כמה זמן לפני החג צריך ללמוד את הלכותיו?

בס"ד

כמה זמן לפני חג צריך ללמוד את הלכותיו?

מגילה דף ד עמוד א: ואמר רבי יהושע בן לוי: פורים שחל להיות בשבת – שואלין ודורשין בענינו של יום. מאי אריא פורים? אפילו יום טוב נמי, דתניא: משה תיקן להם לישראל שיהו שואלין ודורשין בענינו של יום: הלכות פסח בפסח, הלכות עצרת בעצרת והלכות חג בחג. פורים איצטריכא ליה. מהו דתימא: נגזור משום דרבה, קא משמע לן.

תוספות: מאי איריא פורים אפילו י"ט נמי – נראה לי דה"פ מאי איריא פורים דאין דורשין בו מקודם לכן שלשים יום דמשום הכי לידרוש בו ביום אפילו בי"ט דדרשינן שלשים יום לפניו ואפילו הכי דורשין בו ביום כדתניא (לקמן לב.) וידבר משה את מועדי ה' וכו'.

רש"י מסכת ברכות דף ו עמוד ב: אגרא דכלה – שבת שלפני הרגל, שהכל נאספין לשמוע הלכות הרגל.

רש"י מסכת בבא קמא דף קיג עמוד א: בריגלא – באין לשמוע הלכות הרגל קודם הרגל ל' יום.

רש"י מסכת בכורות דף ס עמוד א: בריגלא – בשבת שלפני הרגל שבו דורשים הלכות הרגל.

רמב"ם הלכות תפילה ונשיאת כפים פרק יג הלכה ח: מפסיקין למועדות וליום הכפורים וקוראין בענין המועד לא בסדר שבת, ומשה תיקן להם לישראל שיהו קוראין בכל מועד ענינו, ושואלין ודורשין בענינו של יום בכל מועד ומועד…

פסחים דף ו עמוד א: שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלשים יום, רבן שמעון בן גמליאל אומר: שתי שבתות. מאי טעמא דתנא קמא? שהרי משה עומד בפסח ראשון ומזהיר על הפסח שני, שנאמר ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו, וכתיב ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם. ורבן שמעון בן גמליאל? אמר לך: איידי דאיירי במילי דפסחא, מסיק להו לכל מילי דפסחא. מאי טעמא דרבן שמעון בן גמליאל? שהרי משה עומד בראש החדש ומזהיר על הפסח, שנאמר החדש הזה לכם ראש חדשים, וכתיב דברו אל כל עדת ישראל…

בכורות דף נז עמוד ב – נח עמוד א: שלש גרנות למעשר בהמה: בפרס הפסח, ובפרס העצרת, ובפרס החג… וכמה פרס? פירש ר' יוסי בר' יהודה: אין פרס פחות מט"ו יום. מאי משמע? א"ר אבהו: פרוס – פלגא, פלגא דמאי? פלגא דהלכות פסח, כי הא דתניא: שואלין ודורשין בהלכות פסח קודם לפסח ל' יום, רשב"ג אומר: שתי שבתות.

עבודה זרה דף ה עמוד ב: ג' ימים אסור לשאת ולתת עמהם… אנן דשכיחי מומין דפסלי אפילו בדוקין שבעין – בעינן תלתין יומין, אינהו דמחוסר אבר אית להו – בתלתא יומי סגי…

ירושלמי מסכת שקלים פרק ג הלכה א: בשלשה פרקים בשנה תורמין את הלשכה בפרוס הפסח בפרוס העצרת בפרוס החג… א"ר אבהו כל הן דתנינן פרס פלגא פלגא דל' יום קודם למועד שדורשים בהלכותיו.

בית יוסף אורח חיים סימן תכט: ועוד יש לומר דדיני פסח על כל פנים צריך להודיעם לעם קודם לפסח שלשים יום כדי שיהיה להם שהות רב להתעסק בטחינת החיטים ואפיית מצה והגעלת כלים וביעור חמץ דאילו בפסח לית להו תקנתא אי לא עבדו להו כהלכתייהו מקמי הכי מה שאין כן בשאר מועדים דבעצרת ליכא דינים יותר מבשאר יום טוב ובסוכות אף על גב דאיכא מצות סוכה ולולב אין צריך ללמוד בהם כל כך דינים דאפילו סוכת גנב"ך ורקב"ש כשרה (סוכה ח:) ובדפנות סגי בשתים כהלכתן ושלישית אפילו טפח (שם ו:) ולולבים ואתרוגים רובם כשרים ועוד שאין טרחת סוכה ולולב מרובה ודיין להתעסק בהם בערב החג ומשום הכי לא בעי לשאול ולדרוש בהלכותיו כל כך זמן קודם והא דתניא ששואלין בהלכות פסח בפסח והלכות חג בחג היינו לדרוש בטעמים שבעבורם נצטוינו במועד ההוא וגם כן לדרוש בדברים שאסור ומותר לעשות ביום טוב ותדע דדומיא דעצרת קתני שאין בו הלכות אחרות אלא אלו וכן שואלין בפסח וחג לא קאמר אלא על הלכות אלו אבל שאר הלכות קודם לכן שואלין ודורשין בהם קודם לפסח שלשים יום קודם ובסוכות יום או יומיים. ועוד יש לומר דבפרק קמא דעבודה זרה (ה:) אמרינן דטעמא דבעינן קודם לפסח שלשים יום מפני הקרבן כדי לבודקו ממומין כלומר שכל ישראל חייבין להקריב קרבן לחג זה צריכין שלשים יום לדרוש להם בהלכות הפסח כדי שיהא שהות לכולם ליקח להם קרבנות בדוקים ממומין ואף על גב דהשתא בעוונותינו אין לנו קרבן כיון דבזמן שהיה קרבן התקינו שיהו דורשין שלשים יום קודם תקנה לא זזה ממקומה.

שולחן ערוך אורח חיים סימן תכט סעיף א: שואלין בהלכות פסח קודם לפסח שלשים יום.

משנה ברורה: וה"ה בשאר יום טוב נמי דורשין קודם לכן ל' יום בהלכותיהן ועיין בביאור הגר"א שדעתו דבעצרת סגי מיום א' בסיון וי"א דהחיוב שלשים יום הוא רק בפסח משום דיש בהן הלכות רבות כגון טחינת חטים ואפיית המצות והגעלת כלים וביעור חמץ שאלו אם אין עושין אותן כהלכותיהן קודם פסח לית להו תקנה בפסח משא"כ בשאר יום טוב די באיזה ימים קודם ועכ"פ ביום טוב גופא לכו"ע צריך לשאול ולדרוש בכל יום טוב בהלכותיה…

שער הציון: רש"י בכמה מקומות ותוספות בפרק קמא דמגילה דף ד' והרוקח, וכן הוכיחו המגן אברהם והגר"א מבכורות דף נ"ח, וכן הוכיח היד אפרים מירושלמי מפורש פרק ג' דשקלים, ומכל מקום משמע מכמה אחרונים דלענין יום טוב הוא רק מצד מנהגא, (עיין בחק יעקב ואליה רבה ופרי מגדים), אכן בביאור הגר"א וכן בפרק ח ובמור קציעה משמע דיום טוב הוא כפסח, עיין שם, וכן משמע ברוקח.

מור וקציעה סימן תכט: פליאה דעת ממני איך לא שת לבו הרב"י גם לזאת לפרוק מעליו משא הדחקים שהעמיס עליו לחלק בין פסח לשאר י"ט, שאין להם שורש, ובלא"ה כלים מאליהם. ונ"ל משם ראיה נוספת למה שכתבו האחרונים ז"ל דהנך שלשים יום מישך שייכי בכל המועדות השלש. ותמיהני איך לא שמו לבם לגמרי עליה, שאף היא ראיה ברורה, דהא סתמא אמרינן מפני הקרבן, ואטו בכולהו מי ליכא קרבן, לכל ישראל, והיכן עולות ראיה ושלמי חגיגה שחייבין בהן בעצרת כמו בפסח. ותדע דלאו דווקא פסח, דהא אפילו לע"ז ס"ד דליבעי שלשים יום [ע"ז ה, ב], אי לאו טעמא דלא פסיל לדידהו בדוקין שבעין. וק"ל. ועוד ראיה ממשנה פ"ג דשקלים שקורא לכולם בשם פרוס, עיין.