חורבן ובנין בתים בארץ ישראל

בס"ד

מדוע נחרבים בתים בארץ ישראל?

ואלו בתים מובטח לנו שיחזרו וייבנו?

ברכות דף נח עמוד ב: תנו רבנן: הרואה בתי ישראל, בישובן אומר – ברוך מציב גבול אלמנה, בחורבנן אומר – ברוך דיין האמת… עולא ורב חסדא הוו קא אזלי באורחא, כי מטו אפתחא דבי רב חנא בר חנילאי, נגד רב חסדא ואתנח. אמר ליה עולא: אמאי קא מתנחת? והאמר רב: אנחה שוברת חצי גופו של אדם… אמר לו: היכי לא אתנח? ביתא דהוו בה שיתין אפייתא ביממא ושיתין אפייתא בליליא, ואפיין לכל מאן דצריך… השתא נפל בתלא, ולא אתנח? אמר ליה, הכי אמר רבי יוחנן: מיום שחרב בית המקדש נגזרה גזירה על בתיהן של צדיקים שיחרבו, שנאמר באזני ה' צבאות אם לא בתים רבים לשמה יהיו גדלים וטובים מאין יושב. ואמר רבי יוחנן: עתיד הקדוש ברוך הוא להחזירן לישובן, שנאמר שיר המעלות לדוד הבטחים בה' כהר ציון, מה הר ציון עתיד הקדוש ברוך הוא להחזירו לישובו, אף בתיהן של צדיקים עתיד הקדוש ברוך הוא להחזירן לישובן. חזייה דלא מיישב דעתיה, אמר ליה: דיו לעבד שיהא כרבו.

מנורת המאור פרק ו : וכשיהיה דואג ונעצב ונאנח ומצטער על יגונו, יזכור כמה אנשים טובים וצדיקים טובים וגדולים ממנו שבאו עליהם כמה ייסורין גדולים וקשים ומסרו עצמן בבטחון בהב"ה. כדגרסי' בפ' הרואה דיו לעבד להיות כרבו.

סוטה דף מח עמוד א: אמר רבא: זמרא בביתא חורבא בסיפא, שנאמר: קול ישורר בחלון חרב בסף כי ארזה ערה. מאי כי ארזה ערה? אמר ר' יצחק: בית המסובך בארזים עיר הוא? אלא אפי' בית המסובך בארזים מתרועע.

מאירי: כל השירים שאין בהם שבח להב"ה אסור לזמר בהם והם הם התחלת הפקר ושעמום וסבתם דרך הערה אמרו זימרא בביתא חורבא בסיפא…

סנהדרין דף צב עמוד א: ואמר רבי אלעזר: כל בית שאין דברי תורה נשמעים בו בלילה – אש אוכלתו, שנאמר כל חשך טמון לצפוניו תאכלהו אש לא נפח ירע שריד באהלו. אין שריד אלא תלמיד חכם, שנאמר ובשרידים אשר ה' קרא.

עירובין דף יח עמוד ב: ואמר רבי ירמיה בן אלעזר: כל בית שנשמעין בו דברי תורה בלילה – שוב אינו נחרב, שנאמר ולא אמר איה אלוה עושי נתן זמירות בלילה.

חומת אנך (פירוש של החיד"א) איוב פרק לה: מוכח מדקדוק הלשון דהגם דח"ו נגזרה גזרה אם אח"כ נשמעין ד"ת בלילה מתבטלת הגזרה וז"ש שוב אינו נחרב.

ספר חסידים סימן רט: אם תראה בית של צדיק או בהכנ"ס חרב או רשעים דרים בו דע שישראל היו דרים בו דרך בזיון. וכן בהמד"ר שנוהגים בו קלות ראש סופו נופל ביד ערלים דיו לעבד שיהא כרבו כי לא נהגו נכרים קלות ראש ובזיון בבית ה' עד שנהגו בו ישראל שנאמר (ירמיה ז' י"א) המערת פריצים היה הבית הזה ואח"כ וארוה כל עוברי דרך לעולם לא יעשו הערלים רעה אלא א"כ יעשו ישראל תחילה רעה ביניהם זה לזה ולא יתבזו ת"ח אא"כ יבזו זה לזה תחילה או שמבזין את התורה ואין מוחין בידם.

שבת דף יא עמוד א: ואמר רבא בר מחסיא אמר רב חמא בר גוריא אמר רב: כל עיר שגגותיה גבוהין מבית הכנסת לסוף חרבה, שנאמר לרומם את בית אלהינו ולהעמיד את חרבותיו… אמר רב אשי: אנא עבדי למתא מחסיא דלא חרבה. והא חרבה? מאותו עון לא חרבה.

רש"י: לרומם בית אלהינו – ועל ידי כן זכינו לתת לנו גדר ביהודה… רב אשי ראש ישיבה היה במתא מחסיא, ומנעם מלהגביה בתיהם יותר מבית הכנסת.

בכור שור: דאם נחרבו שלא ע"י עבירה עתיד הקב"ה להחזירן כמ"ש הבוטחים בה' כהר ציון אבל אם נחרב ע"י עבירה אין להם ענין לישיבת ציון דהא לאו בשביל חורבן ציון נחרבו ונשארים בחורבנם לעולם והיינו דקאמר לסוף חרבה פי' באחרית הימים כשיבנה ה' בתי צדיקים שנחרבו אלו ישארו בחורבנן, והשתא שפיר מייתי קרא שנא' לרומם בית אלהינו ולהעמיד חרבותיו פי' אם הביהכ"נ גבוה מהבתים אף על גב דמ"מ הבתים יחרבו מפני הגזרה הנזכר מ"מ יעמיד חרבותיו כשהקב"ה יעמיד ויושיע ציון אבל אם הבתים גבוהים מביהכ"נ לא יעמיד חרבותיו והיינו דאמר רב אשי אנא עבדי למתא מחסיא כו' מאותו עון לא חרבה ונפק"מ דאע"ג דחרבה דכיון דשלא מעון כ"א מגזירות בתי צדיקים כמבואר בזוהר דמתא מחסיא צדיקים גמורים היו עתיד הקדוש ברוך הוא להחזירן לישובן וא"כ טובא אהנית להו, וק"ל.

חתם סופר: והיינו דקאמר הכא ולהעמיד חורבותיו לשון רבים רוצה לומר נחמי' אמר לרומם בית אל, בנין בית שני ולהעמיד חורבותיו הבתים של צדיקים שנחרבו עמו בחרבנו יעמדו עתה בבנינו וכל זה בהרמת בית אלקינו גבוה מכל הבתים הא לאו הכי לא יעמדו חורבותיו…

סוטה דף מט עמוד ב: בעקבות משיחא – חוצפא יסגא, ויוקר יאמיר, הגפן תתן פריה והיין ביוקר, ומלכות תהפך למינות, ואין תוכחת, בית וועד יהיה לזנות, והגליל יחרב, והגבלן ישום, ואנשי הגבול יסובבו מעיר לעיר ולא יחוננו…

הון עשיר (רבי עמנואל חי ריקי) מסכת סוטה פרק ט: והגליל יחרב. מבתים, כדכתיב (ויקרא כו, לג) ועריכם יהיו חרבה. וכאשר זכני ה' לעלות לארץ ישראל פה צפת תוב"ב שהוא ארץ הגליל בשנת התע"ח, עיני ראו ולא זר איך בעונותינו הרבים כן היה, כי כלו מלא בתים חרבות, אבל ת"ל שמחתי כי ראיתי בשני שנים שנתעכבתי שם שמדי יום ביום בונים אותם, ואומר אני שזהו סימן טוב לביאת הגואל במהרה בימינו, שאם היה בא בהיותו חרב לא היה מקום לדור לגליות הנקבצות, וכן מצינו בביאה ראשונה שארז"ל שעכב הק"בה את ישראל במדבר ארבעים שנה כדי שבמשך אותו זמן תחזור הארץ לאיתנה מאילנות ובנינים שהרסו ועקרו האמוריים ביציאת ישראל ממצרים, כי סבורים היו שיכנסו לארץ תיכף ומיד כדי שימצאו אותה חרבה, ומשחזר הארץ לאיתנה הכניסם לארץ, וכה יהיה בע"ה בביאת משיחנו… והגבלן ישום. מאדם, כדכתיב והיתה ארצכם שממה. והמקום הזה לא ידעתי מה הוא, ואפשר שהוא מקום אחד שהוא בארץ הגליל הנקרא בית גבלין עוד היום… ואנשי הגבול. של מקומות האלו שנוחים לברוח. יסובבו מעיר לעיר, למלט על נפשם. ולא יחננו, כי בכל מקום צרות רעות וגזרות קשות מתחדשות.