לשכת הקרבן

בס"ד

לשכת הקרבן

 

   אחד ממקומות השמירה של הלויים הוא "לשכת הקרבן". היכן נמצאת לשכה זו? למה היא משמשת? מדוע דווקא שם העמידו את השמירה?

 

לשכת הקרבן – לשכת הטלאים?

   אחת מארבע הלשכות שהיו בבית המוקד, היא לשכת "טלאי קרבן" (מידות א,ו), הקרויה במשנה בתמיד (ל,א) "לשכת הטלאים", וממנה היו מביאים את הטלאים להקרבת התמידים. בנוסח המשנה שבגמרא, במקום "לשכת טלאי קרבן" (המופיע במשנה שבמשניות), מופיע "לשכת קרבן". הרא"ש בפירושו (תמיד כז,א ומידות א,א ד"ה לשכת הקרבן) מביא אפשרות, כי לשכה זו היא לשכת הקרבן, בה היתה מתקיימת השמירה של הלויים.

מפשטות המשנה במידות, המתארת כי בית המוקד היה בנוי בצפון העזרה, ושתיים מלשכותיו היו בקודש, נראה כי הלשכות הדרומיות הן הלשכות המקודשות; ולדברי המשנה שם, לשכת טלאי קרבן היתה הלשכה המערבית דרומית (וכן הוא בלוח המראה מקום, לציור הנדפס בסוף הגמרא אות נה "לשכת הטלאים קודש היה"). נראה לומר, כי העמדת השמירה בלשכה זו, יכולה להיות נכונה רק לפי הסוברים, כי השמירה היתה מתקיימת אף בקודש. אבל לפי הסוברים כי השמירה היתה נעשית בחול, אין לומר כי לשכת הטלאים היא לשכת הקרבן.

אמנם, לדעת הגר"א (תמיד ג,ג) לשכת הטלאים היתה פתוחה לחלק הצפוני שבחול, ולשכה זו לא היתה קודש, כדי שלא ירביצו גללים בעזרה. לפי דבריו, גם הסוברים כי השמירה היתה בחול, יכולים לסבור כי לשכת הטלאים היא לשכת הקרבן.

 

האם ביקור ממומים התבצע בלשכת הקרבן?

   לדברי המשנה בערכין (יג,א) "אין פוחתין מששה טלאים המבוקרין בלשכת הטלאים… ומוסיפין עד לעולם". נראה להבין ממשנה זו, כי בלשכת הטלאים היו נותנים את הטלאים המבוקרים, שכבר ראויים להקרבה. מסתבר, שלא היו מניחים יחד עימם גם טלאים שלא בוקרו עדיין ממומים, שהרי עלולים לטעות ולהחליף ביניהם. היכן היו הטלאים שעדיין לא בוקרו ממומים?

לפי האפשרות השניה המובאת בדברי הרא"ש (שם), בהסבר "לשכת הקרבן", ביקור הקרבנות ממומים, היה מתבצע בלשכת הקרבן (ולשכה זו אינה לשכת הטלאים). לפי דבריו, אחרי שהיו מבקרים את הקרבנות בלשכת הקרבן, היו מעבירים אותם ללשכת הטלאים. ייתכן לומר, שהלשכה המוזכרת הגמרא בסוכה (מב,א) "לשכה שאינן מבוקרין", לפי אפשרות זו, היא לשכת הקרבן.

לעומת זאת המפרש (כו,ב ד"ה שהכהנים) כותב, כי בלשכת הקרבן – אשר לדעתו היתה מחוץ לעזרה – היו נותנים את הקרבנות שכבר מבוקרים ממומים. נראה, כי לדעת המפרש היו נותנים בלשכת הקרבן את הקרבנות המבוקרים, לפני שהעבירו אותם אל לשכת הטלאים. למרות שניתן להוסיף טלאים בלשכת הטלאים "עד עולם", נראה כי המפרש סובר, שלא היו נותנים שם כמות גדולה של טלאים, אלא רק בהתאם לצורך המיידי של הקרבת הקרבנות. ייתכן לומר לדעתו, כי הביקור ממומים היה מתבצע עוד בטרם הכניסו את הטלאים להר הבית.

 

מדוע העמידו את השמירה דווקא בלשכה זו?

בפסוק המובא בגמרא לגבי שמירת הלויים נאמר "ולאסופים שנים", ולדברי כמה מהראשונים, הכוונה היא לשמירה המתקיימת בשתי הלשכות (לשכת הקרבן ולשכת הפרוכת), אשר נוספו על המשכן (מפרש כז,א ד"ה אמרי; רבינו גרשום שם ד"ה והני אסופים; רא"ש שם ד"ה ולאסופים בשם י"א, ושם בד"ה ה"ק).[1] אולם מדוע נבחרו לשכות אלו להעמדת השמירה?

הרא"ש שם כותב, כי שתי הלשכות בהן היתה השמירה נוספו על פי נביא. מסתבר לפי דבריו, כי בגלל חשיבותן המיוחדת, העמידו שם את השמירה. אולם גם אם נאמר כי לשכות אלו לא נוספו על פי נביא, אלא החכמים ראו לנכון לעשותן, ניתן לומר כי בגלל חשיבותן של הקרבנות העמידו שמירה במקום זה. וכך כותב בפירוש עזרת כהנים (מידות א,א), כי מטרת השמירה שם בימי בית שני היתה, למנוע מהכותים להטיל מומים בבהמות אלו.

 

סיכום

   אחד ממקומות השמירה של הלויים במקדש, הוא "לשכת הקרבן". יש מפרשים, כי לשכה זו היא לשכת הטלאים הנמצאת בבית המוקד, שבה היו הבהמות המבוקרים ממומים, המיועדים להקרבה (אפשרות ברא"ש). לפי אפשרות זו, נראה כי לשכה זו היתה בקודש (כך משמע מהמשנה); אם כי יש מי שסובר כי לשכת הטלאים לא היתה מקודשת (גר"א). אפשרות אחרת היא, כי לשכה זו היא לשכה בה היו נותנים את הבהמות קודם ביקורם (רא"ש); או אף לאחר ביקורם, אך מחוץ לשטח העזרה (מפרש).

 

 

[1] באופן אחר מבאר הרס"ג (ע"פ תרגום הרב קאפח) בפירושו בסוף קהלת ("בעלי אסופות"), כי הכוונה במילה "ולאסופים", לתקרות הבנויות על פתחי השערים שבהם מתקבצים; וכך מביא הרא"ש בשם ר"ת, כי הכוונה היא לסיפי הדלתות.