הקרבת פסח שני בזמן הזה

בס"ד

הקרבת פסח שני בזמן הזה

ירושלמי פסחים פרק ט הלכה א

ניתן לישראל לבנות בית הבחירה. יחיד עושה פסח שני ואין צבור עושין פסח שני. ר' יודה אומר ציבור עושה פסח שני שכן מצינו בחזקיה שעשה פסח שני הדא הוא דכתיב כי מרבית העם רבת מאפרים ומנשה.

בבלי סנהדרין דף יב עמוד א: תנו רבנן: אין מעברין את השנה מפני הטומאה, רבי יהודה אומר: מעברין. אמר רבי יהודה: מעשה בחזקיה מלך יהודה שעיבר את השנה מפני הטומאה, ובקש רחמים על עצמו, דכתיב כי מרבית העם רבת מאפרים ומנשה יששכר וזבלון לא הטהרו…

 

פסחים דף סז עמוד א: איש נדחה לפסח שני, ואין ציבור נדחה לפסח שני, אלא עבדי בטומאה. וכי עבדי ציבור בטומאה – בטמא מת, אבל שאר טומאות – לא עבדי.

רש"י: ודקשיא לך אימא ציבור כלל לא – אם כן דדיוקא דממעטינן ציבור מהאי דינא לחומרא ממעטינן, למאי הילכתא כתב לנפש למעוטי זבין ומצורעין, לכתוב טומאה סתם, דנשמע דבכל טומאות יחיד נדחה לשני, וציבור לית להו תקנתא, דעל כרחך לנפש למעוטי זבין ומצורעין אתא, ולאחמורי עלייהו, ואי לגבי ציבור לא מחמירו עלייהו, ולמימר דבטומאת מת הוא דאין ציבור נדחין אלא עושין פסחיהן בטומאה, אבל בטומאת זיבה וצרעת אפילו ציבור נמי נדחין לגבי מאן מחמיר עלייהו, וכי תימא לגבי יחיד מחמיר עלייהו, וקאמר טמא נפש הוא דאית ליה תשלומין לשני, אבל זב ומצורע – אפילו נטהר בשני לית ליה תקנתא בתשלומין – והתניא: יכול לא יהו חייבין לפסח שני אלא טמא נפש כו'…

 

פסחים דף סט עמוד ב: וכל מילתא דאיתא בציבור – איתא ביחיד, וכל מילתא דליתא בציבור – ליתא ביחיד. ערילות, דאי כוליה ציבור ערלים נינהו – אמרינן להו קומו מהולו נפשייכו ועבידי פסחא, יחיד נמי אמרינן ליה: קום מהול ועביד פסחא. ואי לא מהיל ועביד – ענוש כרת. טומאה, דאי כוליה ציבורא טמאין נינהו לא מדינן עלייהו, אלא עבדי בטומאה – יחיד נמי פטור. אמר ליה רב הונא בריה דרב יהושע לרבא: והרי פסח שני, דליתיה בציבור ואיתיה ביחיד! אמר ליה: שאני התם, דהא עבד ליה ציבורא בראשון.

פסחים דף פ עמוד ב: היו שלישיתן זבין ושלישיתן טהורין ושלישיתן טמאי מתים. אמר רבי מני בר פטיש: אותן טמאי מתים אינן עושין לא את הראשון ולא השני. בראשון לא עבדי – הגדילו זבין על הטהורים, דלא עבדי בטומאה. הוה ליה טמאי מתים מיעוטא, ומיעוטא לא עבדי בראשון. בשני לא עבדי – נצרפו זבין עם ט"מ דלא עבדי בראשון, הוו להו רובא, ורובא לא מדחו לפסח שני.

רמב"ם הלכות קרבן פסח פרק ז הלכה א: רבים שהיו טמאי מת בפסח ראשון אם היו מיעוט הקהל הרי אלו נדחין לפסח שני כשאר הטמאים אבל אם היו רוב הקהל טמאי מת או שהיו הכהנים או כלי שרת טמאים טומאת מת אינן נדחין, אלא יקריבו כולן הפסח בטומאה הטמאים עם טהורים, שנאמר ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם יחידים נדחים ואין הצבור נדחה, ודבר זה בטומאת המת בלבד כמו שביארנו בביאת המקדש.

רמב"ם הלכות ביאת המקדש פרק ד הלכה ט: וכל קרבן שקבוע לו זמן בין קרבן ציבור בין קרבן יחיד דוחה את השבת ודוחה את הטומאה, ולא כל הטומאות הוא דוחה אלא טומאת המת לבדה.

 

שו"ת יוסף אומץ סימן ו: תשובת ידיד נפשי חתני החכם השלם עצום ורב כמהר"ר אברהם פארדו… שאלה כשנכנסו בעלי תריסין לבית המדרש בתר חגא דפסחא נזרקה מפיהם חקירה אחת והיא זאת. אם יואל אלוה ברחמיו וישלח לנו משיחנו בימים האלו ובזמן הזה בין פסח ראשון לשני מהו שנתחייב להקריב את הפסח בשני… דאין צבור נדחין לפסח ב' אלא עושין בראשון בטומאה… ואמנם כד דייקינן פורתא האמת יורה דרכו דאין הדבר כן והיינו דאע"ג דאמרינן דאין ציבור נדחין לב' לא אמרינן אלא כד אידחו מכח טומאת מת אבל אי אדחו מכח טעמא אחרינא ודאי עבדי והראיה לזה שהרי אי הוו טמאי זיבה בראשון ודאי עושין בשני וכמו שנראה מבואר מלשון רש"י ז"ל ס"ז ע"א ד"ה אלא לעולם יע"ש וכן נראה בהדיא מלשון הרמב"ם בפ"ז מה' ק"פ… דהא דאין ציבור נידחין היינו בטומאת מת דוקא משמע בהדיא דבשאר טומאות ודאי נידחין…

מנחת חינוך מצוה שפ אות א: אם יבנה הבית ב"ב בין ב' הפסחים ע' בש"ס דר"ה גבי עומר דאיבני בחמיסר כיון דבראשון לא היו ישראל שם ולא הי' מקדש אין חילוק בין רוב למיעוט א"כ כל ישראל חייבים לעשות פסח שני כמו גרים הרבה כי דינים אלו דרוב ומיעוט הם רק העומדים חוץ לעזרה כמבואר בר"מ ובש"ס ובירושלמי אבל באין עומדים ואין בית המקדש אין החשבון הזה וכל ישראל יעשו פ"ש כנ"ב. ואני כותב זה בין שני הפסחים יה"ר שיבנה מהרה קודם פ"ש ונזכה ונעשה הפ"ש אמן ואמן. שוב אח"ז רב ראיתי בירושלמי פ' מי שהיה שהוא פלוגתא דתנאי…

שו"ת היכל יצחק אורח חיים סימן נג: ואולם באמת רק לרבי יהודה יש אפשרות של הקרבת הפסח בי"ד באייר אם ייבנה בין ראשון לשני במצבנו שכולנו טמאי מתים, שרבי יהודה סובר, התורה חזרה עליו לעשות בטהרה לא זכה יעשה בטומאה (פסחים צ"ה ע"ב), אבל לרבנן, ולהלכה, שאין פ"ש נעשה בטומאה הרי בלא"ה אין אפשרות שאנו היום נעשה הפסח בי"ד באייר…

 

מועדים וזמנים חלק ג סימן רנ: ושמעתי בשם האדמו"ר הק' מהר"י מבלזא זצ"ל דהוה כתפלה שנזכה לפסח שני לאכול על מצות ומרורים שעד אז ייבנה המקדש, ותמהני, שאנן קיימא לן כרבנן שאם נבנה המקדש בין ראשון לשני לא נעשה פסח שני כלל…