מוסר המלחמה

בס"ד

מוסר מלחמה

מדרש תנחומא פרשת צו סימן ג

וזאת תורת זבח השלמים זש"ה דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום (משלי ג) כל מה שכתוב בתורה לשום שלום הוא נכתב ואף על פי שכתוב בתורה מלחמות אף המלחמות לשום שלום נכתבו, אתה מוצא שבטל הקדוש ברוך הוא גזרתו מפני השלום אימתי בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא למשה כי תצור אל עיר ימים רבים וכל אותו הענין (דברים כ) א"ל הקדוש ברוך הוא שיחרים אותם שנא' כי החרם תחרימם ומשה לא עשה כן אלא אמר עכשיו אני הולך ומכה מי חטא ומי שלא חטא אלא בשלום אני בא עליהם שנא' ואשלח מלאכים ממדבר קדמות דברי שלום אעברה בארצך, כיון שראה שלא בא לשלום הכהו שנא' ויכו אותו ואת בניו ואת כל עמו, אמר הקדוש ברוך הוא אני אמרתי כי החרם תחרימם ואתה לא עשית כן חייך כשם שאמרת כך אני עושה שנא' כי תקרב אל עיר להלחם עליה וקראת אליה לשלום לכך נאמר (משלי ג) דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום.

רש"י דברים פרשת שופטים פרק כ פסוק י: כי תקרב אל עיר – במלחמת הרשות הכתוב מדבר…

רמב"ם הלכות מלכים פרק ו: אין עושין מלחמה עם אדם בעולם עד שקוראין לו שלום אחד מלחמת הרשות ואחד מלחמת מצוה, שנאמר כי תקרב אל עיר להלחם עליה וקראת אליה לשלום, אם השלימו וקבלו שבע מצות שנצטוו בני נח עליהן אין הורגין מהן נשמה והרי הן למס, שנאמר יהיו לך למס ועבדוך, קבלו עליהן המס ולא קבלו העבדות או שקבלו העבדות ולא קבלו המס, אין שומעין להם עד שיקבלו שניהם… ואם לא השלימו או שהשלימו ולא קבלו שבע מצות, עושין עמהם מלחמה והורגין כל הזכרים הגדולים, ובוזזין כל ממונם וטפם, ואין הורגין אשה ולא קטן שנאמר והנשים והטף זה טף של זכרים, במה דברים אמורים במלחמת הרשות שהוא עם שאר האומות, אבל שבעה עממין ועמלק שלא השלימו אין מניחין מהם נשמה…

 

מסכת סופרים פרק טו: תני ר' שמעון בן יוחאי, הכשר שבגוים בשעת מלחמה הרוג, הטוב שבנחשים רוץ את מוחו…

ספרי דברים פרשת שופטים פיסקא ר: והיה אם שלום תענך, יכול אף מקצתה תלמוד לומר ופתחה לך כולה ולא מקצתה. והיה כל העם הנמצא בה, לרבות כנענים שבתוכה. יהיו לך למס ועבדוך, אמרו מקבלים אנו עלינו מסים ולא שיעבוד שיעבוד ולא מסים אין שומעים להם עד שיקבלו עליהם זו וזו. ואם לא תשלים עמך ועשתה עמך מלחמה, הכתוב מבשרך שאם אינה משלמת עמך לסוף שהיא עושה עמך מלחמה. וצרת עליה, אף להרעיבה אף להצמיאה אף להמיתה במיתת תחלואים… וכל אשר יהיה בעיר כל שללה תבוז לך, יכול תהא ביזתם אסורה לך תלמוד לומר תבוז לך ואכלת את שלל אויביך.

רד"ק דברי הימים א פרק כב: גם בדמי הגוים אשר שפך אותם שלא היו בני מלחמתו אפשר שהיו בהם אנשים טובים וחסידים אעפ"י כן לא נענש עליהם כי כוונתו לכלות הרשעים שלא יפרצו בישראל ולהציל עצמו כשהיה בארץ פלשתים לא יחיה איש ואשה, אבל כיון שנזדמן לו שפיכות דמים לרוב מנעו מלבנות בית המקדש שהוא לשלום ולכפרת עון ולעטרת תפלה, כמו שמנעו להניף ברזל במזבח ובבית המקדש לפי שהברזל עושים ממנו כלי הריגה לא יעשו ממנו כלי שלום ברוב.

שמונה פרקים לרמב"ם פרק ז: ומצאנוהו בעל אכזריות. ואף על פי שהשתמש בה בגוים ובהריגת הכופרים, והיה רחמן לישראל, אבל באר בדברי הימים שה' לא מצאו ראוי לבנין בית המקדש, לרוב מה שהרג…

רמב"ם הלכות מלכים פרק יא הלכה ד: אם עשה והצליח ונצח כל האומות שסביביו ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל הרי זה משיח בודאי.

רמב"ם הלכות רוצח ושמירת הנפש פרק ד הלכה יא: אבל הגוים שאין בינינו ובינם מלחמה ורועי בהמה דקה מישראל וכיוצא בהן אין מסבבים להן המיתה ואסור להצילן אם נטו למות, כגון שראה אחד מהן שנפל לים אינו מעלהו, שנאמר "לא תעמוד על דם רעך", ואין זה רעך.

 

רד"ק מלכים ב פרק ו פסוק כב: האשר שבית – מה דין יש לך בהם שתכה אותם וכי אתה שבית אותם בחרבך ובקשתך.

רלב"ג: האשר שבית בחרבך ובקשתך אתה מכה – ר"ל הנה אלו שביתי ונהגתי בכח גבורת השם יתברך ולמה תכה אותם האם תכה האנשים אשר תנהג בשבי בחרבך ובקשתך אין זה ראוי וכל שכן שאין ראוי זה באשר שבה אותם הש"י.

מלבי"ם: נראה שלא רצה לקחתו להרע לו רק להיטיב עמו ולהרבות לו מתן וגדולה כדי שישכון אצלו, וחשב שהנביא יתרצה בכך… האשר שבית. כי מה שהותר למלכי הארצות להרוג את אויביהם הוא רק בדרך מלחמה, ובפרט שהם לא באו לעשות רע עם הנביא רק להטיב עמו לפי דעתם.

איכה רבה (וילנא) פתיחתות: ועשרת אלפים חיים שבו בני יהודה ויביאום לראש הסלע וישליכום וגו', באותה שעה אמר הקדוש ברוך הוא לא גזרתי מיתה לבני נח אלא בחרב ואלו ויביאום לראש הסלע וישליכום וכולם נבקעו…

רד"ק תהלים פרק קלז: אשרי שיאחז. על דרך אכזריות, כמו שהיו הם אכזרים על ישראל…

ספר אורחות צדיקים שער הגאוה: לכן אל יתעצל מלנצח יצר הרע יום יום, וזה נקרא מלחמה גדולה. כמו שמצינו באחד מן החסידים, שפגע באנשים הבאים מן המלחמה, ושללו שלל גדול, אמר להם: שבתם מן המלחמה הקטנה, ועדיין אתם עתידים למלחמה הגדולה. אמרו לו: מה היא המלחמה? אמר להם: היצר וחילותיו. כי כל אויב שיש לך שתנצח אותו פעם אחת או שתים או שלוש, אז יניח אותך. אבל היצר אינו פוסק ממך אף אם יהיה נצוח מאה פעמים…