עניית אמן – במקדש ובגבולין

בס"ד

עניית 'אמן' – במקדש ובגבולין

דברים פרק כז פסוק טו: …וְעָנוּ כָל הָעָם וְאָמְרוּ אָמֵן.

דברי הימים א פרק טז פסוק לו: בָּרוּךְ ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעֹלָם וַיֹּאמְרוּ כָל הָעָם אָמֵן וְהַלֵּל לַה'.

נחמיה פרק ח פסוק ו: וַיְבָרֶךְ עֶזְרָא אֶת ה' הָאֱלֹהִים הַגָּדוֹל וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם אָמֵן אָמֵן בְּמֹעַל יְדֵיהֶם וַיִּקְּדוּ וַיִּשְׁתַּחֲוֻ לַה' אַפַּיִם אָרְצָה.

נחמיה פרק ט פסוק ה: וַיֹּאמְרוּ הַלְוִיִּם יֵשׁוּעַ וְקַדְמִיאֵל בָּנִי חֲשַׁבְנְיָה שֵׁרֵבְיָה הוֹדִיָּה שְׁבַנְיָה פְתַחְיָה קוּמוּ בָּרֲכוּ אֶת יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם מִן הָעוֹלָם עַד הָעוֹלָם וִיבָרְכוּ שֵׁם כְּבוֹדֶךָ וּמְרוֹמַם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה.

 

שבת דף קיט עמוד ב: אמר ר"ל: כל העונה אמן בכל כחו פותחין לו שערי גן עדן, שנאמר פתחו שערים ויבא גוי צדיק שמר אמנים. אל תיקרי שמר אמנים אלא שאומרים אמן. מאי אמן? אמר רבי חנינא: אל מלך נאמן.

תוספות: פי' בכל כוונתו וכן פירש רש"י ור"י אומר דיש בפסיקתא במעשה דר' ישמעאל בן אלישע דקאמר התם כשישראל נכנסים לבתי כנסיות ואומרים יהא שמיה רבא מברך בקול רם מבטלים גזירות קשות.

שולחן ערוך אורח חיים סימן קכד סעיף ו: ויענו אמן, אחר כל ברכה, בין אותם שיצאו ידי תפלה, בין אותם שלא יצאו, ובכוונה שיכוין בלבו: אמת היא הברכה שבירך המברך, ואני מאמין בזה.

 

תענית דף טז עמוד ב: והן עונין אחריו אמן… במה דברים אמורים – בגבולין, אבל במקדש אינו כן, לפי שאין עונין אמן במקדש. ומנין שאין עונין אמן במקדש – שנאמר: קומו ברכו את ה' אלהיכם מן העולם עד העולם ויברכו שם כבדך ומרומם על כל ברכה ותהלה. יכול על כל ברכות כולן לא תהא אלא תהלה אחת – תלמוד לומר: ומרומם על כל ברכה ותהלה, על כל ברכה תן לו תהלה. ואלא במקדש מהו אומר? ברוך ה' אלהים אלהי ישראל מן העולם ועד העולם ברוך גואל ישראל, והן עונין אחריו: בשכמל"ו.

רש"י ברכות דף נד עמוד א: המברך אומר בסוף כל ברכה ברוך אתה ה' אלהי ישראל מן העולם ועד העולם ברוך חונן הדעת, וכן בכולם, והעונין אומרים: ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, וילפינן לה מקרא דתפלת עזרא וסיעתו, ואשמעינן הכא דבמקדש ראשון לא היו אומרים אלא ברוך ה' אלהי ישראל עד מן העולם.

רש"ר הירש במדבר פרק ו פסוק כז: מחוץ למקדש החזן אומר את הברכה בראש ובראשונה בשביל הקהל שנתאסף שם… אולם מה שנאמר במקדש יש לו משמעות לאומית, והוא נאמר בשביל כלל ישראל… עניית אמן היתה מצמצמת את משמעות הברכה, כאילו אין היא מכוונת לתודעת הכלל, אלא לחלק אפסי של העם. משום כך מצטרפים כל הנוכחים לחזן, ואף הם נעשים כאומרי הברכה; וכך נשמר אופייה של הברכה – כמכוונת לכלל כולו.

 

סוטה דף לז עמוד ב: ברכת כהנים כיצד? במדינה אומר אותה שלש ברכות, ובמקדש – ברכה אחת; במקדש אומר את השם ככתבו, ובמדינה – בכינויו; במדינה כהנים נושאים את ידיהן כנגד כתפיהן, ובמקדש – על גבי ראשיהן…

פירוש המשנה לרמב"ם: והטעם שעשאום ברכה אחת ואין עונין אמן אחר כל ברכה כמו שאנו עושין בכל מקום, לפי שהכלל אצלינו אין עונין אמן במקדש, אלא כך הם עונין ברוך ה' אלהי ישראל מן העולם ועד העולם…

ריטב"א תענית טו,ב: לפי שאומרים את השם ככתבו יש להם לענות בשכמל"ו, אבל בגבולין שאינו נאמר אלא בכינוייו עונין אמן…

רמב"ם הלכות תפילה ונשיאת כפים פרק יד הלכה ט-י: כיצד ברכת כהנים במקדש… ואחד מקרא אותן מלה מלה כדרך שעושין בגבולין עד שישלימו שלשה הפסוקים, ואין העם עונין אחר כל פסוק אלא עושין אותה במקדש ברכה אחת, וכשישלימו כל העם עונים ברוך יי' אלהים אלהי ישראל מן העולם ועד העולם. ואומר את השם ככתבו והוא השם הנהגה מיו"ד ה"א וא"ו ה"א… שאין מזכירין את השם ככתבו אלא במקדש בלבד, ומשמת שמעון הצדיק פסקו הכהנים מלברך בשם המפורש אפילו במקדש כדי שלא ילמוד אותו אדם שאינו חשוב ושאינו הגון…

חומר בקודש פרק ו אות יג: דמדאיצטריך קרא ושמו את שמי שיברכו ברכת כהנים בשם ככתבו, ש"מ דבשאר דוכתי כגון בברכות ובוידויים וכדומה, גם הכהנים לא הזכירו השם ככתבו, רק הכה"ג ביו"כ כל מקום שהיה מזכיר השם בעבודת היום הזכירו ככתבו.

תוספות רי"ד מסכת יומא דף לט עמוד ב: ונמנעו אחיו הכהנים מלברך בשם ק"ל וכי יכולין להמנע והכתיב ושמו את שמי המיוחד לי דהיינו ביו"ד ה"א וכדתנן במקדש היו מזכירין את השם ככתבו ויש לומר אינו חובה אלא רשות שהיו רשאים להזכיר את השם ככתבו במקדש אבל אם אינם רוצים להזכיר רשאים הם להזכיר בכינויו במדינה א"נ י"ל האי שם הוא בן מ"ב אותיות כדאמרינן בקידושין שהיו מבליעין אותם בנעימת אחיהם הכהנים אבל שם בן ארבע אותיות ככתבו היו מזכירו אותו אפילו לאחר מותו.

יומא דף סט עמוד ב: מאי גדול? אמר רב יוסף אמר רב: שגדלו בשם המפורש. רב גידל אמר: ברוך ה' אלהי ישראל מן העולם ועד העולם. אמר ליה אביי לרב דימי: ודילמא שגידלו בשם המפורש? אמר ליה: אין אומרים שם המפורש בגבולים.

רש"י: כך תיקנו באותו היום לומר במקדש בסוף כל ברכה וברכה כדאמרינן במסכת תענית. בגבולין – כל חוץ לעזרה קרי גבולין.