מלחמת הגנה בשבת

בס"ד

מלחמת הגנה בשבת

עירובין דף מה עמוד א

נכרים שצרו על עיירות ישראל – אין יוצאין עליהם בכלי זיינן, ואין מחללין עליהן את השבת… במה דברים אמורים – כשבאו על עסקי ממון. אבל באו על עסקי נפשות – יוצאין עליהן בכלי זיינן, ומחללין עליהן את השבת. ובעיר הסמוכה לספר, אפילו לא באו על עסקי נפשות אלא על עסקי תבן וקש – יוצאין עליהן בכלי זיינן, ומחללין עליהן את השבת… ובבל כעיר הסמוכה לספר דמיא, ותרגומא – נהרדעא.

רש"י: לספר – עיר שמבדלת בין גבול ישראל לגבול האומות, יוצאין עליהם שמא ילכדוה ומשם תהא נוחה הארץ ליכבש לפניהם.

רבינו חננאל: ובעיר הסמוכה לספר פי' על שפת הים.

רמב"ם הלכות שבת פרק ב הלכה כג: ובכל מקום אם באו על עסקי נפשות או שערכו מלחמה או שצרו סתם יוצאין עליהן בכלי זיין ומחללין עליהן את השבת, ומצוה על כל ישראל שיכולין לבוא לצאת ולעזור לאחיהם שבמצור ולהצילם מיד הגוים בשבת, ואסור להן להתמהמה למוצאי שבת…

 

תרומת הדשן פסקים וכתבים סימן קנו

מהר"ש פסק על הא דאמרינן: נכרים שצרו על עיירות בזמן שבאו על עסקי נפשות מחללין עליו את השבת אבל על עסקי ממון לא. ובזה"ז אפי' על עסקי ממון מחללים, דידוע הוא דבאו על ע"מ אם לא יניח הישראל לשלול ולבוז ממנו יהרגנו והוי עסקי נפשות. ומטעם זה היתר גמור הוא בדליקה שנפלה בשבת אפי' בבית נכרי, לישראל לילך ולכבות, דהאידנא כשיש דליקת הנכרים הולכים והורגים ח"ו הישראל אם לא יכבו כמותם, וסכ"נ הוא.

שולחן ערוך או"ח סימן שכט סעיף ו

ובעיר הסמוכה לספר, אפילו לא באו אלא על עסקי תבן וקש מחללין עליהם את השבת.

הגה: ואפילו לא באו עדיין אלא רוצים לבא.

שם סעיף ז: יש מי שאומר שבזמן הזה אפילו באו על עסקי ממון מחללין, שאם לא יניחנו ישראל לשלול ולבוז ממונו יהרגנו, והוי עסקי נפשות (ומ"מ הכל לפי הענין).

משנה ברורה: ודע דהיום כשבאו מהאומות שחוץ לגבולינו לשלול שלל ולבוז בז בודאי מחויבים אנו לצאת בכלי זיין אפילו על עסקי ממון וכדינא דמלכותא, וכן מבואר ברוקח ואגודה דהיכא דאיכא חשש שמא יכעסו יושבי הארץ עלינו מחללין.

 

תורת חיים עירובין שם: אפילו עיר היושבת באמצע המדינה ולא באו אלא על עסקי תבן וקש הוה ליה כעיר הסמוכה לספר ומחללין עליהן את השבת, שאם לא יעמדו נגדם איכא למיחש שמא יבאו פתאום וילחמו עליה ויכבשו ויהרגום ותרגומא נהרדעא דוקא, לפי שיש שם יישוב קבוע וישראל הרבה לכך ראוי לחלל את השבת בשבילם, אי נמי לפי שהיו שם עיירות של עובדי כוכבים סמוכות לה.

ערוך השולחן אורח חיים סימן שכט: ובזמן הקדמון בזמן שבהמ"ק היה קיים ובאו לעיר העומדת על הגבול אפילו לא באו אלא על עסקי תבן וקש מחללין עליהם את השבת… ודע דדין זה א"א להיות עתה בעיר שיש מושלים מהמלוכה שאין העולם הפקר רק בכפר יכול להיות.

שו"ת באהלה של תורה חלק ב סימן מח: שמירת שדות בשבת. הקדמה. השאלה הבאה נשאלה בתקופה רגועה יחסית שבה היו הפיגועים החבלניים נדירים, הצבא שלט ברצועת עזה, ולמרות קרבתו של הכפר לרצועת עזה לא נשקפה כל כך סכנה לגוף. עם זאת רבו הגניבות החקלאיות. בתקופות אחרות כאשר הסכנה גדלה והיה חשש גם לפיגועים בנפש ההתיחסות ההלכתית אף היא השתנתה בהתאם, והיה צורך להחיל עליה את הנפסק בשו"ע סימן שכט ס"ו: "עיר הסמוכה לספר…".

ילקוט יוסף או"ח חלק יא עמוד רפד (נדפס תשנ"ד): ולפי המצב כיום בארץ ישראל, אם נכנסו ערבים לבית ישראל כדי לגזול את ממונו, יש חשש שגם יפגעו בו נפש, ולכן יש לחלל את בשבת להצילו, ולהזעיק משטרה וכדומה.