי בתים דרשינן בפרשת זאת תהיה והשליכו אותם אל מחוץ לעיר אתהן חוץ לכל העיר ולא אדם חוץ לכל העיר אלא חוץ לעיירות המוקפות חומה. ומיהו מההוא קרא לא מצי למדרש שיהו מצורעים משתלחים חוץ לעיר המוקפת חומה דדלמא אין שייך דין שלש מחנות אלא בירושלים שאין הפסק במחנות שכולן סמוכין זה לזה מחנה שכינה מחנה לויה מחנה ישראל…

 

תוספות זבחים דף ס עמוד ב: ירושלים לא נתקדשה אלא בשביל הבית ואיך יתכן שקדושת הבית תבטל וקדושת ירושלים קיימא…

תלמוד ירושלמי מסכת סנהדרין פרק א הלכה ג: ניחא בעלייתן מן הגולה שהקריבו ואח"כ קידשו בהכנסתן לארץ במה קידשו. אמר רבי יוסי בי ר' בון בשתי תודות הבאות מנוב וגבעון.

קרבן העדה: בימי עזרא היה להם לחמי תודה שהיו מקריבין תחלה קרבן תודה דקדושה ראשונה קידשה לעתיד לבא אלא בכניסתן לארץ דהיינו בבית הראשון לא היו יכולין להקריב קרבן עד לאחר הקידוש.

מקדש דוד קדשים סימן א: ומזה הירושלמי נראה דאפשר היה להיות קדושת ירושלים בלא קדושת המקדש, דהא בשעה שנתקדשה ירושלים לא היתה עדיין קדושת העזרה, וצ"ל לדעת התוס' דלעולם לא נתקדשה ירושלים קודם רק דקידשום כאחד…  

תוספות מסכת שבועות דף טו עמוד א: תימה למאן דאמר דאין מנחה בבמה היאך מתקדשת? בשלמא בימי עזרא איכא למימר דסבר כמ"ד קדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבא, ועזרא זכר בעלמא הוא דעבד, אבל בימי שלמה ויהושע קשיא. ויש לומר כיון שהכל בא בבת אחת הקידוש ועשיית מנחה לא חשבינן מנחה בבמה, ובקמיצה ובהקטרה היתה מקומה מתקדש, וכל העבודה היתה מחנכתה ומתקדש מקומה. א"נ כיון דלא אפשר לא צריך והא דקאמר הכא דאין מתקדשת היינו היכא דאפשר כגון שבאין להוסיף על העזרה.