השתחויה בהר הבית

בס"ד

השתחויה בהר הבית

מגילה דף כב עמוד ב

ואבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחות עליה, עליה אי אתה משתחוה בארצכם, אבל אתה משתחוה על אבנים של בית המקדש.

ברכות דף לד עמוד ב: השתחואה – זו פשוט ידים ורגלים… אמר רב חייא בריה דרב הונא: חזינא להו לאביי ורבא דמצלו אצלויי.

רמב"ם הלכות תפילה ונשיאת כפים פרק ה הלכה יד: כשהוא עושה נפילת פנים אחר תפלה יש מי שהוא עושה קידה ויש מי שהוא עושה השתחויה ואסור לעשות השתחויה על האבנים אלא במקדש…

רמ"א אורח חיים סימן קלא סעיף ח: וכן אסור לכל אדם ליפול על פניו בפשוט ידים ורגלים, אפי' אין שם אבן משכית; אבל אם נוטה קצת על צדו, מותר אם אין שם אבן משכית…

 

מידות פרק ב משנה ג: לפנים ממנו סורג גבוה עשרה טפחים ושלש עשרה פרצות היו שם שפרצום מלכי יון חזרו וגדרום וגזרו כנגדם שלש עשרה השתחויות. לפנים ממנו החיל…

שקלים פרק ו משנה א: שלש עשרה השתחויות היו במקדש. של בית רבן גמליאל ושל בית רבי חנניה סגן הכהנים היו משתחוין ארבע עשרה. והיכן היתה יתרה? כנגד דיר העצים, שכן מסורת בידם מאבותיהם ששם הארון נגנז.

תפארת ישראל: השתחויות. שכל הנכנסין להר הבית הולכין דרך ימין ומקיפין ויוצאין דרך שמאל [כפ"ב דמדות], ובדרך הקפתן נ"ל שהיו משתחוין י"ג השתחויות הללו וכל השתחויה היה בפישוט ידים ורגלים [כמגילה כ"ב ב'].

פירוש הרמב"ם: וכשהיה אדם מגיע למקום פרצה מהן משתחוה דרך הודאה.

 

מידות פרק ב משנה ו: כל העזרה היתה אורך מאה ושמונים ושבע על רוחב מאה ושלושים וחמש. ושלוש עשרה השתחויות היו שם. אבא יוסי בן חנן אומר: כנגד שלושה עשר שערים…

ר"ש: וי"ג השתחויות היו שם. בעזרה הגדולה, והטעם פירש כנגד י"ג פרצות. ואבא יוסי חולק על חכמי' ומפרשן כנגד י"ג שערים…

ירושלמי שקלים פרק ו הלכה ב: מתני' אבא יוסה בן (חנן) יוחנן היא דאמר כנגד י"ג שערים ברם כרבנן שבעה שערים היו בעזרה ע"ד דרבנן היכן היו השתחוואות הללו כי ההיא דתנינן תמן י"ג פרצות היו בו…

 

יומא דף סו עמוד א: והכהנים והעם העומדים בעזרה, כשהיו שומעים שם המפורש שהוא יוצא מפי כהן גדול, היו כורעים ומשתחוים ונופלים על פניהם, ואומרים: ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד…

ירושלמי יומא פרק ג הלכה ז: הקרובים היו נופלין על פניהן הרחוקים היו אומרים בשכמל"ו.

 שו"ת רדב"ז חלק ב סימן תתי: אבל הרחוקים לא היו יכולים לשמוע השם היוצא מפי כה"ג אלא היו רואים את הקרובים נופלין על פניהם והיו יודעים שמזכיר את השם והיו אומרים בשכמל"ו אבל ליפול על פניהם לא היו צריכים שהרי לא היו שומעים.

שיעורי הגרי"ד עבודת יוה"כ עמוד סח: הקרובים העומדים בעזרה חייבים להשתחוות מפני שמותר להם, אבל על הרחוקים לא חל חיוב השתחוואה, הואיל שהם מנועים מלהשתחוות מפאת האיסור.

 

מנחת חינוך מצוה שמט אות א: והנה נראה הא דבמקדש מותר דוקא מעזרת ישראל בפנים דהוי מחנה שכינה אבל חוץ לעזרה בכל הר הבית אסור ועוברים משום לאו זה, ואפשר הכל הוא בכלל בהמ"ק, וער"מ שם גבי נטיעת אילן בעזרה או בהר הבית. ואפשר לפי הטעם שכתב הרב המחבר מותר בהר הבית שגם שם נגלה כשמש שאין עובדים אלא להשי"ת לבדו אבל לדעת רש"י שהוא דוגמת המקדש אסור לעשות בכ"מ אפילו בהר הבית וצע"ק.

אוצר הירושלמי (ע"ז ד,א): דכיון דהוי בבית הכנסת הרי מזה ראי' דהוי להשי"ת כמו בבית המקדש וא"כ למה אסרו בבהכ"נ…

מצות המלך – משנה הלכות חלק ב עמוד לג: ולפענ"ד דבהר הבית אסור מדאמרו אבל אתם משתחוים על האבנים שבמקדש ולשון שבמקדש משמע בפנים במקדש ומה שטען המנ"ח דלטעם החינוך גם בהר הבית אין מקום חשד יש לומר אדרבה כיון שהגיע להר הבית ואינו נכנס לעזרה להשתחוות ומשתחווה בחוץ אדרבה יחשדוהו שאין עבודתו להשם וצ"ע.

שו"ת דבר חברון חלק ג סימן שפה: לכבוד התלמיד החשוב הלל בן שלמה נ"י… בספר אל הר המור הרחיבו את הדיבור בזה, ודעתם נוטה לומר לפי ההוכחות שהביאו, שהר הבית היה מרוצף… למעשה נראה להכריע בזה שמדרבנן אסור להשתחוות בפישוט ידים ורגלים גם ללא רצפה… לכן, אפשר להשתחוות בהר הבית… אך לא על גבי אבנים, או על גבי אבנים ללא פישוט ידים ורגלים.