חשיבות לימוד ענייני המקדש

בס"ד

חשיבות לימוד ענייני המקדש

 

מדרש תהלים (בובר) מזמור יט: מצות ה' ברה מאירת עינים. זו סדר קדשים, שמאיר עיניהם של חכמים.

פירוש המשנה לרמב"ם סוף מנחות: ועוד אמרו זאת התורה לעולה וכו', כל העוסק בתורה כאלו הקריב עולה ומנחה וחטאת ואשם. ואמרו תלמידי חכמים העוסקין בהלכות עבודה מעלה עליהן הכתוב כאלו נבנה מקדש בימיהן. ולפיכך ראוי לאדם לעסוק בעניני הקרבנות ולהתבונן בהן, ואל יאמר שהם דברים שאין להן צורך היום כדרך שאומרים הרבה מבני אדם.

פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא טז: כי ממזרח שמש ועד מבואו גדול שמי בגוים ובכל מקום מוקטר ומוגש לשמי מנחה טהורה (מלאכי א' י"א) וכי יש מנחה בבבל, אלא אמר הקדוש ברוך הוא הואיל ואתם מתעסקים בהם כאילו אתם מקריבים קרבנות, ושמואל אומר ואם נכלמו מכל אשר עשה צורת הבית ותכונתו וגו' (יחזקאל מ"ג י"א) וכי יש צורת הבית עכשיו, אלא אמר הקדוש ברוך הוא הואיל ואתם מתעסקים בו כאילו אתם בונים אותו, א"ר יוסי מפני מה מתחילין לתינוקות מתורת כהנים א"כ יתחילו להם מבראשית, אלא אמר הקדוש ברוך הוא מה הקרבנות טהורים אף התינוקות טהורים, יבואו טהורים ויתעסקו בטהורים.

מדרש תהלים (בובר) מזמור קלד: שיר המעלות הנה ברכו את ה' כל עבדי ה' העומדים בבית ה' בלילות. מאי בלילות, אמר רבי יוחנן אלו תלמידי חכמים העוסקים בתורה בלילה מעלה אני עליהם כאלו עוסקים בעבודה, לעולם זאת על ישראל (דה"ב ב ג), אמר רב גידל אמר רב זה מזבח בנוי ומיכאל השר הגדול עומד ומקריב עליו קרבן, ורבי יוחנן אמר אלו תלמידי חכמים העוסקים בהלכות עבודה, מעלה אני עליהם כאלו נבנה בית המקדש בימיהם.

תשובות הגאונים – מוסאפיה (ליק) סימן ק: ומ"מ חייבין בית ישראל לשחר בלילות ובאשמורות ולהרבות בתחנונים על חרבן הבית וחובה על תלמידי חכמים לעסוק בתורה ובענין הקרבנות…

 

פירוש המשנה לרמב"ם מסכת זבחים הקדמה: ראיתי להקדים דברים בחלוקי הקרבנות וסקירת סוגיהם לפני שאתחיל בפירוש סדר זה, ואשר הביאני לכך אף על פי שחלוקתן דבר פשוט וכולם מקראות בתורה ואי אפשר להביא בזה דבר מופלא ולא עמקות עיון, הוא מפני שדבר זה כלומר הקרבנות כבר אבד בעונותינו שרבו, ואין מעיינים בו כי אם מעטים מבני אדם, ואין עניניו נזכרים תכופות לפני האדם שיזכרם אף על פי שכבר עיין בהם, כיון שאין שם מעשה הגורם חזרתו, ואין בני אדם שואלים על שום דבר מהם כלל, עד שהושוו בהם החכם הגדול והסכל שבהמון, והרי רוב התלמידים אינם יודעים מן הקרבנות אפילו מה שנאמרו בו מקראות מרובים.

ספר תורה אור (לבעל החפץ חיים): בו נאסף ונקבץ אגדות חז"ל מש"ס ומדרשים וזוה"ק המעוררות ומזכירות לאדם את גודל חיובו ללימוד התורה וביותר ללימוד סדר הקדשים שבזה נחשב כאלו נבנה בית המקדש בימיו ומקריב עליו קרבנות וגם מקרב בזה את הגאולה ועוד כמה מעלות קדושות הנמצאות בזה.

ספר חסידים סימן רסא: אהוב לך את המצוה הדומה למת מצוה שאין לה עוסקים כגון שתראה מצוה בזויה או תורה שאין לה עוסקים כגון שתראה שבני עירך לומדים מועד וסדר נשים תלמוד סדר קדשים…

ספר תפארת ישראל פרק י: ואחר כך אמר "חכמת" זה סדר קדשים. ידוע כי הקדשים היא העבודה אל השם יתברך. וקרא זה "חכמת" מה שלא קרא הראשונים, כי אין ראוי שיקרא מי שהוא חכם וידע בדברים הגשמיים, כמו שאין נקרא 'חכם' מי שהוא חכם במלאכת הרצענות, אף שהיא חכמה גם כן.

רש"י חגי פרק ב פסוק יא: שאל נא את הכהנים תורה – שמא שכחו בגלות הלכות קודש וטומאה וטהרה.

 

ליקוטי הלכות (לבעל החפץ חיים, מתוך ההקדמה): וכאשר נתבונן נוכל עוד להבין כי נכבד וגדול ערך לימוד סדר קדשים מכל סדרי הש"ס שבשארי סדרים מצינו כמה מסכתות הבנויות רק על מאמר אחד או פרשה אחת בתורה בידוע ועל סדר הזה הלא נאמרו ונשנו פרשיות שלימות וכמעט רוב ספר ויקרא וגם כמה פרשיות שלימות בספר שמות במדבר דברים…

וא"כ מן הראוי היה לקבוע לימודינו ועיונינו בסדר הזה יותר מכל הסדרים, ונהפוך הוא כי לפני רוב הלומדים בזמנינו נעשה סדר הזה כשיירי מצוה ואחד מני אלף אשר ישים עיונו גם בסדר הזה. וידעתי התשובות אשר ישיבו כי בימינו שטרדות הזמן מרובות ואין מספיק ללמוד הכל ע"כ משפט הקדימה ללימוד ההלכות הנהוגות, אבל אשאל אותם הלא מצינו כמה מסכתות בש"ס אשר אינם שייכים בזמנינו למעשה כמו מסכת סנהדרין מפרק היו בודקין והלאה ומסכת מכות ורוב מסכת יבמות ורוב כהנה אשר אין נוהגות בזמן הזה ואעפ"כ לומדים אותם בעמקות כיאות ולמה יגרע חלק קדשים הלכות בית אלהינו וגם נמצא הרבה מן הלומדים אשר גם למודם בסדר נשים ונזיקין אינו מפני שצריכין להם למעשה אשר זה שייך ע"פ רוב רק לאלה היושבין על מדין…

ועוד שאלה אחת אשאל אילו היה בא מבשר נאמן לישראל שבזמן קרוב תהיה הגאולה בודאי היו מזדרזין אלפי רבבות מישראל ללמוד ההלכות השייכות לקרבנות ולמקדש בעבור שאז כל הדינים נוגעים למעשה לא מיבעיא לכהנים אף גם לישראלים שהרי אכילת קדשים וביאת מקדש נוגע לכולם וגם בזמן ההוא על הגדולים שבישראל מוטל להורות לעם ה' את כל הדינים השייכים לקודש ולמקדש ועתה הגידו נא לי הלא אנו מחכין ומצפין בכל עת על ביאת המשיח שיבא במהרה וכמו שאנו אומרים ג' פעמים ביום "על כן נקווה לך ה' אלוהינו לראות בתפארת עזך" ונשמע באזנינו מה שאנו מדברים אל ה' אלוהינו בפינו כי אם אמנם באמת אנו מחכים במהרה לביאת משיחנו בוודאי היה צריך כל אחד לזרז עצמו ולהבין לבו לדעת עניני המקדש והעבודה…