פרה אדומה בזמן הזה

בס"ד

פרה אדומה בזמן הזה

משנה מסכת פרה פרק ג משנה ה

ומי עשאם? הראשונה עשה משה, והשניה עשה עזרא… שבע מעזרא ואילך…

רמב"ם הלכות פרה אדומה פרק ג הלכה ד: ותשע פרות אדומות נעשו משנצטוו במצוה זו עד שחרב הבית בשנייה, ראשונה עשה משה רבינו, שנייה עשה עזרא, ושבע מעזרא עד חורבן הבית, והעשירית יעשה המלך המשיח מהרה יגלה אכי"ר.

ספר המצוות לרמב"ם מצות עשה קיג: שצונו לעשות פרה אדומה כדי שיהיה אפרה מזומן למה שיצטרך אליו לטהרת טומאת מת…

איגרת תימן: וכל נביא שיעמוד, בין שיהיה מיוחס לכהונה או ללויה או שיהיה עמלקי, ויאמר שאחת מכל המצות הנכללות בספר התורה שבטל חיובה, שקר והכחיש נבואתו של משה רבינו שהוא אמר "לנו ולבנינו עד עולם", לפיכך נכחישהו ונהרוג אותו אם תהיה לנו יכולת על זה, ואין לנו להשגיח על מופתיו…

איגרת השמד: וחיוב המצוות אינו תלוי בביאת המשיח, אלא אנחנו מחוייבים להתעסק בתורה ובמצוות, ונשתדל להשלים עשיתן, ואחר שנעשה מה שאנחנו מחויבים, אם יזכה ה' לנו או לבני בנינו לראות המשיח – הרי זה טוב יותר, ואם לא – לא הפסדנו כלום, אלא הרוחנו בעשיתנו מה שאנחנו מחויבים.

 

אורחות חיים הלכות נדה: כתוב בתשובות הגאונים… שאין לנו טהרה מטומאת מת ולא משאר טומאות עד שתהיה פרה אדומה יראו עינינו וישמח לבנו. אמן.

שו"ת הרי"ד סימן כה: דאע"ג דחרב בית המקדש היה להם עדיין אפר פרה שהיה מתחלק לכל המשמרות, ועד שהספיק להם אותו האפר היו נטהרין בו טמאי מתים שבארץ ישראל… אלמא אפילו בימי רבי שהיה לאחר החרבן היו מדקדקים להיזהר מטומאת המת…

ר"ש מסכת חלה פרק ד משנה ח: ובימי חכמים היו מזין בא"י כדאמרינן חבריא מדכן בגלילא אבל עכשיו בטלה אפר פרה לא משתכח כהן טהור…

 

משנה מסכת פרה פרק ד משנה ב: הזה ולא כיון כנגד הפתח פסולה…

רמב"ם הלכות פרה אדומה ד,ה: הזה ולא כיון כנגד ההיכל פסולה שנאמר אל נכח פני אהל מועד עד שיכוין כנגד ההיכל ויהיה רואהו, וכן אם שחטה או שרפה שלא כנגד ההיכל פסולה שנאמר ושחט אותה לפניו.

שו"ת דברי יציב חושן משפט סימן קכא: הנה מצות פרה אדומה נוהגת רק בפני הבית, כמ"ש בחינוך מצוה שצ"ז. והטעם בפשטות דבעינן 'והזה אל נוכח פני אהל מועד', וזה ודאי מעכב…

רשב"א שבועות דף טז עמוד א: הא דאמר ר' יהושע שמעתי שמקריבין אף על פי שאין בית כו', איכא למידק דהא שחיטת קדשים צריכה פתיחת דלתות וכדדרשינן אל פתח אהל מועד בזמן שהפתח פתוח ולא בזמן שהוא נעול, ויש לומר דהתם בזמן שהיה הבית קיים דאיכא פתח ואיכא דלתות.

שו"ת ציץ אליעזר חלק י סימן א: ובכזה מרומז גם בלשונו של המאירי בשבועות שם שכותב בלשון: מקריבין למקום בית המקדש ואעפ"י שאין שם בית בנוי ולא פתח אהל מועד וכו' עיין שם. ואם כן י"ל בפשיטות שגם הרמב"ם ס"ל בכזאת ולכן סתם לפסוק שחייבים בזה"ז בכל גוונא משום שחוטי חוץ.

 

פירוש הרמב"ם למשנה מסכת פרה פרק ג משנה ב: ואם נתאר לנו שלא נמצא איש טהור אלא הכל טמאין טומאת מת כמו בזמנינו זה היאך אפשר שיטהר כהן השורף את הפרה, והאדם המזה צריך שיהיה טהור והרי אין שם מי שיזה עליו ונמצא שתבטל מצוה זו, לפי שאין אפר הפרה מטהר את הטמא אלא אם הזהו איש טהור, והאיש הזה לא יהא טהור אלא באפר הפרה. לפיכך אמר שאפשר לנו למצוא עצה כדי שימצאו בני אדם שאין עליהם טומאת מת כלל, ועם זאת נרחיק אותם כפי יכלתינו מלנגוע באפר, ויהיה הקדוש בכלים שאין מקבלים טומאה ויזו על הכהן הזה השורף ויטהר.