נישואין בתוך המשפחה

בס"ד

נישואין בתוך המשפחה

יבמות דף סב עמוד ב

האוהב את שכיניו, והמקרב את קרוביו, והנושא את בת אחותו, והמלוה סלע לעני בשעת דחקו, עליו הכתוב אומר: אז תקרא וה' יענה תשוע ויאמר הנני.

רש"י: והנושא בת אחותו – גיעגועי אדם רבין על אחותו יותר מן אחיו ומתוך כך נמצא מחבב את אשתו.

תוספות: והנושא את בת אחותו – פירש רשב"ם דה"ה בת אחיו אבל אחותו נקט לפי שמשדלתו בדברים ושכיח שנושא בתה ור"ת אומר דדוקא נקט בת אחותו לפי שהיא בת מזלו כדאמרי' רוב בנים דומין לאחי האם.

תוספות מסכת יבמות דף צט עמוד א: ספק אשת אחיו ואשת בן אחיו – אמרי' בירושלמי זאת אומרת מותר לאדם לישא אשת בן אחיו פי' אף על פי שיכול לבא לידי ביטול מצות יבמין אם ימות ותפול לפני האחין אפ"ה מותר מכאן יכול להיות ראיה לפירוש ריב"ן שפי' בהבא על יבמתו (לעיל סב:) והנושא בת אחותו דוקא בת אחותו אבל בת אחיו אין עושה כ"כ מצוה דמבטל מצות יבמין.

יד רמ"ה מסכת סנהדרין דף עו עמוד ב: והיינו טעמא דנקט בת אחותו שאין לך בקרובותיו שמותרת לינשא לו קרובה לו מבת אחותו ובת אחיו אלא שבת אחותו עלובה מבת אחיו מפני שהאשה עלובה יותר מן האיש לפיכך גמילות חסד דנישואי בת אחותו עדיפא מבת אחיו…

רמב"ם איסורי ביאה ב, יד: ומצות חכמים שישא אדם בת אחותו והוא הדין לבת אחיו שנאמר ומבשרך לא תתעלם.

מגיד משנה: ודעת רבינו כמ"ש במדרש נשא אדם אשה מקרובותיו עליו הכתוב אומר עצם מעצמי ובשר מבשרי והענין שאהבת הקרובים היא טבעית ואהבת האיש לאשתו באה מחמת מעשה שניהם שהוא מקרה להם ובהתחבר שתיהן אז יהיה האוהל נכון ויהיה שלום בבית…

רמ"א אבן העזר סימן ב סעיף ו: ומצוה לאדם שישא בת אחותו (גמרא בסנהדרין וביבמות). וי"א אף בת אחיו (הרמב"ם פ"ב דהלכות איסורי ביאה).

רמ"א סימן טו סעיף כה: ומותר בבת אחיו ואחותו, ומצוה לישא אותה כדלעיל סימן ב'.

שו"ת נודע ביהודה מהדורא תניינא – אבן העזר סימן עט: דע תלמידי החביב ויהיו דברים הללו חקוקים על לוח לבך לזכרון הכלל הגדול שאין לכל חכמים שאחר התלמוד רשות לומר דבר נגד התלמוד והאומר דבר לסתור קוצו יו"ד מדברי התלמוד לא יחשב בכלל חכמי ישראל, ואמנם כשאנו מוצאים אחד מחכמי ישראל המוחזק בתורה וביראה בלי ספק שכתב בספר דבר הסותר לדברי התלמוד חייבים אנו למשכוני נפשין לתרץ דבריו שלא דבר רק לשעה או למשפחה פרטית ודברי תלמוד הם על הכלל. וכיוצא בזה אנו מוצאים לרבינו יהודה החסיד בצוואה שלו דברים שכמעט אסור לנו לשומעם, כי הוא אומר שלא ישא בת אחותו ובגמרא אמרו שהוא מצוה… ואם היה החסיד מצוה צוואה זו לכל ישראל הרי הוא סותר לדברי תלמוד והיה אסור לנו לקבל דבריו כלל. אבל האמת יורה דרכו כי החסיד לזרעו אחריו צוה לדורי דורות כי ראה ברוח הקדש שזרעו לא יצליח בזווגים כאלה ובזה אינו סותר דברי התלמוד שהוא על הכלל ודברי החסיד היא על הפרט…

שו"ת דברי חיים אבן העזר חלק א סימן ח: אך באמת אין להקשות מדברי הגמרא עליו כי הלא ידוע לנו בכמות זה שאמרו מתחלה מצוה יבום קודם ואחר כך שראו שאין הדור מכוונים לשם מצוה חזרו לומר מצות חליצה קודם [יבמות ל"ט ע"ב] כמו כן יוכל להיות שבכמות אלה הזווגים אם הי' החיתון לשם שמים כמו בדורות הראשונים לא ידעו שומרי מצוה דבר רע ומשום הכי לא נזהרו חכמי התלמוד ואדרבא צוו לישא בת אחותו [יבמות ס"ב ע"ב] והחסיד [בצוואה שם סי' כ"ו] ראה שהדורות אין מכוונין יפה לשם שמים והעלה לפי גודל חכמתו מה שיוקפד בעניני הזווג ובודאי אין בחכמי האחרונים לדחות דברי הקדמונים אם לא נמצא בדורות הקדמונים חולקים עליו כי אנו כאין נגד חכמתם ותורתם וחסידותם ויראתם ועלינו לקבל דבריהם באהבה הגם שהוא נגד התלמוד…

שו"ת דברי יציב חלק אבן העזר סימן ח: ובמ"ש שמשתוקק מאוד שנכדו ונכדתו יתחתנו ביניהם אלא שחושש ממה שהרופאים אומרים שזה לא בריא. הנה כבר כתבו כן האחרונים על האזהרה של רבינו יהודה החסיד [צוואה אות כ"ב] שלא לישא בת אחיו או בת אחותו. אמנם אנן לא קפדינן על זה [וע"ע לעיל בסימן הקודם]. ואף לרבינו יהודה החסיד זה רק שלא לישא בת אחיו או בת אחותו, אבל בכה"ג שפיר דמי. ובנוגע לדברי הרופאים נראה שאף אם נאמר שיש להם נאמנות דלא משקרי וכידוע האריכות בזה, מ"מ כבר כתב החתם סופר… שאין לסמוך על רופאי זמנינו אפילו ישראל דכל מומחיותם הוא ע"י נסיון ואינו דומה גופן לדידן…

שו"ת דברי מלכיאל חלק ה סימן רב: ולענ"ד י"ל דכמו שיש כמה דברים שנתחדשו אח"כ שהם מזיקים לבריאת האדם ובדורות הראשונים לא הזיקו וכידוע וכן יש כמה רפואות שבזה"ז אין מועילים ובדורות הקודמים הועילו. כן בדברים הסגוליים יש שבדורות הקודמי' לא הוצרכו לחוש לזה ובזה"ז יש לחוש ולזה י"ל שרי"ח ראה בחכמתו אשר בזה"ז יש לחוש לדברים הללו ובזה יש לישב מה שהקשו על מ"ש שלא לישא בת אחותו ובש"ס איתה שמצוה לישאנה וכן דעת הרופאים בזה"ז שהנושא אשה ממשפחתו הקרובה אליו לא יצליחו בלידת בנים כראוי וכטבע הצומח שטוב כשמרכיבים אותו בזרע אחר וע' בספר הברית בזה. ולזה אין לדחות דברי מהרי"ח כלאחר יד ומאן דקפיד אין להקל לו.

שו"ת ציץ אליעזר חלק טו סימן מד: לאסור נשואי קרובים המותרים על פי דין אין אפשרות, אבל לאור הממצאים שבידי הרופאים בזה, יש מקום להזהיר ולהסביר על הסיכון הבריאותי האורב כתוצאה מנשואין כאלה, ולהחדיר את התודעה בקרב ההמונים על תוצאת המחקרים המציאותיים בזה וזה מותר בהחלט…