ניסוך המים בזמן הזה

בס"ד

ניסוך המים בזמן הזה

סוכה דף מח עמוד א

ניסוך המים, כיצד? צלוחית של זהב מחזקת שלשה לוגים היה ממלא מן השילוח, הגיעו לשער המים תקעו והריעו ותקעו. עלה בכבש ופנה לשמאלו. שני ספלים של כסף היו שם… ומנוקבין כמין שני חוטמין דקין, אחד מעובה ואחד דק, כדי שיהו שניהם כלין בבת אחת. מערבו של מים, מזרחו של יין. עירה של מים לתוך של יין, ושל יין לתוך של מים – יצא… ולמנסך אומר לו: הגבה ידך, שפעם אחד נסך אחד על גבי רגליו ורגמוהו כל העם באתרוגיהן.

פירוש המשנה לרמב"ם: …מפני שהוא צדוקי שאינו סובר ניסוך המים.

רש"י מסכת יומא דף כו עמוד ב: ולמנסך את המים אומר לו הגבה ידך – ונראה שתערה הצלוחית לתוך ספל של כסף שעל המזבח, שהוא נקוב כמין חוטם דק שהיין מקלח ויוצא בו, והוא הניסוך.

רש"י מסכת זבחים דף סג עמוד א: ניסוך המים והיין – ששם היו שיתין ואי אפשר לנסך כי אם שם.

רמב"ם הלכות תמידין ומוספין פרק י הלכה ו-ז: כל שבעת ימי החג מנסכין את המים על גבי המזבח, ודבר זה הלכה למשה מסיני, ועם ניסוך היין של תמיד של שחר היה מנסך המים לבדו… ואם הקדים ניסוך המים לזבח, אפילו נסכן בלילה יצא…

 

תענית דף ב עמוד ב: ניסוך המים מאורתא, דאמר מר "ומנחתם ונסכיהם", אפילו בלילה…

מאירי: שאין גורסים גם כן מה נסוך המים מאורתא שהרי יש כאן שתי סבות למניעת זה אחת זו שהזכרנו שאין נסוך המים בלילה ועוד שנסכים הבאים מחמת זבח אינן קודמים לזבח…

חידושי הריטב"א סוכה דף נ עמוד א: דנסוך המים אינו חשוב בא עם הזבח שחובת היום הוא ולא חובת הזבח כלל שהזבח של תמיד בנסכים של יין הוא נכשר כמו בשאר ימים אלא שיש חובת היום גם כן לעשות נסוך המים…

משך חכמה במדבר כט, יח: נמצא דניסוך היין הוא שייך ומתיחס אל עולת התמיד, וצריך להביאה אחר הקרבן, ובלילה שאחר כך גם כן סגי. ונסוך המים הוא שייך אל חובת היום, לכן כי נסכו בלילה כשר. כן כי לא נסכו בו ביום, עבר יומו בטל קרבנו וכו'. וזה שאמר "ונסכיהם" – היינו ניסוך המים שהוא של היום, ונסוך היין שהוא של עולת התמיד.

 

מועד קטן דף ד עמוד א: אלא אמר רב אשי: רבן גמליאל ובית דינו סברי לה כרבי ישמעאל דאמר הלכתא גמירי לה, וכי גמירי הלכתא – בזמן שבית המקדש קיים, דומיא דניסוך המים. אבל בזמן שאין בית המקדש קיים – לא.

רמב"ם שמיטה ויובל פרק ג הלכה ט: וכל הדברים האלו בזמן המקדש כמו שאמרנו, אבל בזה"ז מותרין בעבודת הארץ עד ר"ה…

טורי אבן מסכת ראש השנה – הערות דף ט עמוד א: … והרי ניסוך המים גופא נוהג אף על פי שאין בית קיים. דלכאורה משמע למ"ד קדשה לע"ל מצוה להקריב קרבנות בזמן הזה… וצ"ל כיון דבלא מזבח אי אפשר להקריב כמ"ש התוספות זבחים (ד' נ"ט) ותוספות סוכה (ד' מ"א) א"כ אתי שפיר סמיכות ההלכתא לבזמן שאין בית…

תוספות זבחים דף נט עמוד ב: ונראה לתרץ דר' יוחנן דמחייב לקמן מעלה בחוץ מיירי בהעלאת קטרת דלא מחוסר מעשה כדאמר בשמעתין מזבח שנעקר מקטירין קטרת במקומו א"נ בהעלאת מנחה שקמצה בכלי שרת בפנים אף על פי שאין בית דאזבחים דוקא בעי מזבח… ועוד יש לתרץ דלקמן ר' יוחנן מיירי כשבנה המזבח במקומו והעלה בחוץ…

 

רמב"ם הלכות תמידין ומוספין פרק ג הלכה ב: מזבח שנעקר מקטירין הקטורת במקומו…

שפת אמת מסכת זבחים דף סא עמוד א: מנ"ל לתוס' דאימורין כקטורת אמינא דבאמת כל הקטרת אימורין ובשר הוי כדם ודוקא קטורת מכשיר רב וכן משמעות הרמב"ם שלא הביא זה הדין רק בקטורת והטעם י"ל דמצינו קטורת לפני ולפנים בלי מזבח אבל אימורים שפיר דינם כדם.

רש"י מנחות דף ה עמוד ב: ואם פיגל בקומץ בשעת פגימת המזבח לאו פיגול הוא ואם יתקן המזבח באותו היום יקטירנו.

 

תוספות מסכת סוכה דף מא עמוד א: ואפילו לרבי יהושע דאמר שמעתי שמקריבין אף על פי שאין בית בפ"ק דמגילה (דף י.) הני מילי כשיש מזבח בנוי אבל בלא מזבח לא כדמוכח בזבחים פרק קדשי קדשים (דף ס. ושם) דמזבח שנפגם כל הקדשים שנשחטו שם פסולים ואין אוכלים בגינו שירי מנחה ולא קדשי קדשים ואפילו קדשים קלים.

מקדש דוד קדשים סימן א: ונראה לענ"ד לתרץ דמש"ה לא אפשר להקריב העומר קודם בנין המזבח משום דמנחת העומר טעונה הגשה, והגשה בקרן דרומית מערבית של מזבח כנגד חודה של קרן, א"כ אי אפשר לעשות הגשה בלא מזבח…