מחצית השקל בזמן הזה

בס"ד

מחצית השקל בזמן הזה

שמות פרק ל פסוקים יב-טז

כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְקֻדֵיהֶם וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ… וְלָקַחְתָּ אֶת כֶּסֶף הַכִּפֻּרִים מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְנָתַתָּ אֹתוֹ עַל עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד וְהָיָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי ה' לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵיכֶם.

אבן עזרא: וטעם לזכרון – על האדנים. וקדמונינו ז"ל העתיקו, כי מצוה על כל ישראל לתת מחצית השקל בכל שנה קודם ניסן לכפר כל איש על נפשו, ואם לא יתנו יהיה בהם נגף… מדוע לא דרשת על הלוים להביא מיהודה ומירושלים משאת משה עבד ה'…

מלבי"ם: ולקחת את הכסף הכפורים מאת בנ"י הוא מצוה תמידית לדורות שיקח בכל שנה מידם כסף הכפורים שהם תמורת השקלים, ונתת אותו על עבודת אהל מועד, ר"ל לקנות מהם כל הדברים המובאים ברמב"ם השייכים לעבודת אהל מועד, [וע"כ לא אמר למלאכת אהל מועד כי מדבר גם בעתיד שכבר היתה המלאכה עשויה ולא היו צריכים רק לצרכי העבודה] והיה לבני ישראל לזכרון ר"ל שיהיה לזכרון תמיד בכל הדורות…

 

נחמיה פרק י פסוק לג: וְהֶעֱמַדְנוּ עָלֵינוּ מִצְוֹת לָתֵת עָלֵינוּ שְׁלִשִׁית הַשֶּׁקֶל בַּשָּׁנָה לַעֲבֹדַת בֵּית אֱלֹהֵינוּ.

מצודת דוד: קבענו על עצמינו דבר מצוה להיות חובה עלינו לתת שלישית השקל בכל שנה נוסף על מחצית השקל שאמרה התורה.

שקלים פרק ב משנה ד: שכשעלו ישראל מן הגולה היו שוקלים דרכונות חזרו לשקול סלעים… ובקשו לשקול דינרים…

רמב"ן שמות שם: ופירושה כשעלו מן הגולה, מפני שהיה בדק הבית צריך להוצאות מרובות היו שוקלין דרכונות שהם גדולים מן הסלעים, והיה כל אחד שוקל דרכמון אחד, חזרו לשקול סלעים שלמים, חזרו לשקול טבעין, ומפורש בירושלמי שהוא פלגות סלעין, ובקשו לשקול דינרין ולא קבלו מהן, שיכול הצבור להוסיף ליתן יותר מחצי סלע, ובלבד שתהא יד כולן שוה כמו ששנינו במשנת מסכת שקלים, ומ"מ אין אדם רשאי לפחות וליתן פחות מחצי סלע…

 

שקלים פרק ח משנה ח: השקלים והבכורים אין נוהגין אלא בפני הבית… המקדיש שקלים ובכורים הרי זה קדש. רבי שמעון אומר: האומר בכורים קדש אינן קדש.

פירוש הרמב"ם: ואמרו המקדיש שקלים ובכורים, הוא שיעשם הקדש לבדק הבית. והלכה כר' שמעון.

ר' עובדיה מברטנורא: שקלים, משום דצורך קרבן נינהו וכיון שאין קרבן אין שקלים…

תוספתא שקלים ג, כג: מפני מה אמרו שקלים אין נוהגין אלא בפני הבית? לפי שאין תורמין מן הישנה.

סדר רב עמרם גאון סדר פורים: …דכתיב "ולקחת את כסף הכפורים מאת בני ישראל ונתת אותו על עבודת אהל מועד". בזמן שאין אוהל מועד אין נוהגין… מכלל שאין שוקלין אלא בזמן שביהמ"ק קיים, ואם שקל בזמן הזה כיון שקרא עליהם שם שקלים תפשן הקדש ואין להן פדיון.

הגהות הגר"א סוף שקלים: דעיקר טעם דאין להקדיש שקלים בזמן הזה משום שאין מקדש ולא חל שם הקדש עליו…

חקרי לב או"ח סימן קלא: דאם הקדיש לג' שנים דחשיב כל שנה ושנה כתרומה חדשה… אם הקדיש לכשיבנה בהמ"ק ה"נ אך הכא הקדיש בסתם ואין לו לדון בהקדשו כי אם לשנה ראשונה בניסן הבא ראשון.

 

מסכת סופרים פרק כא: וצריכין כל ישראל לתת שקליהן לפני שבת זכור, ואסור לומר עליהם לשם כופר, אלא לשם נדבה.

רמ"א או"ח סימן תרצד: י"א שיש ליתן קודם פורים מחצית מן המטבע הקבוע באותו מקום ובאותו זמן, זכר למחצית השקל שהיו נותנין באדר; ומאחר ששלשה פעמים כתוב תרומה בפרשה, יש ליתן ג'…

 

רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק ו הלכה טו: לפיכך מקריבין הקרבנות כולן אף על פי שאין שם בית בנוי…

ספר המצוות לרמב"ם הקדמה למניין המצוות: כל מצות עשה או לא תעשה שתהיה תלויה בקרבנות או בעבודות או במיתות בי"ד או בסנהדרין או בנביא ומלך או מלחמת מצוה או מלחמת רשות לא אצטרך שאומר בה וזאת אין אנו חייבים בה אלא בפני הבית.

הר צבי יומא ה,ב: דבת' מהר"ץ חיות כתב… לא משכחת לה הקרבה בזה"ז אלא קרבן פסח בלבד אבל קרבן תמיד ומוסף אי אפשר דאינם באים אלא מן השקלים שהשתתפו בהם כל ישראל והשקלים אינם נוהגים רק בפני הבית… שמדברי כולם נלמד דמקריבין קרבן פסח גם בלי הקרבת התמיד ומשום דתמיד בעי שקלי ציבור ופסח לא בעי שקלים ולענ"ד יש להעיר על דברי רבותינו אלה מהא דתנן מנחות דף מט ע"א שאין מחנכין את המזבח אלא בתמיד של שחר ואם כן גם הקרבת הפסח היכי משכחת לה…