מדורות לג בעומר

בס"ד

מדורות ל"ג בעומר

יבמות דף סב עמוד ב

אמרו: שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא, מגבת עד אנטיפרס, וכולן מתו בפרק אחד מפני שלא נהגו כבוד זה לזה, והיה העולם שמם, עד שבא ר"ע אצל רבותינו שבדרום ושנאה להם: ר"מ ור' יהודה ור' יוסי ור' שמעון ור' אליעזר בן שמוע, והם הם העמידו תורה באותה שעה. תנא: כולם מתו מפסח ועד עצרת…

מאירי: וקבלה ביד הגאונים שביום ל"ג בעומר פסקה המיתה…

שולחן ערוך או"ח סימן תצג סעיף א: נוהגים שלא לישא אשה בין פסח לעצרת עד ל"ג לעומר, מפני שבאותו זמן מתו תלמידי ר"ע.

 

בני יששכר מאמרי חודש אייר – ל"ג בעומר: ובזה תבין מנהג ישראל תורה הוא להדליק נרות ומאורות ביום זה, לכבוד האור כי טוב שמתחיל להתנוצץ ביום זה היקר ל"ג בעומר טו"ב ימים קודם מתן תורה, ולכבוד נשמת מאור התורה בוצינא קדישא אשר נתגלה ביום הזה, וביום הזה עלה לשמי מרומים והוא יומא דהילולא דיליה לאורו נסע ונלך, לכבוד ספרו הקדוש זהר המאיר ומבהיק מסוף העולם ועד סופו…

מראית עין (לחיד"א) ליקוטים סימן ז אות ח: מ"ש בברכי יוסף שיש שכתבו שפטירת רבי שמעון בר יוחאי היתה בל"ג בעומר, כן כתב בפרי עץ חיים, אך כבר נודע שבנוסחאות כתבי האר"י היה ערבוב וטעויות סופר, והנוסחא האמיתית היא נסחת ח' שערים שסידר מהר"ש ויטאל, ובשער הכוונות האריך בטעם שמתו וכו' וכתב של"ג בעומר הוא יום שמחת רשב"י, ולא בא בפיו לומר שהוא פטירת רשב"י. ואפשר שהכונה כמ"ש בטוב עין, שביום ל"ג בעומר התחיל רבי עקיבא ללמד לרבי שמעון בר יוחאי וחבריו.

שו"ת תורה לשמה סימן ת: והנה בזה תדע כי מנהג ישראל שהולכים בליל ל"ג לעומר למירון ושם מדליקים חתיכות בגדים חשובים לכבוד הרשב"י זיע"א אין לפקפק על זה מאחר שהם מתכוונים לשם מצוה אין כאן חשש בל תשחית ומנהג ישראל תורה הוא…

 

שו"ת חקרי לב מהדורה בתרא סימן יא: שמעתי דבעה"ק צפת ת"ו שמדלקים דברים יקרים… ואיני רואה צד היתר בזה… דאפילו בשמחת בית השואבה לא היו מדליקין כי אם מבלאי מכנסי כהנים ומהמייניהם… ואם שידעתי גדולת רשב"י בשמים ממעל ועל הארץ ומי אני לדבר בדבר הנוגע קצת לכבודו ז"ל אך ידעתי כי לא לפניו חנף יבא ולבי אומר לי דאין רצונו בכך…

שו"ת שואל ומשיב חמישאה סימן לט: תהיתי דהרי אדרבא במות צדיק וחכם יש להתענות ואנו מתענין על מיתת צדיקים ואיך נטשה יו"ט במות רבינו הגדול רשב"י ז"ל ובמות מבחר הצדיקים משה רבינו ע"ה אנו עושין ז' אדר בכל שנה ואם הזוהר קרא הלולא דרשב"י היינו לו שבודאי שמחה לו שהלך למנוחה אבל אותנו עזב לאנחה. אבל באמת הרבה יש לדבר בזה על מה שנהגו לשרוף בגדים עליו בל"ג בעומר והם עוברים על בל תשחית וגם על מלכים ונשיאים לא התירו רק בגדי מטתו וכלי תשמישיו… משום דבלא"ה הם אסורים לאחר… וגם שייך עשה דכבוד המלך… אבל כאן מה כבוד יש… וגם הוא דרכי אמורי… והרבה יש לדבר בזה ומה אעשה כי בעו"ה לא ישמעו בזה לקול המורים וכבר אמדו כשם שמצוה לומר דבר הנשמע וכו', ובפרט בדבר שנהגו  וחושבין ההמון שמצוה הם עושין… ופשיטא שבימי האר"י ושאר קדושים אשר בארץ לא היו עושין רק לימוד על קברו ותפלות ותחנונים… ופשיטא שהב"י וסייעתו לא היו מניחים לעשות כזאת… ואני ערב להם שאם היו לוקחים אותו ממון והיו מפרנסין עניי א"י בזה, שיותר היה ניחא לרשב"י…

שו"ת חתם סופר חלק ב (יורה דעה) סימן רלג: אמנם ידעתי כי שמעתי שעכשיו אכשיר דרי וממרחק יבואו ידרושו את ה' בעה"ק צפת ביום ל"ג בעומר בהלולא דרשב"י ז"ל ואם כי כל כוונתם לשם שמים שכרם רב בלי ספק ע"ד ודיגולו ודליקו נרות עלי אהבה כמ"ש תוס' ר"פ אין מעמידין אבל מטעם זה בעצמו הייתי אני מן הפרושים כבן דרותאי שלא אצטרך להיות יושב שם ומשנה מנהגם בפניהם ושלא ארצה להתחבר עמהם בזה… מ"מ לעשותו יום שמחה והדלקה ובמקום ידוע דוקא שיהי' תל תלפיות שהכל נפנים לשם לא ידעתי אם רשאים לעשות כן…

שו"ת יחווה דעת חלק ה סימן לה: האחרונים הקשו שאם יום פטירתו ביום ל"ג בעומר, לשמחה מה זו עושה, והרי בשלחן ערוך מבואר שקבעו תעניות בימי פטירת הצדיקים, ומה נשתנה רבי שמעון בר יוחאי משאר הצדיקים, ויש שתירצו שזהו על שניצול מגזירת הקיסר הרשע אשר זמם להרגו, ונפטר כדרך כל הארץ, ולאחר שזכה לגלות סתרי תורה וכו'… ברם יש להעיר כי בזמן האחרון אין הצניעות נשמרת במקום הקדוש אשר במירון בל"ג בעומר… שומר נפשו ירחק מהם, ושב ואל תעשה עדיף…

אוצר שדי חמד (עמוד 273): ונקבע יום זה להרבות בשמחה ומדליקים המנורה ובראשה מלא הספל מלא שמן זית וקרועי בגדים מהם מפקיעים ובהם מדליקין כמראה הלפידים וכל איש אשר נדבו לבו ובקרבו ישים אור בו מוסיף והולך באור פני מלך וטובל בשמן חלוק לבן שאין לו אימרא וכן יש מביאים איזה בגדי רקמה אשר לא יצליחו למלאכתן ושריפתן היא תקנתן מעלנא אית להו לתוך הספל להעלות אורה וכל העומדים שם מברכים אותו יאיר אורו נהרא נהרא אף הוא היה מתכוין כנגד המברכים ונודר מתנת ידו לקופה של צדקה ותופשי התורה וכל הנידר ונידב ביד הממונים עביד מסירה גם כל כסף הנמצא בספל הנ"ל הוא נמכר ונמסר לממונים העומדים בעזרה לחלק יצא להחיות לב נדכאים לעילוי נשמת ר' מאיר בעל הנס הוא זיוה הוא הדרה ואם ירצה להעלות על המוקד בגד יקר הממונים מודיעים לו כי לא נכון לשורפו במדורה ומקדישו ומוכרים אותו ומחלקים ממונו לעניים לכבוד הצדיק סגי נהורא הן אלה קצות ההדלקה משופה ומנוקה אשר עושים בהילולת רשב"י ור' מאיר בעל הנס זיע"א ולא פתיך בה איסורא באורים כבדו ה' לכבוד הצדיקים רב נהורא ושמחים בה דוגמת שמחה בית השואבה בבית הבחירה היעלה על הדעת לומר שהיו עוברים ח"ו על בל תשחית בריבוי השמן שהיו נותנים להרבות אורה דבר זה מעולם אדם לא אמרה אלא כל מה שהאדם עושה להנאת גופו או ממונו או הנאת רצונו אין בו משום בל תשחית…