עשה לך רב

בס"ד

עשה לך רב – כיצד בוחרים רב?

אבות פרק א משנה ו:  יהושע בן פרחיה אומר עשה לך רב וקנה לך חבר והוי דן את כל האדם לכף זכות.

שם משנה טז: רבן גמליאל אומר עשה לך רב והסתלק מן הספק ואל תרבה לעשר אומדות.

אבות דרבי נתן נוסחא ב פרק יח: עשה לך רב לחכמה חייב אדם לעשות לו רב לחכמה כדי שילמוד ממנו מדרש הלכות ואגדות שנאמר נוצר תאנה יאכל פריה…  הלמד מרב אחד למה הוא דומה למי שהיה לו בבית סאה זרע חטים במקום אחד ושעורים במקום אחר נמצאת זו מלאה ברכות. הלמד מרבנים הרבה למה הוא דומה למי שהיה לו כבית כור זרע חטים ושעורים במקום אחד ותאנים וגפנים וזיתים ותאנים במקום אחר נמצא זה מפוזר בכל העולם.

אלשיך ויקרא פרק ט: אם בהיותך הולך למקום בית המדרש אשר שם תלמידים רבים אינך מצליח, עשה לך לבדך רב שילמדך לבדך, ולא תמתין עד הרב יבקשך ללמדך לקיים מצות ללמוד וללמד, כי אם אתה בקשהו ולך אליו. ואם לא ירצה עשה אותו, כי תלך ותעשה לו כמה פיוסים וכמה תחינות והתנפל לפניו עד ירצה.

פירוש הרמב"ם על משנה ו: עשה לך רב – ואפילו לא היה ראוי להיות לך לרב, אבל שימהו לרב עד שתמסור לו הלימוד ותושג לך החכמה, לפי שאין לימוד האדם מעצמו כלימודו מזולתו, אלא לימודו מזולתו יותר קיים אצלו ויותר מבואר, ואפילו היה כמותו בחכמה או למטה הימנו. וכך בארו בפירוש זה הציווי.

פירוש הרמב"ם על משנה טז: זה אשר ציוה כאן בעשיית רב, אין הוא לענין הלימוד, אלא להוראת ההלכה. אמר: עשה לך איש לרב, כדי שתסמוך עליו במותר ובאסור, ותסתלק אתה מן הספקות, כדרך שאמרו בירושלמי: "זיל אייתי לי זקן מן השוק דאסמוך עליה ואשרי לך". וכן הרחיק מהפרשת המעשרות באומד, מפני שהוא מן הספקות.

מגן אבות לרשב"ץ: למעלה נאמר על ענין הלימוד ולזה סמך לו קנה לך חבר, וכאן נאמר לענין הוראה ולזה סמך לו והסתלק מן הספק, שאם באה הוראה לפניך ונסתפקת בה אם תאסור ושמא תאבד ממונן של ישראל…

ר' עובדיה מברטנורא: עשה לך רב – רמב"ם פירש, אף על פי שאינו ראוי להיות לך רב, עשה אותו רב עליך ולא תלמוד בינך לבין עצמך. ואני שמעתי, עשה לך רב, שיקבל לו רב אחד שילמוד ממנו תמיד, ולא ילמוד היום מאחד ולמחר מן האחר. ואף על גב דבמסכת עבודה זרה אמרו הלומד תורה מרב אחד אינו רואה סימן ברכה, כבר פירשו ואמרו הני מילי בסברא, שטוב לו לשמוע סברת הרבים, אבל לענין גמרא, מחד רב מעלי, כי היכי דלא לפגום לישניה.

מועד קטן דף יז עמוד א: ההוא צורבא מרבנן דהוו סנו שומעניה. אמר רב יהודה: היכי ליעביד? לשמתיה – צריכי ליה רבנן, לא לשמתיה – קא מיתחיל שמא דשמיא. אמר ליה לרבה בר בר חנה: מידי שמיע לך בהא: אמר ליה: הכי אמר רבי יוחנן, מאי דכתיב כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא אם דומה הרב למלאך ה' – יבקשו תורה מפיו. ואם לאו – אל יבקשו תורה מפיו.

סנהדרין דף ה עמוד א: כי הוה נחית רבה בר חנה לבבל, אמר ליה רבי חייא לרבי: בן אחי יורד לבבל, יורה? – יורה. ידין? – ידין. יתיר בכורות? – יתיר. כי הוה נחית רב לבבל, אמר ליה רבי חייא לרבי: בן אחותי יורד לבבל, יורה? – יורה. – ידין? – ידין. – יתיר בכורות? – אל יתיר.

ירושלמי חגיגה פרק א הלכה ח: מהו למנות זקינים לדברים יחידים נישמעינה מן הדא רב מניתיה רבי להתיר נדרים ולראות כתמים מן דדמך בעא גבי בריה מומי בכורות אמר לו איני מוסיף לך על מה שנתן לך אבא…

רמב"ם סנהדרין פרק ד הלכה ח: ויש להן למנות כל מי שירצו לדברים יחידים, והוא שיהיה ראוי לכל הדברים, כיצד חכם מופלא שראוי להורות לכל התורה כולה יש לבית דין לסמוך אותו וליתן לו רשות לדון ולא להורות באיסור והיתר, או יתנו לו רשות באיסור והיתר ולא לדון דיני ממונות, או יתנו רשות לזה ולזה אבל לא לדון דיני קנסות, או לדון דיני קנסות אבל לא להתיר בכורות במומין, או יתנו לו רשות להתיר נדרים בלבד או לראות כתמים וכן כל כיוצא בהן.

פתחי תשובה אבן העזר סימן יז: ע"פ חכם. עבה"ט בשם צ"צ. ושם מבואר דהיינו אם הוא מגדולי הדור אבל מה שהוא מוסמך להוראה אינו כלום דסמיכה זו אינו מועיל אלא לדיני איסור והיתר ע"ש וכן מבואר בתשובת מהרי"ק סוף שורש פ"ד ע"ש. ועיין בת' ברית אברהם… דמבואר מדבריו דעשה ע"פ חכם היינו דוקא שהתיר בפירוש לעשות מעשה…

קידושין דף יג עמוד א: הא דאמר רב יהודה אמר שמואל: כל שאינו יודע בטיב גיטין וקדושין לא יהא לו עסק עמהן…

לבוש אבן העזר סימן קנד: לשון מורי ז"ל, בימי חכמי התלמוד היו נוהגין למנות חכם בקי על הגיטין, וכן נמצא בדברי הקדמונים שהיו נוהגין שלא ליתן גט רק בפני גדולי הדור, על כן לא ישתדל אדם בנתינתו רק הבקי בהם…

שו"ת מהרשד"ם חלק יורה דעה סימן קלב: שאלה רב וזקן ומנהיג כמה קהלות בכל עניני אסו' והתר בין בהנהגת המדינה על הכל מתנהגים על פיו ובסוף ימיו חלה את רגליו באופן שלא יכול לצאת ולבא לפניהם כלל וקם קהל א' מיוחד מקהלות הרב הנז' אשר היה הרב מתמיד תפלתו עמהם והסכים לקחת ח' ללמד דעת את העם ולדרוש להם ביום שמחתם כמנהג חכמי הקהלות והרב הזקן ההוא כשמוע הענין יצא הקצף מלפניו באמור כי כבודו נתן לאחרים… תשובה זקן זה לא ידעתי מה אדון ביה ואם קנה חכמה מה חכמתו וכי לא ידע שא' מכ"ד דברים שכתב הרמב"ם שמנדין עליהם המעכב את הרבים מלעשות מצו' ואין לך מצוה גדול' מלשמוע תור' ממי שלבו חפץ וכמו שדר' חז"ל על פסו' כי אם בתורת ה' חפצו ועוד כתיב ומונע בר וגו'… וכל זה אפי' היה זקן בריא על אכ"ו בהיות' חולה…

ביאור הלכה סימן נג סעיף כד: ומזה יראה האדם גודל החיוב על כל עיר לשכור להם רב שיורה להם במצות התורה ומשפטיה איך להתנהג ולא יהיו כעורים המגששים באפילה דאפילו אם עי"ז נדחית לגמרי מצות תפלה אצלם ג"כ החיוב הזה הוא קודם ובפרט אם אנשי העיר יכולין ג"כ להתפלל לעצמן בודאי זה קודם…