נעילת דלתות העזרה בזמן הקרבת הפסח

בס"ד

נעילת דלתות העזרה בזמן הקרבת הפסח

תלמוד בבלי מסכת פסחים דף סד עמוד א-ב

נכנסה כת הראשונה, נתמלאה העזרה, נעלו דלתות העזרה… איתמר, אביי אמר: ננעלו תנן, רבא אמר: נועלין תנן. מאי בינייהו? איכא בינייהו למסמך אניסא. אביי אמר: ננעלו תנן, כמה דעיילו מעלו – וסמכינן אניסא. רבא אמר: נועלין תנן, ולא סמכינן אניסא.

רש"י: ננעלין תנן – מאליהן, ומעשה נסים. סמכינן אניסא – וכל זמן שאין ננעלין מאליהן מניחין אותם ליכנס, ולא חיישינן דלמא עיילי כולהו ואין כאן שלש כיתות.

רבינו חננאל: יש מי ששונה ננעלו [דלתות העזרה] מעצמם בנס מן השמים ויש מי ששונה נועלין דלתות העזרה כלומר כיון שנתמלאת העזרה נועלין הדלתות דלא לירמסו אהדדי.

מאירי: נכנסה כת ראשונה ונתמלאת העזרה כלומר שכשהיו הצבור במלואם היו נכנסים בה עד שתתמלא העזרה וננעלו דלתות העזרה ר"ל שהיו נועלים אותם כדי שלא ידחקו ליכנס.

רמב"ם הלכות קרבן פסח פרק א הלכה יא: נכנסה הכת הראשונה עד שתתמלא העזרה ונועלין דלתות העזרה…

 

מהרש"א: ויש לדקדק לאביי כיון דבנס ננעלין כדי דלא ליעיילו כולהו ולא יהיו ג' כיתות אם כן היאך מספקא לן אי בבת אחת בג' כיתות דא"כ למה ננעלין כלל בין כל כת וכת ויש ליישב ודו"ק.

צל"ח: נלע"ד דעד כאן לא אמר אביי סמכינן אניסא אלא דבר שבדיעבד כשר כמו פסח שפסק הרמב"ם בפ"א מהלכות קרבן פסח הלכה י"א שאם שחט כל הפסחים בבת אחת כשר, וכיון דרק לכתחלה בעינן שלש כתות סמכינן אניסא, אבל דבר שמעכב בדיעבד גם אביי מודה דלא סמכינן אניסא, שהרי שנינו שמתקינין לכה"ג כהן אחר תחתיו שמא יארע בו פסול, וכן כמה מקומות דלא סמכו אניסא… ולכאורה קשה אולי כיון דאין משגיחין בבת קול להכריע הדין בשביל הבת קול, הכי נמי אין משגיחין בניסא להכריע בזה ספיקא דדינא כי לא בשמים היא… וא"כ הוצרכה העזרה להיות ננעלת פן יכנסו כל כך הרבה עד שישארו בחוץ פחות משלשים ולא יהיו אלו יכולים לעשות הפסח כלל.

מלכי בקודש (ר' עזרא מלכי – סלוניקי תק"י) הלכות קרבן פסח פרק א: דשמא לדידהו השתא דקבעו הדבר שיהא נשחט בג' כתות זה אחר זה ואם לא היה ננעל היו נכנסין כולן משום כבודן היה נעשה להם נס ולא מפני דהדין כך או שהיה ננעל כדי שלא יכנסו רבים ביחד ויבואו לידי סכנה כההיא דזקן שנתמעך.

כסא אליהו (הרב אליהו ישראל – סלוניקי תקע"א) ליקוטים סימן ח: דמאי שנא מאמה כליא עורב שלא יטנפו העורבין וגם שולחנות של שיש שלא יסריח הבשר דלא סמכינן אניסא ואילו הכא לאביי סמכינן אניסא… ולעיקר הקושיא נראה לע"ד דדוקא התם הוא דסמכינן אניסא משום דאנו באין לעכב ע"י של עושה מצוה לסגור הדלתות אחריהן ואינו מדרכי המוסר… ועוד תירץ דע"כ לא אמר אביי דסמכינן אניסא אלא התם דוקא בדלתות העזרה משום דכבר הוחזק לנו שנעשה נס זה בשנים קדמוניות בתחילת הבית כמדובר וכיון שכבר אירע נס זה הוא סמכינן אניסא דודאי הקב"ה יתמיד הנס זה כיון שיש בו פרסומי ניסא ברוב עם הדרת מלך ונמצא שם שמים מתקדש ומתגדל בקרב כל ישראל העולים לרגל להקריב קרבן פסח במועדו ויכירו וידעו כל ישראל את גדלו אשר הוא עושה נפלאות לבדו…

אבק סופרים (הרב אברהם קונקי – אמסטרדם תס"ד) דף קמב: ולי קשה מאוד הויכוח הזה ולא יכולתי להולמו… ודברים אלו כפי פירוש רש"י ז"ל אין להם שחר דהגע עצמך שיש כאן תשעים אנשים מצומצמים שצריכים אנו לחלקם לשלוש כיתות שלושים בכל כת. כשנכנסים והולכים מאחד ועד שלושים בוודאי שלא ננעול וכשכבר נכנסו השלושים אם ננעלו מאליהן דלתות העזרה ננעלו ואם לא ננעלו והתחילו להכנס מן הכת השנית אפילו אחד בוודאי שנוציאנו וננעול דלתות העזרה… שאין הדעת סובל שנראה בחוש הענין שנכנסים והולכים מן הכת השניה ונניח אותם להיכנס מפני שדלתות העזרה לא ננעלו אם בידי אדם או בידי שמים…

 

פסחים שם: ת"ר מעולם לא נתמעך אדם בעזרה חוץ מפסח א' שהיה בימי הלל, שנתמעך בו זקן א', והיו קוראין אותו פסח מעוכין.

מסכתות קטנות מסכת אבות דרבי נתן נוסחא א פרק לה: נסים נעשו בעזרה שאפילו כל ישראל נכנסים בעזרה עזרה מחזיקתן.

אוצר הגאונים על פסחים (עמוד 80): כיוון שרבין ישראל אלפ' אלפ' ברגל דוחקין זה את זה ומעככין זה את זה ובאין לידי סכנה, ובירושל' היה נעשה נס ולא היו מצטערין ולא היו באין לידי סכנה, שכך אמרו חכמים מעולם לא נתמעך אדם בעזרה.

אהבת חסד (הרב אברהם ויטמונד – אמסטרדם תקל"ז) על אדר"נ: והא דאמרי' כאן בחדא דניסי אפילו כל ישראל נכנסין לעזרה עזרה מחזקתן… אומר אני דזה יהיה פי' של גמרא דפסחים… ודאי הגאון מהרש"א יפה הקשה לפי' רש"י אבל לפי קט שכלי… דהאי ננעלו שערי העזרה ל"ד אערב פסח מיירי אלא אשאר ימות השנה נמי מיירי ובזה פליגי אביי ורבא אחרי דבאמת דחדא מניסא הוא דעזרה החזיק אפילו כל ישראל נכנסין לתוכו, א"כ אי סמכינן אהאי ניסא ליכנס כל כמה דיכנסו לא חיישינן שמא יתמעך אחד מהמה… אבל למסמך אניסא במקום מצות המלך דהיינו בערב פסח בזה ודאי אף אביי לא אמר למסמך אניסא…

קידושין דף לט עמוד ב: סולם רעוע הוה, דקביע היזיקא, וכל היכא דקביע היזיקא לא סמכינן אניסא, דכתיב: ויאמר שמואל איך אלך ושמע שאול והרגני.