מלאכה בראש חודש

איסור מלאכה בראש חודש

 

שמואל א פרק כ פסוק יט

וְשִׁלַּשְׁתָּ תֵּרֵד מְאֹד וּבָאתָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר נִסְתַּרְתָּ שָּׁם בְּיּוֹם הַמַּעֲשֶׂה…

רד"ק: ותרגם ביום המעשה ביומא דחולא כלומר ביום חול שעושין בו מלאכה… כי נראה שהיה מנהגם שלא לעשות מלאכה בראש חדש כמו שהוא מנהג הנשים היום ואפשר כי מפני קרבן ראש חדש היו רבים פנויים ממלאכתם ובאים להשתחוות לפני ה' וכן נראה בנבואת יחזקאל לעתיד.

 

שבת דף כד עמוד א: מהו להזכיר ראש חודש בברכת המזון?… דילמא כיון דלא אסור בעשיית מלאכה – לא מזכרינן?

ערכין דף י עמוד ב: ראש חודש דאיקרי מועד לימא! לא איקדיש בעשיית מלאכה…

חגיגה דף יח עמוד א: ראש חדש יוכיח, שיש בו קרבן מוסף – ומותר בעשיית מלאכה!

 

מגילה דף כב עמוד ב: כל שיש בו ביטול מלאכה לעם, כגון תענית צבור ותשעה באב – קורין שלשה, ושאין בו ביטול מלאכה לעם, כגון ראשי חדשים וחולו של מועד – קורין ארבעה…

רש"י: ראשי חדשים. אין בו ביטול מלאכה כל כך, שאין הנשים עושות מלאכה בהן…

תוספות: …אבל נשים אסורות במלאכה לפי שלא פרקו נזמיהן במעשה העגל. פרקי דרבי אליעזר פרק מד: שמעו הנשים ולא קבלו עליהם ליתן נזמיהן לבעליהן… ומה שכר נתן להם… שהן משמרות ראשי חדשים..

בית יוסף אורח חיים סימן תיז: דמעיקרא ניתנו לאנשים ולא לנשים וכשחטאו בעגל ניטלו מהאנשים וניתנו לנשים.

אור זרוע חלק ב סימן תנד: שבכל חודש וחודש האשה מתחדשת וטובלת וחוזרת לבעלה והיא חביבה עליו כיום החופה כשם שהלבנה מתחדשת בכל ר"ח…  ולכך הוי ר"ח יום טוב של נשים.

 

ירושלמי מסכת תענית פרק א הלכה ו: נשייא דנהגן דלא למיעבד עובדא… ביומא דירחא מנהג..

ב"ח אורח חיים סימן תיז: פירוש דלא יוכל בעלה לכופה… תקנו להוסיף אחד נראה שתקנו כך כדי להורות לאנשים ולהזהיר שלא יכופו לנשים למלאכה בריש ירחא אבל ודאי דלא עבדי איסורא אם עושה מלאכה…

ביאור הלכה: מכל הפוסקים שהבאתי למעלה לא משמע כדבריו…

 

תוספות שבת דף כד עמוד א: … היינו מנהג בעלמא שאין רגילין לעשות מלאכה.

תוספות הרא"ש: ויש מקומות שנהגו גם האנשים שלא לעשות מלאכה בראש חדש.

ברכי יוסף אורח חיים סימן תיז: אנשים שנוהגים שלא לעשות מלאכה בר"ח הוא בורות…

 

שולחן ערוך אורח חיים סימן תיז: ר"ח מותר בעשיית מלאכה, והנשים שנוהגות שלא לעשות בו מלאכה הוא מנהג טוב. הגה: ואם המנהג לעשות מקצת מלאכות ולא לעשות קצתן, אזלינן בתר המנהג.

ביאור הלכה: …אין להקל כי מרוב הפוסקים הראשונים משמע שאין הדבר תלוי כלל בנשי דידן אלא מצוות ועומדות הן מאמותיהם מדורות קדומים… שעכ"פ כל בת ישראל מחויבת לנהוג לפרוש עכ"פ ממקצת מלאכות ושיהא הבדל בין יום זה לשאר ימות החול… והרב יעב"ץ במור וקציעה כתב דמסתברא דבלילה מותרים במלאכה דהוי בצנעא ולא נאסרה בר"ח אלא מלאכת פרהסיא ולא חמיר נמי מת"צ ועי"ש עוד במה שכתב להקל במלאכות קלות ואיני יודע אם נהגו כדבריו בכל זה.

שו"ת שבט הלוי חלק ו סימן נ: נשים רצו לעשות כנוס עם הרבה נשים – בליל ב' דר"ח ע"מ שיביאו להם בגדים לתקן ע"י תפירה – והמחיר של זה ילך לצדקה – לא התרתי להם זה…