חובת קריאת המגילה בציבור

בס"ד

חובת קריאת המגילה בציבור

מגילה דף ה עמוד א

אמר רב: מגילה, בזמנה – קורין אותה אפילו ביחיד, שלא בזמנה – בעשרה. רב אסי אמר: בין בזמנה בין שלא בזמנה בעשרה. הוה עובדא וחש ליה רב להא דרב אסי.

תוספות: מכל מקום הלכתא כוותיה דרב דהא ר' יוחנן איתא כוותיה פרק שני (דף יט:) דקאמר הקורא במגילה הכתובה בין הכתובים (יצא) ומסיק הא ביחיד הא בצבור אלמא שקורין אותה ביחיד וכן הלכה דרב ור' יוחנן הלכה כרבי יוחנן וכ"ש הכא דקיימו בחד שיטתא ועוד דרב אסי תלמיד דרב הוה ורבינו יוסף איש ירושלים פסק דאף ביחיד צריך לברך וכן נמצא בתשובת רש"י שהשיב נראה בעיני דלא שנא יחיד ולא שנא צבור אחד מברך ואחרים שומעין וכן נראה לומר מאחר שהוכחנו קריאתה ביחיד אי איתא שאין בה ברכה [ביחיד] הוה ליה לפרושי (לקמן כא:) מאי מברך דאמר בצבור.

רא"ש מסכת מגילה פרק א סימן ו: ובסדר רב עמרם פסק כרב אסי מדחש ליה רב לדרב אסי וכן מסתבר והא דר' יוחנן אינה ראיה דאף לרב אסי קריאה ביחיד כדפי' רש"י דמצוה לחזור אחר עשרה ואם לא מצא עשרה אינו פטור מקריאה אלא קורא ביחיד.

 

תלמוד ירושלמי מגילה פרק א הלכה ג: ר' בא בשם רב יהודה: כל שאמרו ידחה ממקומו ובלבד בעשרה. ואנן חמיין רבנן אפי' ביחיד? ר' אבינא בשם ר' אסי כל שאמרו ידחה ליום הכניסה ובלבד בעשרה…

קרבן העדה: ומשני ר' אבינא וכו'. דה"ק כל שאמרו ידחה ליום הכניסה דהיינו כפרים כיון שהן מועטין ליכא פרסום נס ולכך קורין דוקא בעשרה אבל אם חל י"ד בשבת שעיירות גדולות נדחין ממקומן איכא פרסום נס לכך קורין אותו ביחיד.

 

רמב"ם הלכות מגילה וחנוכה פרק א הלכה ז: וכל אלו שמקדימין וקוראין קודם ארבעה עשר אין קוראין אותה בפחות מעשרה.

השגת הראב"ד: א"א ואף בארבעה עשר עצמו מצוה בעשרה כרב אסי דהא רב גופיה דפליג עליה חש לה להא דרב אסי, ומאי דכתב הרב ז"ל בהלכות ודחה לדרב אסי לאו מילתא היא דהיכא דאפשר למיהוי בעשרה מצוה למהדר עלייהו והיכא דלא אפשר ודאי קרי ביחיד.

מגיד משנה: דודאי אפילו רב אסי לא אמר אין קורין אלא בעשרה ולישתמע עכובא אלא קורין אותה בי' קאמר היכא דאפשר וכבר כתבתי שהרשב"א ז"ל הכריע כדברי ההלכות ומ"מ אי איכא עשרה טפי עדיף ברב עם הדרת מלך אבל א"צ לחזור אחריהם.

אור שמח: ולכן פסק רבינו דלכתחלה ביחיד, דכן משמע לשון ירושלמי, ואנן חמיין רבנן אפילו ביחיד… ופשט השמועה (שם ה, א), דלרב אסי גם בזמנה אין קורין אותה בפחות מעשרה, דהוי כמו שלא בזמנה…

 

שולחן ערוך אורח חיים סימן תרצ סעיף יח: מגילה בי"ד ובט"ו צריך לחזור אחר עשרה, ואם אי אפשר בעשרה קורים אותם ביחיד. הגה: ויש להסתפק אם נשים מצטרפות לעשרה. (הגהות אשירי פ"ק טור סי' תרכ"ד). ואם קראו אותם בציבור, ואיזה יחיד לא שמעה, יוכל לקרות אפילו לכתחלה ביחיד, הואיל וקורין אותם באותה העיר בעשרה (ב"י בשם א"ח); וכשהיחיד קורא אותה בזמנה, צריך לברך עליה. (ב"י).

משנה ברורה: דאפשר דכיון דהוא רק משום פרסומי ניסא סגי אף בנשים ועיין בפמ"ג דמדלא הזכיר הרב קטנים משמע דס"ל דקטנים בודאי אין מצטרפין לעשרה דלאו בני חיובא נינהו וחיובן הוא רק מטעם חינוך. לכתחלה ביחיד – דהנס כבר נתפרסם וליכא רק משום ברוב עם לא מטרחינן ליה למכנף עשרה והא דקי"ל דאף אם יש לו מנין בביתו אפ"ה מבטלין ת"ת ועבודה לילך ולקרות בצבור משום ברוב עם התם הלא הצבור מזומן לפניו משא"כ הכא לעשות צבור אינו מחוייב ועיין ביד אפרים שכתב דדין זה שהביא הרמ"א בשם או"ח אינו מוסכם לשארי פוסקים ולכן אף בכה"ג יהדר אחר עשרה אנשים.

פרי מגדים אורח חיים אשל אברהם סימן תרפט: ועכשיו ראוי לכל אחד שיהיה לו מגילה כשירה ולקרוא בלחש מלה במלה, אף דבאות י' משמע "ברוב עם", מכל מקום אי אפשר לשמוע מהשליח ציבור, מחמת רעש ובלבול שמכים בעצים ומשמיעין קול. גם נשים חכמות ובתולות ראוי להיות להם מגילה כשירה ולקרותה בעצמם, כי בעזרת נשים אי אפשר לשמוע כלל המגילה מהשליח ציבור, וראוי לכל ישראל לנהוג כן מי שיכולת בידו.

 

שו"ת חלקת יעקב אורח חיים סימן רלב: כאמור דבמג"א ריש סי' תרפ"ט מבואר להדיא לקרות המגילה לפני הבתולות בביתו, מזה מבואר דלגבי נשים ליכא שום עדיפות של ציבור – וצריך ביאור, כיון דנשים חייבות במקרא מגילה כמו אנשים שאף הן היו באותו הנס, מדוע ישתנו במצותן, ובפרט לשיטת בה"ג מובא בב"י סי' תר"צ, דרב ור' אסי במגילה ה' א' פליגי לענין דיעבד, ופסק דביחיד אף בדיעבד אינו יוצא וכר' אסי, אם כן גבי נשים נמי צ"ל כן – ואפשר כיון דשיטת בה"ג, דנשים אין מוציאין לאנשים, כבטור סימן תרפ"ט שם, ובב"י שם דגירסת בה"ג בגמ' דנשים חייבות במישמע מגילה לא בקריאה, ור' אסי דאמר בין בזמנה ושלא בזמנה קורין בעשרה, משמעות מי שמחויב בקריאה צריך להיות בעשרה, אבל מי שאינו מחויב כלל בקריאה כמו נשים רק בשמיעה, לא נשמע כלל דצריך להיות בעשרה – אכן המעיין בהפוסקים יראה ששיטת בה"ג יחידאי הוא, ורובם ככולם פוסקים דקריאה בציבור רק משום פרסומי ניסא ומשום רוב עם הדרת מלך ורק לכתחילה, אם כן כיון דבנשים שייך הא דכל כבודה בת מלך פנימה… מסקנא דמילתא דאין שום עדיפותא לנשים לילך לביהמ"ד לשמוע מקרא מגילה, וכן נראה מדברי המ"ב רסי' תרפ"ט שכ' וז"ל ובקצת מקומות נוהגין שהן הולכות לבית הכנסת לעזרת נשים לשמוע הקריאה, וצ"ע איך יוצאין שם נשים דא"א לשמוע שם כדין (רמזו כת"ה) עי"ש.