עליית נשים להר הבית

בס"ד

עליית נשים להר הבית

כלים פרק א משנה ח

הר הבית מקודש ממנו שאין זבים וזבות נדות ויולדות נכנסים לשם החיל מקודש ממנו שאין עובדי כוכבים וטמא מת נכנסים לשם עזרת נשים מקודשת ממנו שאין טבול יום נכנס לשם ואין חייבין עליה חטאת…

פסחים דף סח עמוד א: תני תנא קמיה דרב יצחק בר אבדימי : ויצא אל מחוץ למחנה – זו מחנה שכינה, לא יבא אל תוך המחנה – זו מחנה לויה, מכאן לבעל קרי שיצא חוץ לשתי מחנות.

ספרי דברים פרשת כי תצא פיסקא רנה: ויצא אל מחוץ למחנה, מצות עשה. לא יבא אל תוך המחנה, מצות לא תעשה. רבי שמעון אומר ויצא אל מחוץ למחנה זו מחנה לוי, לא יבא אל תוך המחנה, זו מחנה שכינה.

 

תוספות מסכת נדה דף מב עמוד א: דהא זבין ומצורעים דחמירי – אף ע"ג דאכתי לא נאמרה פרשת טומאה ושילוח טמאים מ"מ ראוי להחמיר בהן יותר מבפולטת.

מנחת חינוך מצוה קפא: ומראה טהורה אינה סותרת בזיבה והוי רק כנוגע ע"כ פשיטא לי דאינ' משתלחת רק ממחנה שכינה כמגע שרץ וא"ד לב"ק שחייבת' התורה שמשתלח חוץ לב' מחנות במס' פסחים התם הוא רואה אבל כאן אין לה רק דין נגיעה כאדם אחר שנגע בדם נדה ממש ואינו משתלח רק חוץ למחנה שכינה כנלע"ד פשוט… ולכאורה ק' לפמש"ל דהפולטת ש"ז מחמת דהוי כרואה משתלחת מחוץ לב' מחנות א"כ האבעי' בנדה דפולטת ש"ז רואה הוי או נוגעת דקאמר דנ"מ לסתור ולטמא בכ"ש ולטמא בפנים ע"ש אמאי ל"ק נ"מ נמי להא אם משתלחת מחוץ לב' מחנות ונראה מזה דאינה משתלחת משני מחנות דדוקא ב"ק מרבה מקרא פסחים דס"ז זב וכל זב לרבות ב"ק ואפשר דוקא הוא בעצמו אבל שאר טומאות אינן בד"ז או מקרא אחרינא שמביא שם בגמ' ע"ש ובלא רבוי המקרא לא ידענא דהוא קיל מזב דזב אה"ט והנהו אינם אלא ראשון לטומאה וצ"ע. וגם אשה הנבעלת דטמאה מגזה"כ כמ"ש צ"ע אם משתלחת משני מחנות דהיינו ממחנה לוי' ג"כ וצ"ע.

שולחן ערוך יורה דעה הלכות נדה סימן קצו: האשה ששמשה מטתה וראתה אחר כך ופסקה, ורוצה לספור מיום מחרת ראייתה, תקנח יפה יפה אותו מקום במוך או בבגד להפליט כל הזרע או תרחוץ במים חמין והם יפליטו כל הזרע.

הגה: ויש אומרים דאין אנו בקיאין בזמן הזה ואין לסמוך על זה (הגהות מיימוני פ"ו וסמ"ק), והכי נהוג דהרי כבר נתבאר שאנו נוהגין להמתין אפילו לא שמשה כלל, כדי שלא לחלק בין ספירה לספירה, כ"ש בכהאי גוונא; וכל הפורץ גדר בדברים אלו במקום שנהגו להחמיר, ישכנו נחש.

 

שו"ת הריב"ש סימן תכה: ומה שנפלאת: איך לא תקנו טבילה לפנויה, כדי שלא יכשלו בה רבים? ואין כאן מקום תמה! שהרי כיון שהפנויה אסורה, כמש"כ. אדרבה! אם היתה טובלת, היה בה מכשול: שהיו מקילין באסורה; כיון שאין אסורה, אלא מדרבנן.

שו"ת רב פעלים חלק ד – יורה דעה סימן טז: והנה ממ"ש הריב"ש ז"ל טעם על הפנויות שלא תקנו להם טבילה אין הוכחה מזה לערער על נ"ד די"ל התם הפנויות אין להם סיבה וטעם לטבול ואם היו אומרים להם לטבול כדי שלא יכשלו בהם רבים נמצא שעושים בזה תקנה לחוטאין והרי כאלו הם נותנים אצבע בין שיניהם להכשל משא"כ בנ"ד דהיא טובלת משום סיבה וטעם יש לה בזה כדי שתתפלל ותכנס לבית הכנסת בטהרה לכן ודאי לא תבא לידי מכשול כי יודעים שזו הטבילה לא תועיל בשביל נגיעה ותשמיש בינה לבין בעלה.

משנה ברורה סימן תרו סעיף ד: ואפילו נערים ובתולות מכיון שהם בני מצות טובלות…

ואשה ששמשה בתוך ג' ימים צריכה לכבד ביתה בחמין קודם טבילה שלא תפלוט ש"ז ותחזיר לטומאת קרי…

 

נזיר דף מה עמוד א: מכדי שערי ניקנור היכא קיימין? בשערי לוייה, והתניא: טמא מת מותר ליכנס במחנה לוייה, ולא טמא מת בלבד אלא אפי' מת עצמו שנאמר: ויקח משה את עצמות יוסף עמו, מאי עמו? עמו במחיצתו, עמו במחנה לוייה! אלא, (אמר אביי) טבול יום של זב כזב דמי, ואפ"ה כיון דמחוסר כפרה לא עייל. ואי במחנה לוייה קאי, אמאי קא קרי ליה אהל מועד? למימרא, מה התם מחוסר כפרה לא עייל, אף למחנה לוייה נמי מחוסר כפרה לא עייל. והתם מנלן? דתניא: טמא יהיה – לרבות טבול יום, עוד טומאתו בו – לרבות מחוסר כפרה.

פירוש הרא"ש: ואמאי קרי ליה אהל מועד למימרא מה אהל מועד מחוסר כפרה לא עייל אף על גב דהעריב שמשו אף התם נמי פי' בשער ניקנור פי' האי מחוסר כפורים כיון דלא העריב שמשו דאיכא תרתי מחוסר כפרה וטבול יום לא עייל…

מאירי: המצורע שלוחו חוץ לשלש מחנות ואין ישיבתו אלא מפתח ירושלם ולחוץ זב וזבה ונדה ויולדת חוץ לשתי מחנות ומקום ישיבתם בכל העיר מפתח הר הבית ולחוץ טמא מת נכנס בכל הר הבית עד החיל ואפילו מת עצמו שנאמר ויקח משה את עצמות יוסף עמו עמו במחיצתו ר"ל במחנה לויה מעתה מהו שנאמר בזב בשמיני שלו ובא לפני ה' אל פתח אהל מועד מפני שכבר טבל בשביעי והעריב שמשו ומביא קרבנותיו בשמיני ומביאן עד שער ניקנור אחר שטבל והעריב שמשו אבל אינו נכנס מפתח העזרה ולפנים שהרי מחוסר כפורים אסור בביאת מקדש כטבול יום וכמו שאמרו טמא יהיה לרבות טבול יום עוד טומאתו בו לרבות מחוסר כפורים ומ"מ כשטבל ולא העריב שמשו עדין הוא כזב ואינו נכנס אף להר הבית ולא סוף דבר בטבול יום של שלש ראיות שהוא מחוסר כפורים אחר הערב שמשו אלא אף טבול יום של שתי ראיות…

שו"ת במראה הבזק חלק ו סימן ק: נוסיף הדרכה כללית המתייחסת לשאלת עליית כלה להר הבית קודם חתונתה: אף על פי שמותר לנידה או לטמא קרי שטבל בו ביום להיכנס להר הבית למקומות שיש שמתירים לטמאי מתים לעלות אליהם, אסור לכלה שטבלה בלילה שלפני חופתה לעלות להר הבית גם למקומות הללו. אכן אם טבלה שני לילות לפני חופתה מותרת לעלות ביום חופתה ובלבד שביום חופתה תבדוק עצמה כדין.