קדושת הר הבית

בס"ד

קדושת  הר הבית

כלים פרק א משנה ח

הר הבית מקודש ממנו שאין זבים וזבות נדות ויולדות נכנסים לשם.

מידות פרק ב משנה א: הר הבית היה חמש מאות אמה על חמש מאות אמה.

פסקי תוספות אות ה: הר הבית היה לצפון ירושלים, וההר היה גדול הרבה מת"ק על ת"ק, אלא לא היה קדוש אלא ת"ק על ת"ק.

פירוש מהר"ם קזיס למידות: ולא היה כל ראש הר המוריה מוקף חומה, שהרי בבית שני היה הר הבית חמש מאות אמה על חמש מאות אמה, ובבנין העתיד יהיה גדול הרבה מזה השיעור כמבואר בספר יחזקאל.

רמב"ם בית הבחירה ה,א: הר הבית והוא הר המוריה היה חמש מאות אמה על חמש מאות אמה והיה מוקף חומה.

 

מפרש לדברי הימים א כח,יט: תבנית הבית חכמני והשכילני כמו תבנית אורך ורוחב וגובה והכל דרש שמואל מן התורה ברוח הקודש כמו ששנינו הר הבית היה חמש מאות אמה על חמש מאות אמה דרש 'אורך החצר מאה באמה ורוחב חמשים בחמשים'…

יחזקאל פרק מב טז-כ: מָדַד רוּחַ הַקָּדִים בִּקְנֵה הַמִּדָּה חֲמֵשׁ מֵאוֹת קָנִים בִּקְנֵה הַמִּדָּה סָבִיב… לְאַרְבַּע רוּחוֹת מְדָדוֹ חוֹמָה לוֹ סָבִיב סָבִיב אֹרֶךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת וְרֹחַב חֲמֵשׁ מֵאוֹת…

רש"י: לארבע רוחות מדדו – שלשת אלפים על שלשת אלפים אמה שהקנה שש אמה וזהו שייסד הקלירי (בקדושתא דיום שני של סוכות) דוד ינטה קו שלשת אלפי אמות קצובה על שלשת אלפי אמות והיא שלשים וששה כמדה הראשונה…

קרית ספר הלכות בית הבחירה פרק ה: חמש מאות אמה על חמש מאות אמה כדכתיב ביחזקאל מדד רוח הקדים חמש מאות קנים בקנה המדה סביב…

 

רש"ש סנהדרין ב,א: וכמו כן קשה מהר הבית… ואולי גם עליו אין להוסיף…

תוספות שבועות טו,א: וא"ת הר הבית היכי קדיש שאין דבר נאכל בו שיוצא ממנו נפסל ויש לו קדושה בפני עצמו שהוא מחנה לויה וכן בתי ערי חומה דמוכח לקמן שנתקדשו והא אין דבר שנפסל ביוצא ויש לומר היכא דלא אפשר לא אפשר כדמוכח בשמעתא.

חידושי הריטב"א: אלא ודאי כיון דלא אפשר לא צריך.

שו"ת אבני נזר חלק יורה דעה סימן תנ: ויש לפרש דה"נ בהר הבית לא הי' צריך לקדש בדבר שהיוצא ממנו נפסל. ומ"מ הי' מקדשין בלחמי תודה. אך אף אם תאמר שלא הי' שם לחם כלל. מ"מ ב"ד מהלכין בעינן…

 

רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק ו הלכה י: בית דין שרצו להוסיף על ירושלים או להוסיף על העזרה מוסיפין, ויש להם למשוך העזרה עד המקום שירצו מהר הבית ולמשוך חומת ירושלים עד מקום שירצו.

מקדש דוד קדשים סימן כז: וכיון דכל הר הבית בכלל המקום אשר יבחר קרינן בו בית ה' אלקיך, אך אם יוסיפו על מחנה לויה יותר מהר הבית, דהא ודאי יש להוסיף על מחנה לויה דאם יקדש כל הר הבית לעזרה ע"כ מחנה לויה חוץ להר הבית…

הקדמת הרמב"ם למשנה: והתועלת בכך, שכשיבנה לשמור בו אותה צורה ואותו היחס, כי אותו היחס מאת ה' כמו שאמר הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל.

 

שו"ת ציץ אליעזר חלק י סימן א: בספר משכנות לאביר יעקב ח"ב סימן א' כותב שם בשם הגרי"ל דיסקין ז"ל מבריסק שהביע דעה מקורית שיכול להיות שהכותלים של הר הבית נבנו בזמן שבנו ישראל את בית המקדש מחוץ לת"ק אמה עיין שם, ואם ככה הרי מתנפצים כל חישובי החשבונות והמדידות אל הכותלים האלה, כי לא משם צריכים להתחיל או לגמור המדידות, ושוב לא נדע מהיכן למדוד ויש לאסור על כן כל השטח מספק.

הר הקודש (עמוד רלא): ודברים אלו אין בהם ממש וטעם, כי לא נזכר כלל בפסקי תוספות מעניין כותלי הר הבית…

ספרי במדבר פרשת נשא פיסקא א: מפתח הר הבית עד העזרה מחנה לויה מפתח העזרה ולפנים מחנה שכינה.

ירושלמי פסחים פרק ז הלכה יב: רבי יוחנן בר מדייא בשם רבי פנחס מן מה דאנן חמיי רבנן שלחין סנדליהון תחת האגוף של הר הבית הדא אמר שלא קידשו תחת האגוף של הר הבית.