ירידת שלג – פורענות או ברכה?

בס"ד

ירידת שלג – פורענות או ברכה?

ישעיהו פרק נה

(י) כִּ֡י כַּאֲשֶׁ֣ר יֵרֵד֩ הַגֶּ֨שֶׁם וְהַשֶּׁ֜לֶג מִן־הַשָּׁמַ֗יִם וְשָׁ֙מָּה֙ לֹ֣א יָשׁ֔וּב כִּ֚י אִם־הִרְוָ֣ה אֶת־הָאָ֔רֶץ וְהוֹלִידָ֖הּ וְהִצְמִיחָ֑הּ וְנָ֤תַן זֶ֙רַע֙ לַזֹּרֵ֔עַ וְלֶ֖חֶם לָאֹכֵֽל:

(יא) כֵּ֣ן יִֽהְיֶ֤ה דְבָרִי֙ אֲשֶׁ֣ר יֵצֵ֣א מִפִּ֔י לֹֽא־יָשׁ֥וּב אֵלַ֖י רֵיקָ֑ם כִּ֤י אִם־עָשָׂה֙ אֶת־אֲשֶׁ֣ר חָפַ֔צְתִּי וְהִצְלִ֖יחַ אֲשֶׁ֥ר שְׁלַחְתִּֽיו:

רש"י: כי כאשר ירד הגשם והשלג – ולא ישוב ריקם אך ייטיב לעולם.

 

תענית דף ג עמוד ב: אמר רבא: מעלי תלגא לטורי כחמשה מטרי לארעא, שנאמר כי לשלג יאמר הוא ארץ וגשם מטר וגשם מטרות עזו. ואמר רבא: תלגא – לטורי, מטרא רזיא – לאילני, מטרא ניחא – לפירי…

רש"י (המפרש): מעלי תלגא לטורי – וכל שכן לבקעה, אלא הרים אין להם גשמים אלא שלג, שהגשמים יורדין למטה ואין ההר שותה מהן, ועוד, שלג שבעמקים נמס והולך מפני החום ששולט שם – כמים הוא, אבל בהרים קרוי שלג. כחמשה מיטרי לארעא – דהכי משמע קרא כי לשלג יאמר הוא ארץ כשיאמר לשלג הוה ארץ – הרי הוא כגשם מטר וגשם מטרות, והרי יש כאן חמשה. מיטרא ניחא – שיורד בנחת יפה לפירות התבואה.

רבינו גרשום: מעלי חד תלגא לטורי להכי אמר לטורי שתדיר השלג בהרים.

אלשיך איוב פרק לז: שהויית הארץ היה מהשלג… והיות הכל מן המים הוא כי עולם חסד יבנה, ועל היות זה וזה מן המים והשמים זכים והארץ עכורה, על כן אמר כי הקפיא מהמים ועשה שלג, והענין ששלשל והעבי מהמים, ומאותו עביות נעשית ארץ עבה ועכורה, והיא שלג שבאוצרות שלג שארז"ל שהן ברקיע הנקרא מכון, והוא, כי ממדת חסד שמבחינתה המים עד מכון שלשל והלביש מהמים עד יתוארו בתואר שלג, והם אוצרות שלג ובכלל הדבר הוא, כי היה ההשתלשלות בשתוף רחמים עם חסד כשלג, שהם מים נקפים באויר ביסוד הרוח…

 

חגיגה דף יב עמוד ב: מכון – שבו אוצרות שלג ואוצרות ברד, ועליית טללים רעים, ועליית אגלים, וחדרה של סופה [וסערה], ומערה של קיטור, ודלתותיהן אש, שנאמר יפתח ה' לך את אוצרו הטוב. הני ברקיעא איתנהו? הני בארעא איתנהו! דכתיב: הללו את ה' מן הארץ תנינים וכל תהמות אש וברד שלג וקיטור רוח סערה עשה דברו. אמר רב יהודה אמר רב: דוד ביקש עליהם רחמים, והורידן לארץ. אמר לפניו: רבונו של עולם לא אל חפץ רשע אתה לא יגרך (במגרך) רע, צדיק אתה ה' – לא יגור במגורך רע.

רש"י: שבו אוצרות שלג כו' – כל אלה לפורעניות.

תוספות: אוצרות שלג – יש ממנו שמוכן לפורענות ויש לטובה כדאמרינן בתענית (דף ג:) טבא תלגא לטורי כחמשה מטרי לארעא וכן כתיב כי כאשר ירד הגשם והשלג וכו' כי אם הרוה את הארץ וגו'.

תורה תמימה הערות דברים פרק כח הערה יז: ודע דמ"ש אוצרות שלג היינו שלג מרובה הבא בשטף והוא פורעניות, אבל סתם שלג הוי לטובה…

 

שבת דף לב עמוד ב: בעון ביטול תרומות ומעשרות שמים נעצרין מלהוריד טל ומטר, והיוקר הוה, והשכר אבד, ובני אדם רצין אחר פרנסתן ואין מגיעין, שנאמר ציה גם חם יגזלו מימי שלג שאול חטאו. מאי משמע? תנא דבי רבי ישמעאל: בשביל דברים שצויתי אתכם בימות החמה ולא עשיתם – יגזלו מכם מימי שלג בימות הגשמים. ואם נותנין – מתברכין, שנאמר הביאו את כל המעשר אל בית האוצר ויהי טרף בביתי ובחנוני נא בזאת אמר ה' צבאות אם לא אפתח לכם את ארובות השמים והריקתי לכם ברכה עד בלי די…

 

ספרי דברים פרשת ואתחנן פיסקא כח: מנין שאין לבנון אלא מקדש שנאמר: גלעד אתה לי ראש הלבנון, ואומר: ונקף סבכי היער בברזל והלבנון באדיר יפול, ולמה נקרא שמו לבנון שמלבין עונותיהם של ישראל שנאמר: אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו.

מדרש זוטא – שיר השירים פרשה ד: אלא כל מי שהיה עולה לשם ובידו עון לא היה זז משם עד שיהיו עונותיו מתלבנים כשלג…