עמידה לכבוד ספר תורה

בס"ד

עמידה לכבוד ספר תורה

קידושין דף לג עמוד ב

איבעיא להו: מהו לעמוד מפני ספר תורה? ר' חלקיה ור' סימון ור' אלעזר אמרי: ק"ו, מפני לומדיה עומדים, מפניה לא כל שכן.

רמב"ם הלכות ספר תורה פרק י הלכה ט: כל הרואה ספר תורה כשהוא מהלך חייב לעמוד מפניו, ויהיו הכל עומדים עד שיעמוד זה שהוא מהלך בו כשיגיענו למקומו או עד שיתכסה מעיניהם ואח"כ יהיו מותרין לישב.

שולחן ערוך יורה דעה סימן רפב סעיף ב – הגה: אבל לפני חומשים שלנו אין צריכים לעמוד (ב"י בשם הרמב"ם). ויש מחמירים (רשב"א סי' קמ"ד). השומע קול הנושא ספר תורה אף על פי שאינו רואה אותו, חייב לעמוד (ב"י בשם הרב רבינו מנוח).

 

מכות דף כב עמוד ב: אמר רבא: כמה טפשאי שאר אינשי דקיימי מקמי ספר תורה ולא קיימי מקמי גברא רבה, דאילו בס"ת כתיב ארבעים, ואתו רבנן בצרו חדא.

מאירי (קידושין שם): לא שיהא תלמיד חכם גדול ממנה אלא כך פירושו הואיל והם יודעים את התורה כל כך שמתוך מה שהם דורשים בה נראים כסותרים דבריהם ודאי ראוי לעמוד מפניהם.

תוספות הרא"ש (קידושין שם): דלעולם ספר תורה עדיפא אלא ה"פ התם טפשאי נינהו דקיימי מקמי ס"ת ולא קיימי מקמי גברא רבא דס"ת גופי' לא ידעינן אלא מק"ו דגברא רבא.

 

שו"ת הרא"ש כלל יג סימן יד: וכיון שמוכרין בית הכנסת ליקח תורה וספרים, כל שכן שמוכרים אותן ללמוד תורה; כי מה תועלת יש בקניות ספרים ותורה, אם לא ללמוד בהם? ויתירה מעלת הלומד ממעלת ס"ת; כדאי' פרק בתרא דמכות…

סדר רב עמרם גאון (שחרית של שבת): וכיון דמק"ו קאתי משוינן ליה כחכם ולא משוינן ליה יתיר מחכם.

שו"ת בצל החכמה חלק ה סימן קלט: העולה להלכה: א) אין להחמיר בעמידה מפני ס"ת יותר מאשר בעמידה מפני רבו מובהק. ב) מעיקר הדין אינו חייב לעמוד מפני ס"ת אלא שחרית וערבית… ו) אפשר שאם המוליך את הס"ת מסתובב עמו סחור סחור ואינו מתרחק ממקומו. הו"ל כס"ת עומד, ומותר לצבור לשבת. ז) כשמחזירין הס"ת לארוה"ק אחר ההקפות, חייבים לעמוד…

 

שולחן ערוך אורח חיים סימן קמו סעיף ד: א"צ לעמוד מעומד בעת שקורין בתורה, (ויש מחמירין ועומדין, וכן עשה מהר"ם).

משנה ברורה: ואפילו העומדים על הבימה דא"צ לעמוד מפני ס"ת אלא כשאדם נושאה אבל כשמונחת במקומה א"צ.

שער הציון: ובפרי מגדים כתב דאפילו הוא עומד עמה (כגון בעת שמזכיר החזן נשמות), גם כן אינו מחוייב אז לקום לפניה, כיון שהחזן עומד עמה במקום אחד, ולפי זה הוא הדין בעת שפותחין הארון, כי הלא בכל זה במקומה מונחת. והעולם נוהגין בכל זה לעשות הידור לתורה ולעמוד.

 

ערוך השולחן יורה דעה סימן רפב סעיף ה: ויש לי מקום ספק בשמחת תורה בעת ההקפות שנוטלים כל הס"ת מההיכל ואין מחזירין אותם עד אחר גמר כל ההקפות ורק מתחלפין מיד ליד ולכאורה אסור לישב עד שמחזירין אותן להיכל ולא נהגו כן וגם טירחא גדולה היא שלפעמים שוהין כשני שעות ונלע"ד דבעת שמסבבין עם הס"ת סביב הבימה מחוייבים לעמוד דזהו כמו שהס"ת עוברת אבל בין סיבוב לסיבוב כשמחזיקין הס"ת בידיהם א"צ לעמוד דאז הוה כס"ת על מקומה דכשהיא על מקומה במנוחה וודאי שא"צ לעמוד מפניה.

שו"ת יחווה דעת חלק ו סימן מב: ולענין הלכה נראה שחולים וזקנים או הסובלים מחולשת רגליהם, יכולים לסמוך על דברי הערוך השלחן, שיעמדו רק בעת ההקפות, ובין הקפה להקפה רשאים לישב. אבל הבריאים ישארו עומדים על עמדם עד שיחזירו את ספרי התורה להיכל.

תשובות והנהגות כרך ב סימן שיט: ואני לא מצאתי מנא לן ד"ז, ואף שחייבין לעמוד לכבד הס"ת כשעובר דרכו עד שנח, היינו כשהולך, אבל כשמסבב וחוזר פעם אחר פעם וכבר כיבד ועמד אינו מוכח שחייב לחזור ולעמוד כל הזמן שהולך כיון שאינו עומד לנוח רק לחזור, לא מצינו חיוב עמידה בלי שיעור כל הזמן. ודי בפעם ראשונה כשסובב וחוזר למקומו, וכעין זה צ"ב גם ברבו מובהק שעומד עד שמגיע למקומו אם חייב כשמסבב והולך או לא. (אמנם רבינו החזו"א זצ"ל לא רצה לשבת כשמקיפים בס"ת, וכשהיה עייף ישב עם ס"ת דוקא ואפשר דהוא מחסידותו ולא מדינא).

שמירת שבת כהלכתה פרק כד הערה קכה: ולפ"ז מצינו היתר לשמחת תורה דמותר לשבת – כשהמחיצה מבני אדם קיימת בשעת הריקוד, אפילו בשעה שנושאים ספר תורה ביד… ועוד יש לומר… דבעת ההקפות זה נקרא מקום הספר תורה ולכן אפשר לשבת…