הקריעה על חורבן ערי ישראל וערי בנימין

בס"ד

קריעה על חורבן ערי ישראל ובנימין

מועד קטן דף כו עמוד א: ואלו קרעין שאין מתאחין… ערי יהודה מנלן? דכתיב ויבאו אנשים משכם משלו ומשמרון שמנים איש מגלחי זקן וקרעי בגדים ומתגודדים ומנחה ולבונה בידם להביא בית ה' וגו'. אמר רבי חלבו אמר עולא ביראה אמר רבי אלעזר: הרואה ערי יהודה בחורבנן – אומר: ערי קדשך היו מדבר, וקורע. ירושלים בחורבנה… בית המקדש בחורבנו…

תוספות: לא שייך הכא למיפרך ואימא עד דאיכא תלתא…

ירושלמי מסכת מועד קטן פרק ג: ועל ירושלם ועל בית המקדש. ויבואו אנשים משכם ומשילה…

רמב"ם הלכות אבל פרק ט הלכה י: ומנין שקורעין על ערי יהודה ועל ירושלים ועל המקדש שחרבו, שנאמר ויבואו אנשים משכם ומשילה ומשומרון שמונים איש מגולחי זקן וקרועי בגדים.

בית יוסף אורח חיים סימן תקסא: הרואה ערי ישראל בחורבנן… מימרא דרבי אלעזר בפרק אלו מגלחין (מו"ק כו.) אלא ששם כתוב ערי יהודה וכך הם דברי כל הפוסקים וגם רבינו כתב כן בטור יורה דעה סימן ש"מ וערי ישראל דכתב הכא לאו דוקא וכן המנהג שלא לקרוע אלא על ערי יהודה דוקא וקשה לי דכיון דבגמרא מייתי לה מדכתיב (ירמיה מא ה) ויבאו אנשים משכם משילו ומשמרון מגולחי זקן וקרועי בגדים הוה ליה למימר דעל כל ערי ישראל קורעין דהא הני עיירות ערי ישראל הם ולא ערי יהודה ושמא יש לומר דהני לא קרעו בגדיהם עד שראו המצפה שהיה מערי יהודה.

רש"י מגילה דף ד עמוד א: …מלכי יהודה מושלים על בנימין, ומצינו באסא שאף ערי בנימין חיזק, דכתיב (דה"י ב' טז) וישאו את אבני הרמה ואת עציה אשר בנה בעשא ויבן בה את גבע ואת המצפה והן ערי בנימין, כדכתיב בספר יהושע.

ב"ח: ואיכא למידק ודלמא לא קרעו בגדיהם מפני חורבן יהודה אלא מפני חורבן הבית ששמעו בדרך שזהו פשוטו של מקרא וכן פירשו רש"י והרד"ק לשם דקרעו בגדיהם על חורבן בית המקדש וכן משמע המקרא שסיפר ומנחה ולבונה בידם להביא בית ה' דבא לומר מפני ששמעו חורבן הבית שמקריבין שם מנחה ולבונה שהיו בידם קרעו בגדיהם ונראה לי דמאחר שלא הגיעו אז אלא למצפה שהיא אחת מערי יהודה לא היה להם לקרוע על המקדש עד שיגיעו שם ויראו חורבנו סמוך להם כמן הצופים לירושלים אלא בעל כרחך דקריעתם היתה בשביל חרבן מצפה שראו אז סמוך להם שהיא אחת מערי יהודה ומינה נלמד במכל שכן שצריך לקרוע על המקדש ועל ירושלים כשרואה חורבנם ומשמע דעל ערי ישראל אין צריך לקרוע…

לבוש: ודוקא ערי יהודה שהם קרובים לירושלים, אבל שאר עיירות דארץ ישראל א"צ לקרוע עליהם…

מור וקציעה: ושמא י"ל כו'. נכנס הרב בדוחק גדול, ולדידי חזי דערי יהודה וערי ישראל חד מילתא להך ענינא, ומשום דתנא בבית שני קאי, שנתיישבו עולי הגולה שמיהודה ובנימין (וכולם נקראו ע"ש יהודה בלבד) גם בערי שאר שבטים שבא"י, משו"ה הכל חדא. והא ודאי לא מסתבר שהרואה שילה שנקראת מנוחה, שלא יקרע. וכן אפי' שכם, שהיה שם ביתו של יעקב אע"ה, ויהושע בן נון, שם שם חוק ומשפט. גם היה שם מקדש, (ועתה בעו"ה שם במה לכותים) ככתוב בסוף ספר יוסיפון. אבל באמת כל ערי ארץ ישראל שנתיישבו בבית שני שוין לדין זה. כך פשוט בעיני, והכל בכלל ערי יהודה כמ"ש. אבל מה שאין המנהג כן, כפי עדותו של הרב"י, י"ל דילמא משום דלא בקיאי בהו. א"נ טעותא היא, ולא ילפינן ממקלקלתא.

מהרש"א על מועד קטן: ונראה הא דנקט תלמודא ערי יהודה בחורבנן ולא ערי ישראל משום דהתנא דידן לאחר חורבן בית שני איירי ולא היו ידועין רק ערי יהודה דלא עלו מבבל בבנין בית שני רק שבט יהודה וקצת מבנימין וי' שבטים שגלו לחלח וחבור לא עלו.

שו"ת חתם סופר חלק ב סימן רלד: ומ"ש חס"ל… במעלת צפת נגד כל ערי א"י היינו חוץ מירושלי' וחליל' להעלו' על הדע' שקדוש' שום עיר יותר מירושלים וא"כ מי שפגע בצפת יקרע ושוב פוגע בירושלים לא יחזור ויקרע ובהיפך קי"ל אם פגע בירושלים תחלה…

ציץ אליעזר חלק י סימן א: דבר ציורו של הח"ס מהא דמי שפוגע בצפת חוזר וקורע כשפוגע בירושלים ולא להיפך, הוא ג"כ דוגמא מופשטת בעלמא, דהא אין קורעין בכלל על מי שפוגע בצפת, וכמו שראיתי כבר עמד להעיר על כך בספר שער החצר… דדוגמתו זאת של הח"ס היא אגב שיטפא דעל ערי ישראל אין קורעין דדוקא על ערי יהודה קורעין…

עלי תמר מועד קטן פרק ג: ובפאת השולחן כתב הטעם בזה שהמלכות היתה בחלקו של יהודה, וגם הביהמ"ק היה ביהודה, ורק רצועה אחת היתה מבנימין כמ"ש בסוף זבחים. ולולא דבריהם היה אפשר לומר שה"ה ערי ישראל וכדעת הטור. והא דאומרת הברייתא ערי יהודה, נ"ל שברייתא זו נשנית בגליל. וכמ"ש כה"ג בנדרים פ"ח ה"ד, עמ"ש שם. וכידוע שעיקר החורבן היה ביהודה כמ"ש בכתובות פ"א ה"ה, משא"כ הגליל רוב עריה נשארו על מקומם. ומפני כן גלו הסנהדרין מיהודה לגליל ולא חזרו ליהודה. ולפיכך אומרת הברייתא הרואה ערי יהודה בחורבנן, אבל לאחר שחרב הגליל כולו, גם עליו יש לקרוע וכדעת הטור.

הר הקודש (על פאת השולחן פרק ג): …הכוונה על ערי מלכות יהודה שכללה גם חלקו של בנימין… ומצפה בחלקו של בנימין כמפורש בספר (יהושע יח, כו)… ואע"פ שמצינו מצפה גם בחלקו של יהודה (יהושע טו,לח) מ"מ המצפה אשר ישב שם גדליה נראה שהיתה המצפה של שבט בנימין, שהיא היתה על הדרך אשר משכם ושילה ושומרון לירושלים שהיא לצפונה של ירושלים אשר היתה חלקו של בנימין… משא"כ המצפה של יהודה היתה בשפלה (יהושע שם לג) ואינה על הדרך משכם…

זכרון בצלאל (לרב שריה דבליצקי) עמוד קמב: מטעם דחשיבי או דשם עיקר המלוכה… ולכן להלכה, אין קורעין אלא על ערי יהודה וכן על ערי בנימין… דהוו כערי יהודה וגם נקראים בשם ערי יהודה.

הרב נחום נריה (עמק חברון): ומבואר שערי יהודה אינן דווקא הערים שהונחלו לשבט יהודה אלא אף נחלת בנימין ומסתבר שגם נחלת שמעון בכלל ערי יהודה וארץ יהודה היא. ובספר ארץ ישראל לגרי"מ טיקוצינסקי ז"ל בפרק א' בהג"ה כתב "בשם ארץ יהודה כלול החלק הגדול של ארץ ישראל היינו חוץ מעבר הירדן ומזרחה והגליל צפונה"… וב"ברכי יוסף"… הביא בשם זקינו בעל "חסד לאברהם", שנהגו שלא לקרוע על חברון, לפי שחברון מערי המקלט שנתנו ללוויים ולאו מערי יהודה מקריא. וכתב על זה החיד"א בשם גדולים שדברים קלושים הם ואין לסמוך עליהם (הו"ד ב"פתחי תשובה" תקס"א). לפי מה שנתברר מובנת היטב השגת החיד"א, מכיון שאין דין קריעה על ערי יהודה מותנה בהיותן מנחלת יהודה שכן גם על ערי נחלת בנימין קורעים… א"כ ברור שחברון אף שהיתה לנחלת הלויים יש לקרוע על ראיתה, שאף היא היתה במקום עיקר המלוכה. (ובקונטרס "דרישת צבי" לגרח"ז גרוסברג שליט"א – ירושלים תש"א – נקט שערי בנימין פטורות מקריעה, ותמה על הרמב"ן במסכת מועד קטן שהקשה מה צריכה הגמרא להשמיענו שעל ירושלים בחורבנה יש דין קריעה, והלא ירושלים בכלל ערי יהודה? ותימה הרי רובה של ירושלים מנחלת בנימין היא, וא"כ אין חובת הקריעה מחמת היותה מערי יהודה אלא מחמת מעלת קדושתה? ומכיון שהוכחנו שאין הנחתו נכונה נסתלקה תמיהתו על הרמב"ן).