מנורת המקדש

בס"ד

מנורת המקדש

שמות פרק כה פסוק לא

וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת זָהָב טָהוֹר מִקְשָׁה תֵּעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה יְרֵכָהּ וְקָנָהּ גְּבִיעֶיהָ כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ מִמֶּנָּה יִהְיוּ.

רש"י: מקשה תעשה המנורה – שלא יעשנה חוליות, ולא יעשה קניה ונרותיה איברים איברים, ואחר כך ידביקם כדרך הצורפין, שקורין שולדי"ר בלעז [להלחים] אלא כולה באה מחתיכה אחת, ומקיש בקורנס וחותך בכלי האומנות ומפריד הקנים אילך ואילך.

פירוש רבי אברהם בן הרמב"ם: מקשה – אטומים בלי חלול בהם כמו שביאר ר' סעדיה ז"ל, וייתכן שתהיה גזרתו מן "קשה" כי האטום קשה והנפוח רך.

מנחות דף כח עמוד א-ב: עשאה מן הגרוטאות – פסולה, משאר מיני מתכות – כשרה. מאי שנא מן הגרוטאות פסולה? דכתיב: מקשה והויה, שאר מיני מתכות נמי זהב והויה! אמר קרא: תיעשה, לרבות שאר מיני מתכות… מנורה היתה באה מן העשת מן הזהב, עשאה של כסף – כשרה, של בעץ ושל אבר ושל גיסטרון – רבי פוסל, ור' יוסי ברבי יהודה מכשיר, של עץ ושל עצם ושל זכוכית – דברי הכל פסולה.

רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק א הלכה יח-יט: המנורה וכליה והשולחן וכליו ומזבח הקטורת וכל כלי שרת אין עושין אותן אלא מן המתכת בלבד, ואם עשאום של עץ או עצם או אבן או של זכוכית פסולין. היו הקהל עניים עושין אותן אפילו של בדיל ואם העשירו עושין אותן זהב…

רמב"ם שם פרק ג הלכה ה: ואין עושין אותה לעולם מן הגרוטאות בין שהיתה של זהב בין שהיתה של שאר מיני מתכות.

 

מנחות דף כח עמוד ב: לא יעשה אדם בית תבנית היכל, אכסדרה כנגד אולם, חצר כנגד עזרה, שלחן כנגד שלחן, מנורה כנגד מנורה, אבל עושה הוא של חמשה ושל ששה ושל שמנה, ושל שבעה לא יעשה ואפילו משאר מיני מתכות; ר' יוסי בר רבי יהודה אומר: אף של עץ לא יעשה, כדרך שעשו מלכי בית חשמונאי; אמרו לו: משם ראיה? שפודים של ברזל היו וחיפום בבעץ, העשירו עשאום של כסף, חזרו והעשירו עשאום של זהב.

שולחן ערוך יורה דעה הלכות עבודת כוכבים סימן קמא סעיף ז: מנורה, תבנית מנורה. אבל עושה של חמשה קנים או של ששה או שמונה, אבל של שבעה לא יעשה אפילו משאר מיני מתכות, ואפילו בלא גביעים וכפתורים ופרחים, ואפילו אינה גבוהה י"ח טפחים.

ביאור הגר"א: ואפילו בלא כו'. כמ"ש במנחות כ"ח א' באה זהב באה גביעים כו' אלמא דבלא כך היתה מנורה וכמו דאסור בכל מתכות לפי שאינן לעיכובא.

פתחי תשובה: עי' בספר בכור שור בחדושיו למס' ר"ה דף כ"ד שכתב בענין אשר חדשים מקרוב באו עושים כוונים למלאכת מנורת המקדש בשינוי עמידת הקנים דהיינו שעושים ז' קנים וששה מהם מעמידים בדמות עיגול או משולש או מרובע אלו נגד אלו וא' באמצע דיש למחות בידם דכל דבר שאינו מעכב במנורה אינו מעכב באיסור עשיית תבניתה ולא מצינו שיעכב במנורה סדר עמידת הקנים…

 

רמב"ם שם פרק ג הלכה ד: בד"א בשעשאוה זהב אבל שאר מיני מתכות אין עושין בה גביעים כפתורים ופרחי', וכן מנורה הבאה זהב תהיה כולה ככר עם נרותיה ותהיה כולה מקשה מן העשתות, ושל שאר מיני מתכות אין מקפידין על משקלה, ואם היתה חלולה כשירה.

כסף משנה: ומ"ש אם היתה חלולה נראה לפרש דהיינו לומר שאינה מקשה.

מעשה רוקח: ולא ידעתי מי הכריחו לזה ולמה לא הניח הדברים כפשוטן דאם היה בו חלל אין בזה קפידה. אך נראה משום דלא מצינו דין זה בגמרא לכך פירש דכוונתו שאינה מקשה… אכן הרב קרית ספר ז"ל פי' ואם היתה חלולה כשירה דלא קפיד קרא אלא אמקשה ע"כ נראה שהוא היפך דברי מרן ז"ל ולדידיה קשה מהיכן הוציא רבינו דין זה וגם לדברי מרן ז"ל קשה מדין הגרוטאות שהזכיר רבינו אח"ז דלעולם אין עושין ומבואר בגמרא דהיינו טעמא משום מקשה… מעט רחמנא גבי מנורה מקשה היא היא ולא חצוצרות ע"כ ואם לאו מיעטא הוה בעינן מקשה דוקא אף אם היא חלולה ומינה דמנורה אף דבעינן מקשה החלול אינו פוסל בה…

משנה למלך: והנה הנראה מדברי רבינו הוא דאלו הג' דברים שנצטוינו במנורה של זהב דהיינו גביעים כפתורים ופרחים ושתהיה כולה ככר לא פחות ולא יותר ושתהיה מקשה שנתמעטו במנורה של שאר מיני מתכות מקראי אין דינם שוה במיעוטם דאילו גביעים כפתורים ופרחים יש הקפדה שלא לעשות וזהו שכתב אין עושין בה ולא כתב אין מקפידין כמו שכתב גבי ככר ואילו גבי חלוקת ככר אי בעי עביד ככר או פחות או יותר ואלו השני חלוקות הסברא מוכחת עליהם דהוה ליה כאילו כתב קרא סתם ועשית מנורה דפשיטא דאין עושין בה גביעים כפתורים ופרחים ובמשקלה כמה דבעי עביד ואילו גבי חלוקת מקשה שכתב ואם היתה חלולה כשרה ופירשה מרן דהיינו לומר שאינה מקשה נראה דדוקא בדיעבד כשרה…

מרכבת המשנה: גם נראה פשוט דפי' אין עושין בה גביעים פי' דאין צריך לעשות כי היכי דאין צריך להקפיד על משקל ככר וכן פי' אם היתה חלולה כשרה אף לכתחילה מדלא כתב רבנו ואם עשאה חלולה כשרה ובחנם הסיב המל"מ דעת רבנו לכוונה רחוקה ונדחק במקום מוצא הדין…