ערי יהודה בחורבנם – חיוב הקריעה בימינו

בס"ד

חיוב הקריעה על ערי יהודה בימינו

מועד קטן דף כו עמוד א

ואלו קרעין שאין מתאחין: הקורע על אביו, ועל אמו, ועל רבו שלימדו תורה, ועל נשיא, ועל אב בית דין, ועל שמועות הרעות, ועל ברכת השם, ועל ספר תורה שנשרף, ועל ערי יהודה, ועל המקדש, ועל ירושלים… ערי יהודה מנלן? דכתיב ויבאו אנשים משכם משלו ומשמרון שמנים איש מגלחי זקן וקרעי בגדים ומתגודדים ומנחה ולבונה בידם להביא בית ה' וגו'.

תוספות: משכם משילו – לא שייך הכא למיפרך ואימא עד דאיכא תלתא…

מהרש"א חידושי אגדות: ונראה הא דנקט תלמודא ערי יהודה בחורבנן ולא ערי ישראל משום דהתנא דידן לאחר חורבן בית שני איירי ולא היו ידועין רק ערי יהודה דלא עלו מבבל בבנין בית שני רק שבט יהודה וקצת מבנימין וי' שבטים שגלו לחלח וחבור לא עלו.

רש"י ירמיהו פרק מא פסוק ה: כשנסעו מביתם לא היו יודעים בחורבן הבי' ובדרך שמעו וקרעו בגדיה' וגלחו זקנם.

ברכות דף נח עמוד ב: הרואה בתי ישראל, בישובן אומר ברוך מציב גבול אלמנה, בחורבנן אומר ברוך דיין האמת.

שולחן ערוך אורח חיים סימן רכד סעיף י: הרואה בתי ישראל בישובן, כגון בית שני… בחורבנן, אומר: ברוך דיין האמת.

בית יוסף אורח חיים סימן תקסא: הרואה ערי ישראל בחורבנן אומר על הראשונה שרואה ערי קדשך היו מדבר (ישעי' סד ט) וקורע. מימרא דרבי אלעזר בפרק אלו מגלחין (מו"ק כו.) אלא ששם כתוב ערי יהודה וכך הם דברי כל הפוסקים וגם רבינו כתב כן בטור יורה דעה סימן ש"מ (רצב:) וערי ישראל דכתב הכא לאו דוקא וכן המנהג שלא לקרוע אלא על ערי יהודה דוקא (וקיימא לן) [וקשה לי] דכיון דבגמרא מייתי לה מדכתיב (ירמיה מא ה) ויבאו אנשים משכם משילו ומשמרון מגולחי זקן וקרועי בגדים הוה ליה למימר דעל כל ערי ישראל קורעין דהא הני עיירות ערי ישראל הם ולא ערי יהודה ושמא יש לומר דהני לא קרעו בגדיהם עד שראו המצפה שהיה מערי יהודה. והאי ערי יהודה בחורבנן דקאמר דהיינו שהן חרבות ואין בהן ישוב כלל אבל אם יש בהן ישוב אף על פי שהן בידי גויים היה נראה לכאורה דאין צריך לקרוע ואפשר דכל שהן בידי גויים אף על פי שיש בהן ישוב בחורבנן מיקרי וכן עיקר.

מור וקציעה סימן תקסא: נכנס הרב בדוחק גדול, ולדידי חזי דערי יהודה וערי ישראל חד מילתא להך ענינא, ומשום דתנא בבית שני קאי, שנתיישבו עולי הגולה שמיהודה ובנימין (וכולם נקראו ע"ש יהודה בלבד) גם בערי שאר שבטים שבא"י, משו"ה הכל חדא. והא ודאי לא מסתבר שהרואה שילה שנקראת מנוחה, שלא יקרע. וכן אפי' שכם, שהיה שם ביתו של יעקב אע"ה, ויהושע בן נון, שם שם חוק ומשפט. גם היה שם מקדש, (ועתה בעו"ה שם במה לכותים) ככתוב בסוף ספר יוסיפון. אבל באמת כל ערי ארץ ישראל שנתיישבו בבית שני שוין לדין זה. כך פשוט בעיני, והכל בכלל ערי יהודה כמ"ש. אבל מה שאין המנהג כן, כפי עדותו של הרב"י, י"ל דילמא משום דלא בקיאי בהו. א"נ טעותא היא, ולא ילפינן ממקלקלתא.

ספר כפתור ופרח פרק ו: ונראה כי חורבנן אינו רוצה לומר שיהיו מאין אדם, אלא שאין שם ישראל בישובן, שהרי שכם שילה ושומרון לא היו חרבים לגמרי כשבאו אותם השמונים איש.

שו"ת בית מרדכי חלק א סימן לג: לפי זה אנו באים לידי מסקנה ישירה כי אם אין חיוב עוד לקרוע על ערי יהודה, גם על ירושלים ובית המקדש, אחרי שנכבשו ושלטון ישראל עליהם, אין עוד חיוב לקרוע, כי בהדי הדדי קתני להו ודין אחד להם. יתר על כן, הקריעה היא הביטוי של אבלות קודרת ונוקבת ולכן אם כיום, אחרי התשועה הגדולה שעשה צור ישראל לעמו ישראל, לארצו ונחלתו, קורעים למראה הכותל המערבי והר הבית, הרי זה כאילו הקורעים עדיין שרויים באבל ובצער והם כפויי טובה ואינם מכירים בנסים שעשה אדון הנפלאות לעם בחירו ולארצו אשר ה' אלקיך דורש אותה תמיד.

שו"ת שבט הלוי חלק ז סימן עח: דבודאי אין לומר דכהיום שהשלטון ביד מנאצי ה' שלא יקרא בחורבנה דסו"ס עיר האלקים מושפלת עד שאול תחתי'… ואולי עכ"פ שייך זה רק כלפי הגויים דרצו להצר צעדי ישראל שלא יתרחב הישוב שלהם שעי"ז עדיין החורבן ניכר ביותר, משא"כ היום דעכ"פ הפוקרים האלה רוצים שיהי' ישוב ישראל ומבחינה זאת נתמעט החורבן. אבל כאמור סתימת הענינים דאין הבדל בזה"ז, אלא הנח להם לישראל…

שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ה סימן לז: שא"כ עתה שבחסדי השי"ת אין מושלים האומות על ערי יהודה ועל ירושלים, והם גם מיושבים, הוא טעם גדול שלא לקרוע. אף שעדיין לא באה הגאולה ע"י מלך המשיח, ואנו מתפחדים מהאומות אין לקרוע. דהא הקרא שלמדים משם שצריך לקרוע על ערי יהודה (בירמיה מ"א, ה', ויבואו אנשים משכם משלו ומשמרון שמנים איש מגלחי זקן וקרעי בגדים וגו') הרי באו אחר שנחרבו ממש, שאין ללמוד מזה אפילו ליום אחד קודם החורבן, אף שהיה ידוע ע"י ירמיהו הנביא ועוד, כי יהיה החורבן. וכ"ש עתה שמקווים אנחנו שמלך המשיח יבוא בקרוב כשיהיו כל ערי ישראל על מכונם, שאין צורך לקרוע. אבל כשרואה מקום המקדש שעדיין הוא בחורבנו, ולא שייך שיבנה אלא ע"י מלך המשיח צריך לקרוע בפשיטות.

משנת יעב"ץ אורח חיים סימן מח: וכן כתב המגן אברהם שם סימן תקסא סק"א, הרואה ערי יהודה בחורבנן, אע"פ שיושבין בהן ישראל, כיון שהישמעאלים מושלים עליהם מיקרי חורבן. ולפי זה פשוט הוא וק"ו הדברים, שאם אין בהן ישוב של ישראל, אלא הם מיושבים על ידי עכו"ם, אפילו ישראל מושלים עליהם, שמיקרי בחורבנן, שהרי זה גופיה שאין בהן ישוב של ישראל, זה מיקרי בחורבנן (כדאיתא בירושלמי פ"ק דמגילה, חרב ונעשה של נכרים מהו..) והרואה ערי יהודה שהם מיושבים על ידי עכו"ם, הרי זה כרואה ערי יהודה בחורבנן.