מסירות נפש

בס"ד

מסירות נפש לקיום מצוות

מסכת ברכות פרק ט משנה ה

ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך. 'בכל לבבך' בשני יצריך ביצר טוב וביצר רע. 'ובכל נפשך' אפילו הוא נוטל את נפשך. 'ובכל מאדך' בכל ממונך…

ברכות דף סא עמוד ב: כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה בכל נפשך… אמרתי: מתי יבא לידי ואקיימנו…

ספרי דברים פרשת ראה פסקה עו: כל מצוה שמסרו ישראל נפשם עליה בשעת השמד נוהגים אותה בפרהסיא וכל מצוה שלא מסרו ישראל נפשם עליה בשעת השמד עדין היא רופפת בידם.

חיי אדם חלק א כלל כא: חייב כל אחד להיות בקי בדינים אלו בי"ד סימן קנ"ז לעת מצוא חס ושלום וכל זה יכוין באומרו פסוק ואהבת כו', ובודאי יחשב לו כאלו קיים בפועל…

 

תלמוד בבלי סנהדרין דף עד עמוד א-ב: כל עבירות שבתורה אם אומרין לאדם עבור ואל תהרג יעבור ואל יהרג, חוץ מעבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים… לא שנו אלא שלא בשעת השמד, אבל בשעת השמד אפילו מצוה קלה יהרג ואל יעבור… אפילו שלא בשעת השמד, לא אמרו אלא בצינעא, אבל בפרהסיא אפילו מצוה קלה יהרג… מאי מצוה קלה?… אפילו לשנויי ערקתא דמסאנא. וכמה פרהסיא?… אין פרהסיא פחותה מעשרה בני אדם… הנאת עצמן שאני…

רש"י: שרוך הנעל, שאם דרך הנכרים לקשור כך ודרך ישראל בענין אחר, כגון שיש צד יהדות בדבר ודרך ישראל להיות צנועים אפילו שנוי זה שאין כאן מצוה אלא מנהג בעלמא יקדש את השם בפני חבריו ישראל…

מאירי: ועוד אני אומר שלא חלקו בין הנאת עצמן לכונת העבירה אלא בגוי הבא לאנס את ישראל אבל ישראל בחברו או לעצמו אף על פי שטבעו מביאו לכך הכל אצלו כונת העבירה.

 

רמב"ם הלכות יסודי התורה פרק ה הלכה ב

במה דברים אמורים? בזמן שהגוי מתכוין להנאת עצמו, כגון שאנסו לבנות לו ביתו בשבת… אבל אם נתכוין להעבירו על המצות בלבד, אם היה בינו לבין עצמו ואין שם עשרה מישראל יעבור ואל יהרג, ואם אנסו להעבירו בעשרה מישראל יהרג ואל יעבור, ואפילו לא נתכוין להעבירו אלא על מצוה משאר מצות בלבד.

שו"ע יורה דעה קנז,א: ואם ירצה להחמיר על עצמו וליהרג רשאי, אם העכו"ם מכוין להעבירו על דת.

רמ"א: ואם יוכל להציל עצמו… צריך ליתן הכל ולא יעבור לא תעשה… ודווקא כשאומרים לו לעשות מעשה…

תוספות יומא דף פב עמוד ב: אלא לענין פרהסיא דלא מהני קרקע עולם אבל לענין גילוי עריות מודה דמהני קרקע עולם אי נמי אפילו לענין פרהסיא לא פליג אלא מוסיף עוד טעם שני…

 

שו"ת חוות יאיר סימן קפג: שהטיל עליו השר לחפור עם בעלי מלאכות ריקם לחוזק העיר יום יום ובכללן שבת. וצ"ע בטלטול והולכות אבנים… וקשה להקל דמ"מ עובר על לאו דלא תסור ועוד דה"ל פרהסיא ולולי דהגוי מכווין להנאתו היה בכלל יהרג וא"י ועוד צ"ע די"ל דנהי דלא מקרי מכוין להעבירו מ"מ ג"כ לא מקרי להנאתו לכן יש להחמיר…

שו"ת אבני נזר חלק חושן משפט סימן קג: אשיבהו כי חלילה וחלילה להפר המנהג בקריאה לס"ת בשמות אשר הנהיגו וגבלו ראשונים… וא"כ בנ"ד נמי מאחר שהמחדש הראשון כוונתו לעבור על דת שוב גם הבאים להתדמות להחדשים נידונים ג"כ כאילו היתה כוונתם לעבור על דת ואפילו ערקתא דמסאנא יהרג ואל יעבור.

אגרות ראיה חלק א אגרת רלח: אע"פ שאנו מחולקין בדעה בעיקר הוראה זו, שלדעתי אין ראוי להרעיש באיסור… אבל העניין של הכפיה נגע ממש עד נפשי, וחליתי מרוב עגמת נפש… אבל אם יכופו לעבור אז נקח את העניין כמין שעת הגזירה ח"ו, ואפילו אם אחרי כל הקולות יהיה הענין לא גרע מערקתא דמסאנא, שנודיע בגלוי שצריך לעמוד ע"ז במסירת נפש.

שו"ת אגרות משה יורה דעה חלק ד סימן ט: הנה לקיחת נשים ובתולות בין לצבא, בין לשרות אחרת מהממשלה, הוא נגד תורת השם יתברך. ואם חס וחלילה איזה ממשלה קבעה חוק, אסורות הנשים והבתולות לשמוע לזה, והוא כגזירה מהממשלה להעביר על הדת, שאסור לשמוע לזה.