עצת יתרו ויישומה בימינו

בס"ד

עצת יתרו ויישומה בימינו

סנהדרין דף יח עמוד א

ת"ר: ושמת עליהם שרי אלפים שרי מאות שרי חמשים ושרי עשרת, שרי אלפים – שש מאות, שרי מאות – ששת אלפים, שרי חמשים – שנים עשר אלף, שרי עשרות – ששת ריבוא, נמצאו דייני ישראל שבעת ריבוא ושמונת אלפים ושש מאות.

שו"ת עשה לך רב חלק ג סימן מח: והוא דבר תמוה ביותר שכה רבים היו דייני ישראל. ולפי פירוש רש"י היו באמת כל אלה דיינים בלבד, שכך פירש בספר דברים על הפסוק, ואקח את ראשי שבטיכם ואתן אותם, שרי אלפים וכו' ושוטרים לשבטיכם, כלומר מחוץ לכל הדיינים מניתי שוטרים. אלא שהגר"א ב"אדרת אליהו" על התורה פירש, ששלשת הראשונים היו ראשים. ואילו שרי עשרות היו שוטרים ודיינים וכו' אעפ"י שהגמרא חושבת אותם לדייני ישראל.

סנהדרין פרק א משנה ו: וכמה יהא בעיר ותהא ראויה לסנהדרין מאה ועשרים. רבי נחמיה אומר מאתים ושלשים כנגד שרי עשרות.

רש"י מסכת סנהדרין דף ב עמוד ב: מאתים ושלשים – דהיינו עשרים ושלשה עשיריות, שיהא כל אחד מבית דין שר של עשרה, דבציר מעשרה לא אשכחן שררה.

רמב"ם הלכות סנהדרין פרק א הלכה ד: עיר שאין בה מאה ועשרים מעמידין בה שלשה דיינים שאין בית דין פחות משלשה כדי שיהא בהן רוב ומיעוט אם היתה ביניהן מחלוקת בדין מן הדינין.

כסף משנה: והא פשיטא שאין מניחין אותה בלא ב"ד ופחות שבבתי דינין הוא של שלשה.

 

ספרי דברים פיסקא טו: אנשים חכמים וידועים, זו אחת משבע מדות שאמר לו יתרו למשה הלך ולא מצא אלא שלשה אנשים חכמים וידועים.

שמות רבה פרשת משפטים פרשה ל: ואלה המשפטים לפי ששמע משה מיתרו שאמר ואתה תחזה מכל העם, ד' מדות א"ל ולא מצא אלא אחת שנאמר ויבחר משה אנשי חיל ומינה אותם שופטים על ישראל, א"ל הקדוש ברוך הוא נתתי לך את המשפט ולאחרים מנית ואינן יודעין, לך אתה ולמדם שנא' ואלה המשפטים.

סנהדרין דף יז עמוד ב: אמר רב יהודה אמר רב: כל עיר שאין בה שנים לדבר ואחד לשמוע – אין מושיבין בה סנהדרי.

יד רמ"ה: פי' רבינו שרירא גאון ז"ל שנים שיודעין לדבר בת"ת שברורה להן משנתן וברור להן תלמודן ואין טועין בדבר משנה אף הן ראויין לשיקול הדעת ויש בהן כדי לדבר בעסקי הלכות ואחד לשמוע אף על פי שאין יודע לדבר ואין משניותיו סדורות לו אלא שהוא מבין מה שהוא שומע וכשהוא רואה דברי זה ודברי זה איזה מהן חזק ואיזה מהן בטל.

רמב"ם הלכות סנהדרין פרק א הלכה ה: כל עיר שאין בה שני חכמים גדולים אחד ראוי ללמד ולהורות בכל התורה כולה ואחד יודע לשמוע ויודע לשאול ולהשיב אין מושיבין בה סנהדרין אף על פי שיש בה אלפים מישראל.

רש"י: שנים לדבר – בשבעים לשון, ואחד לשמוע, שיהא מבין בשבעים לשון אף על פי שאינו יודע להשיב.

ערוך השולחן חושן משפט סימן א: וכדיעה זו משמע להדיא בשקלים ירושלמי פ"ה ולפ"ז מעטים היו המקומות שהיה בהם סנהדרי קטנה ומיהו וודאי דב"ד של שלשה צריך בכל מקום.

 

סנהדרין דף יז עמוד ב: כל עיר שאין בה עשרה דברים הללו אין תלמיד חכם רשאי לדור בתוכה: בית דין מכין ועונשין…

מנחות דף סה עמוד א: פתחיה על הקינין – זה מרדכי, למה נקרא שמו פתחיה? שפותח דברים ודורשן, ויודע בשבעים לשון. כולהו סנהדרין נמי ידעי שבעים לשון! דאמר רבי יוחנן: אין מושיבים בסנהדרין אלא בעלי חכמה, בעלי מראה, בעלי קומה, בעלי זקנה, בעלי כשפים, ויודעים שבעים לשון, שלא תהא סנהדרין שומעת מפי התורגמן!

תוספות: בסוף אחד דיני ממונות משמע דסגי בשנים (אחד) לדבר ואחד לשמוע ואמר רביעי' אין למעלה הימנה וכולהו סנהדרין לאו כולהו ממש ואין מושיבין בסנהדרין לאו אכולהו קאי אי נמי התם לדיני ממונות והכא לדיני נפשות…

רמב"ם הלכות סנהדרין פרק ב הלכה ו: כשם שבית דין מנוקין בצדק כך צריכין להיות מנוקין מכל מומי הגוף, וצריך להשתדל ולבדוק ולחפש שיהיו כולן בעלי שיבה בעלי קומה, בעלי מראה, נבוני לחש, ושידעו ברוב הלשונות כדי שלא תהא סנהדרין שומעת מפי התורגמן.

הוריות דף ד עמוד ב: מפני מה אמרו: הורו בדבר שהצדוקין מודין בו פטורין? מפני שהיה להם ללמוד ולא למדו, לא היה מופלא של ב"ד שם נמי פטורין, מפני שהיה להם ללמוד ולא למדו.

ראש השנה דף כה עמוד ב: וכי תעלה על דעתך שאדם הולך אצל הדיין שלא היה בימיו? הא אין לך לילך אלא אצל שופט שבימיו, ואומר אל תאמר מה היה שהימים הראשונים היו טובים מאלה.

תוספות הרא"ש מסכת הוריות דף ז עמוד ב: ואפשר דמושיבין בסנהדרין אף על פי שאינו ראוי להוראה אי לא משכח ראוים להוראה…