כניסה לבית כנסת שלא לצורך מצוה

בס"ד

כניסה לבית כנסת שלא לצורך מצוה

תלמוד בבלי מסכת ברכות דף סב עמוד ב

אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: הנכנס לבית הכנסת על מנת שלא לעשותו קפנדריא – מותר לעשותו קפנדריא. רבי אבהו אמר: אם היה שביל מעיקרו – מותר. אמר רבי חלבו אמר רב הונא: הנכנס לבית הכנסת להתפלל – מותר [ויש גורסים – מצוה] לעשותו קפנדריא שנאמר "ובבא עם הארץ לפני ה' במועדים…".

תלמוד בבלי מגילה דף כח עמוד ב

ואין נכנסין בהן בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים. כי הא דרבינא ורב אדא… עיילי לבי כנישתא. אמרי: האי דעיילינן לבי כנישתא – לאו משום מיטרא, אלא משום דשמעתא בעא צילותא… אי אצטריך ליה לאיניש למיקרי גברא מבי כנישתא… אי צורבא מרבנן הוא – לימא הלכתא… אי נמי, נישהי פורתא וניקום.

חידושי הרשב"א מסכת מגילה דף כז עמוד ב

לא עשיתי קפנדריא. פי' אף על פי שהיה שביל מעיקרו דשרי כדאמרי' לקמן.

 

רמב"ם הלכות תפילה פרק יא הלכה ח

היה לבית הכנסת או לבית המדרש שני פתחין לא יעשנו קפנדריא כדי שיכנס בפתח זה ויצא בפתח שכנגדו לקרב הדרך, שאסור ליכנס בהן אלא לדבר מצוה.

אור שמח הלכות תפילה פרק יא הלכה י

מי שנכנס להתפלל או לקרות מותר לו כו'. פירוש, דוקא אם נכנס מתחלה להתפלל או לקרות, אבל אם נכנס לקרוא לחבירו או לתנוק ובשביל זה קרא פסוק או ענה קדושה עם הצבור אסור לצאת בפתח שכנגדו לעשותו קפנדריא…

ביאור הלכה סימן קנא: לעשותו דרך –  אם לא שיקרא או שישהא שם מעט וכנ"ל.

שו"ת משנת יוסף חלק ד סימן כ: וגם זה חידוש הוא וכנ"ל, דמשמע מהשו"ע דאסור.

 

ערוך השולחן אורח חיים סימן קנא סעיף ד

ונראה דבכה"ג מותר גם ליכנס מפני החמה והצינה או מפני הגשמים אף שנראה שנכנס מפני זה מ"מ כיון שלומד פסוק או הלכה לא מינכר כל כך שנכנס מפני הגשמים והחמה והצינה.

משנה ברורה סימן קנא ס"ק ד

מפני החמה וכו' – ולא מהני שיקרא או ישנה מעט בכניסתו כדלקמן מאחר שיוכל ליכנס לבית של חול להנצל מהחמה והגשמים אם לא שעסק מקודם באיזה דבר הלכה בחוץ והתחילו גשמים לירד שאז מותר לו ליכנס לביה"מ כדי שלא יטרידוהו הגשמים…

 

שו"ת ציץ אליעזר חלק יב סימן טז

בהיכא שהחדר שימש לו למשרד והיה לו מעבר אליו דרך החדר החיצוני הזה שאח"כ הקצוהו לבית כנסת, אם מותר לו להמשיך לעבור למשרדו דרך חדר זה שמשמש כעת לבית כנסת… אין למחות, ואין לשלול הוראה כזאת, בהיות ונפסק כן בסתמא בשו"ע… אבל כל בעל נפש יש לו לחוש לנפשו בהיות והרמב"ם השמיט היתר זה, ואליבא דהרבה מהפוסקים הנ"ל שהזכרתי אסור…

שו"ת שבט הלוי חלק י סימן לד

והוא יושב בראשון להתפלל או ללמוד וצריך להגיע לשלישי לקחת ספר… אם מותר לעשות קפנדריא להשני… פשוטו לאיסור, דביהכ"נ קדושה בפני עצמה וחל עליו דין איסור קפנדריא, אבל יתכן כיון דמעיקרא נבנו ע"ד זה והם צמודים ממש ועשו כניסה מזה לזה שבכה"ג לא גזרו חז"ל, והדברים שקולים.