מצות הכנת כלי המקדש

בס"ד

מצות הכנת כלי המקדש

שמות פרק כה

(ח) וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם: (ט) כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן וְאֵת תַּבְנִית כָּל כֵּלָיו וְכֵן תַּעֲשׂוּ:

ספר המצוות לרמב"ם מצות עשה כ: והמצוה העשרים היא שצונו לבנות בית עבודה. בו יהיה ההקרבה והבערת האש תמיד ואליו יהיה ההליכה והעליה לרגל והקבוץ בכל שנה כמו שיתבאר והוא אמרו יתעלה ועשו לי מקדש… וכבר בארנו (ריש שרש יב) שזה הכלל הוא כולל חלקים ושהמנורה והשלחן והמזבח וזולתם כלם הם מחלקי המקדש והכל ייקרא מקדש וכבר ייחד הציווי בכל חלק וחלק. אמנם אמרו במזבח: מזבח אדמה תעשה לי, שייחשב בכתוב הזה שהוא מצוה בפני עצמה חוץ ממצות מקדש…

השגות הרמב"ן לספר המצוות לרמב"ם מצות עשה לג: ולכן לא נמנה אנחנו עשיית השלחן והמנורה והמזבח מצוה מפני שנצטוינו לשום לחם לפני י"י תמיד וצוה אותנו בהכשר העבודה הזאת שהיא לשום אותו בשלחן מתואר כן ושיסודר עליו בענין כן וצונו יתברך בהדלקת הנר לפניו וסדר לנו שתהיה ההדלקה הזו במנורת זהב משקלה ועניינה כן וכן, והנה הם תשמישי קדושה. ולא הוכשר בעיני הטעם שכתב בו הרב שאמר (מ' כ) שהם חלק מחלקי המקדש. לפי שאין הכלים חלק מן הבית אבל הם שתים מצות ואינן מעכבות זו את זו ומקריבין בבית אף על פי שאין בו כלים אלו.

 

רש"י שמות פרק כה פסוק ט: וכן תעשו – לדורות אם יאבד אחד מן הכלים או כשתעשו לי כלי בית עולמים, כגון שולחנות ומנורות וכיורות ומכונות שעשה שלמה, כתבנית אלו תעשו אותם.

רמב"ן: ולא ידעתי שיהיה זה אמת שיתחייב שלמה לעשות כלי בית עולמים כתבנית אלו, ומזבח הנחשת עשה שלמה עשרים אמה ארך ועשרים רחב (דהי"ב ד א): ור"א אמר וכן תעשו הכלים, כי בתחלה אמר ועשו לי מקדש. ועל דרך הפשט אין צורך לכל זה, אבל בא הכפל לחזוק וזרוז… והוא כהכפל ויעשו בני ישראל ככל אשר צוה ה' את משה כן עשו, כי מפני שהיא צואה אמר וכן תעשו.

אור החיים: מדבריו נראה כי נעלמה מלפני זכרונו סוגיית מס' שבועות שדברי רש"י הם דברי הגמרא ומה מקום לחלוק על התלמוד. והיה נראה לומר שסובר רמב"ן כי מה שאמרו בש"ס וכן תעשו לדורות אין הכוונה על שיעור הכלים אלא על דברים האמורים שם שצריך מלך ונביא וכו' וע"א סנהדרין, ואין דבריו נראים כי מי מפיס…

אלא שצריך ליישב קושיית רמב"ן ממזבח הנחושת שעשה שלמה. וראיתי להרא"ם שרצה ליישב ואמר כי אין כוונת וכן תעשו על השיעור ממש אלא על דוגמת תכונת הבנין הרוחב בערך האורך וגובה לפי ערך ארכו ורחבו אבל לענין הגודל אין קפידא, ולזה כשם שמזבח שעשה משה היה ה' על ה' כמו כן עשו לדורות מרובע עשרים על עשרים…

ולפי דעתי אין דברי הרב נראים כי מה שכתב כי וכן תעשו לדורות לא באה אלא על תכונת הבנין ולא על שיעורו לא יקובלו הדברים מפיו בלא הוכחה מהש"ס, ואם מחמת הקושיא, יותר יש להניח הדבר בצריך עיון מלבדות מדעתינו דברים שאין להם על מה שיסמוכו… ואני אומר כי אין קושית רמב"ן מהמזבח שהיה עשרים על עשרים ולא קושית רא"ם מהגובה קושיא, והרי לפניך ברייתא ערוכה בפרק קדשי קדשים (זבחים ס"ב א) וזה לשונם תנו רבנן קרן וכבש ויסוד וריבוע מעכבין מדת ארכו ומדת רחבו ומדת קומתו אינם מעכבין וקאמר בש"ס: "מנא הני מילי? דאמר קרא 'המזבח' לעכב" עד כאן. הרי כי מזבח עצמו שעשה משה יכול היה לעשותו מעשרים על עשרים והגובה גם כן יכול היה לעשותו יותר מג' אמות ואם כן מה מקום לקושית הרב ממזבח שעשה שלמה כי הקדוש ברוך הוא גילה כי אין מעכב גובה ורוחב ואורך…

 

רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק א הלכה ו: ועושין במקדש שבעה כלים: מזבח לעולה ולשאר הקרבנות, וכבש שעולים בו למזבח, ומקומו לפני האולם משוך לדרום, וכיור וכנו לקדש ממנו הכהנים ידיהם ורגליהם לעבודה, ומקומו בין האולם ולמזבח משוך לדרום שהוא שמאל הנכנס למקדש, ומזבח לקטורת ומנורה ושולחן ושלשתן בתוך הקדש לפני קדש הקדשים.

הר המוריה: מבואר מכאן דהמזבח היה כלי ולכאורה הוא נגד הש"ס דזבחים כ"ז ב' דקאמר התם זה רצפה וזה כלי שרת… דמבואר שם דמזבח העולה היה בנין ולא כלי. אמנם לפי שבמשכן היה כלי לכן כללו רבינו בכלל הכלים…

בית הבחירה למאירי מסכת שקלים פרק ד: שבעה כלים היו צריכין במקדש: מזבח לקרבנות וכבש שעולין בו למזבח וכיור וכנו ומזבח לקטורת ומנורה ושלחן. וכלן אין מעכבין את הקרבנות שהרי מקריבין אף על פי שאין בית אלא כיור וכנו ולא הכלים עצמן אלא שאם עבד בלא רחיצת ידים ורגלים חלל עבודתו.

רמב"ם הלכות כלי המקדש והעובדים בו: יש בכללן ארבע עשרה מצוות, שש מצוות עשה ושמונה מצוות לא תעשה, וזה הוא פרטן: א. לעשות שמן המשחה. ב. שלא לעשות כמוהו. ג. שלא לסוך ממנו. ד. שלא לעשות כמתכונת הקטורת. ה. שלא להקטיר על מזבח הזהב חוץ מן הקטורת. ו. לשאת הארון על הכתף. ז. שלא יסורו הבדים ממנו. ח. שיעבוד הלוי במקדש. ט. שלא יעשה אחד במלאכת חברו במקדש. י. לקדש הכהן לעבודה. יא. שיהיו כל המשמרות שוות ברגלים. יב. ללבוש בגדי כהונה לעבודה. יג. שלא יקרע המעיל. יד. שלא יזח החושן מעל האפוד.

מנחת חינוך מצוה רנד: ודע דנ"פ דאף דהגמרא לא נקטה אלא צורות הבנין וצורות הכלים מנורה ושלחן ל"ד אלא אפי' כעין מזבח הפנימי אסור לעשות ג"כ דוגמתו אך נ"פ דוקא באותן שנתפרש צורתן בתנ"ך או ברוה"ק אבל שאר כלים אין איסור לעשות כמותן דכל יום הי' בביהמ"ק צ"ג כלי שרת כמבואר במשניות והיו כמה כלים מזרקות וכפות ועוד שאר כלים היעלה על הדעת שאסור לעשות כמותן אלא דוקא באותן כלים שנתפרש צורתן והתורה הקפידה על צורתן אבל שאר דברים וכלים שהיו עושים במקדש מדעת עצמן לנוי ואין קפידא בכך בודאי אין איסור לעשות כמותן.