לימוד מקרא בלילה

בס"ד

לימוד מקרא בלילה

יהושע פרק א פסוק ח

לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה…

 

תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ד עמוד ב

אבל אדם בא מן השדה בערב, נכנס לבית הכנסת, אם רגיל לקרות קורא, ואם רגיל לשנות שונה, וקורא קריאת שמע ומתפלל…

 

תלמוד בבלי מסכת שבת דף יג עמוד א

רבן שמעון בן גמליאל אומר: התינוקות של בית רבן היו מסדרין פרשיות וקורין לאור הנר! – אי בעית אימא – ראשי פרשיותיו, ואי בעית אימא – שאני תינוקות, הואיל ואימת רבן עליהן לא אתי לאצלויי.

 

משנה מסכת יומא פרק א משנה ו

ואם רגיל לקרות – קורא, ואם לאו – קורין לפניו. ובמה קורין לפניו? באיוב ובעזרא ובדברי הימים. זכריה בן קבוטל אומר: פעמים הרבה קריתי לפניו בדניאל.

 

שולחן ערוך אורח חיים סימן רלח – לקבוע עתים לתורה בלילה.

 

מדרש תנחומא פרשת כי תשא סימן לו

מנין היה יודע משה אימתי יום? אלא כשהקב"ה היה מלמדו תורה בכתב היה יודע שהוא יום וכשהיה מלמדו על פה משנה ותלמוד היה יודע שהוא לילה.

 

ברכי יוסף אורח חיים סימן רלח

כתבו גורי האר"י זצ"ל שלא ילמד מקרא בלילה… איברא שלא למדנו אלא [דמשה רבנו לא היה קורא מקרא בלילה, ועדיין יש לומר דכי היכי דאנן בדידן קרינן משנה ותלמוד ביום הכא נמי שפיר דמי שאנו נקרא {מקרא} בלילה] ואין מופת חותך.

 

שו"ת עזרת כהן (ענייני אבן העזר) סימן לד

ובס' יוש"ה כתב שכשמתרגמים כל תיבה אין חשש גם ע"פ סוד, וכמה טפשאי הני אינשי דעדיף להו לבטל מן התורה, מללמוד מקרא בלילה. ומ"מ מצוה לשמע ד"ח ולתרגם כל תיבה כנ"ל.

 

שער הציון סימן רלח ס"ק א

כתב בבאר היטב שאין לקרוא מקרא בלילה, ובפרי מגדים משמע דיכול לקרוא מקרא. ונראה דאפילו להמחמירין לית בזה אסורא, אלא שלכתחלה יותר טוב ללמוד מקרא ביום.