חובת הדלקת נרות שבת

בס"ד

חובת הדלקת נרות שבת

שבת דף לב עמוד א

נשמה שנתתי בכם קרויה נר – על עסקי נר הזהרתי אתכם. אם אתם מקיימים אותם – מוטב, ואם לאו – הריני נוטל נשמתכם.

רש"י: הריני נוטל נשמתכם – ותאבד רביעית דמכם, ויכבה נרכם, ויבטל שם ראשיתכם, ונשים נצטוו על כך, כדאמרינן בבראשית רבה: היא איבדה חלתו של עולם – שעל ידה נטרד אדם הראשון שנתרם כחלה, וכבתה נרו של עולם, ושפכה דמו, ועוד, שצרכי הבית תלוין בה.

 

שבת דף כה עמוד ב: אמר רבא: מתוך שריחו רע, גזרה שמא יניחנה ויצא. אמר ליה אביי: ויצא? אמר ליה, שאני אומר: הדלקת נר בשבת – חובה… מאי ותזנח משלום נפשי? – אמר רבי אבהו: זו הדלקת נר בשבת.

רש"י: הדלקת נר בשבת – שלא היה לו ממה להדליק, ובמקום שאין נר אין שלום, שהולך ונכשל והולך באפילה.

תוספות מסכת שבת דף כה עמוד ב: הדלקת נר בשבת חובה – פי' במקום סעודה דחובה היא שיסעוד במקום הנר משום עונג אבל מהדלקת נר גופיה לא הוה פריך אביי דפשיטא דחובה היא דהתנן על ג' עבירות נשים כו' על שאינן זהירות בהדלקת הנר.

שפת אמת: משמע דפי' דמתני' הוא שאין זהירות להדליק כלל הנר ולכאורה יותר נראה לפרש שמאחרין להדליק ובאין לחילול שבת דאין סברא כלל שיענשו על ביטול מצוה דרבנן בשגם דגם הבעל יכול להדליק אלא שנתנו להם המצוה אבל לא שיענשו כ"כ ע"ז ואולי לשון הגמ' לקמן על עסקי נר הזהרתי אתכם משמע לתוס' דהיינו מצות הדלקתה ואינו מוכרח.

 

רמב"ם הלכות שבת פרק ה הלכה א: ואחד אנשים ואחד נשים חייבין להיות בבתיהן נר דלוק בשבת, אפילו אין לו מה יאכל שואל על הפתחים ולוקח שמן ומדליק את הנר שזה בכלל עונג שבת…

משנה ברורה סימן רסג סעיף קטן ט: אין הכונה דאין לו כלל מה יאכל דבזה מוטב שיחזור על הפתחים כדי לקנות לחם לשבת דיקיים בזה מצות קידוש וגם עיקר סעודת שבת אלא הכונה שאין לו לאכול משל עצמו שהוא מתפרנס מקופת הצדקה אפ"ה צריך להשתדל להשיג ג"כ נר לשבת. ומי שיש לו מעות מצומצמין מצות לחם לסעודת שבת קודם לכל ונר לשבת קודם ליקח משאר מאכלים דאף דשאר מאכלים ובשר הוא ג"כ בכלל עונג שבת מ"מ נר עדיף יותר משום שלום בית וכדלקמן. ומיהו משום נר די נר אחד לחוד והשאר יוציא על מאכלי שבת…

 

שו"ת בית יצחק יורה דעה סימן קכ: ובדבר אם יכול לברך על גאס ליכט או על עלעקטרישעט ליכט להדליק נר של שבת נלפע"ד דיכול לברך ויוצא ידי חובת המצוה.

דברי יציב חלק אורח חיים סימן קיט: …מ"מ במקום שישנים שם שההדלקה רק משום שלום בית שלא יכשלו, א"כ כשיש אורה הרבה מאור האלעקטרי שמה, תו לא שייך מצוה כשמוסיף הנר, וכנ"ל שבכה"ג אמרינן לכו"ע שאינו מברך על תוספת אורה, ולזה נראה שראוי שידליקו שם נר שבת קודם שידליקו האלעקטר"י, שייד"ח שמדליק לשבת.

שו"ת מנחת יצחק חלק ג סימן נז: ביום טוב נהגו להדליק, ונראה מזה של"ה רק מנהג, ובזה י"ל דלא אלים חובתו כ"כ כמו בשבת, וא"כ אולי לא עדיף לדחות מצוה דקידוש, אבל באמת אינן כן, כיון דקיי"ל דכשם שמצוה לכבד ולענג השבת, כן המצוה לכבד ולענג היו"ט…

שו"ת ציץ אליעזר חלק א סימן כ פרק יא: ולפי"ז צריך להיות שפיר מותר להדליק נר שבת בנר חשמלי. אלא צריכים לסדר לכך נרות חשמליות מיוחדות מסודר באופן כזה שיהא ניכר שזה לכבוד שבת…

שו"ת ציץ אליעזר חלק כא סימן יא: הדבר לא כך כך פשוט שאפשר מדינא לצאת ידי חובת הדלקת נר – שבת באור חשמלי על סוגיו… ומכיון שרובם ככולם מקפידים באמת שלא להדליק נרות – שבת בנרות חשמליות אם כן נחשב הדבר כקיבלו עלייהו על כך, ולא יוצאים בזה ידי חובה בכל אופן שהוא…

שו"ת יביע אומר חלק ט – אורח חיים סימן קח: ובשו"ת כוכבי יצחק הביא בשם הגאון רבי אהרן קוטלר שהתיר ליולדת שנמצאת בבית החולים, ואינה יכולה להדליק נרות שבת, בנרות של שעוה, שתדליק נרות חשמל, ותצא בהם ידי חובה. ומשמע דהיינו בברכה. אך הביא שם בשם כמה מחברים שפסקו בקצירת האומר לאיסורא. ע"ש. ומ"מ בשעת הדחק כמו ביולדת, יש להורות כדברי הגר"א קוטלר להקל.

 

תשובות והנהגות כרך ד סימן סד: וע"כ נלע"ד דנאה הדבר להדליק נרות לשבת גם בפתח הבית ממש מקום שעוברים שם, והיינו סמוך לדלת מבחוץ כדי להקל על הבאים שיכירו המקום ולא ישהו באפילה. והא דאין מקפידים על זה, י"ל דדוקא בזמנם שנהגו כן תמיד גם בימות השבוע, ע"כ מצוה עליהם להדליק כן גם בע"ש מפני כבוד ועונג שבת, אבל אם לא נהגו בימות השבוע אינו חיוב בע"ש וצ"ב. עכ"פ במקום שרבים מדליקין מבחוץ אור אלקטרי כל השבוע, נכון להדליק כן בע"ש במקומות אלו מפני כבוד שבת.