הפסח נשחט בשלוש כיתות

בס"ד

הפסח נשחט בשלוש כיתות

פסחים דף סד עמוד א-ב

הפסח נשחט בשלש כתות שנאמר "ושחטו אתו כל קהל עדת ישראל" – קהל ועדה וישראל…

אמר רבי יצחק: אין הפסח נשחט אלא בשלש כתות של שלשים שלשים בני אדם. מאי טעמא? קהל ועדה וישראל. מספקא לן, אי בבת אחת אי בזה אחר זה. הלכך, בעינן שלש כתות של שלשים שלשים בני אדם. דאי בבת אחת – הא איכא, ואי בזה אחר זה – הא איכא. הלכך בחמשין נמי סגיא, דעיילי תלתין ועבדי, עיילי עשרה ונפקי עשרה, עיילי עשרה ונפקי עשרה.

רש"י: הפסח נשחט בשלש כיתות. פסחי צבור, בין שהצבור מועטין ויכולין לישחט כולן בבת אחת – מצוה ליחלק לשלש כיתות זו אחר זו… בחמשין סגי עיילי שלשים. ברישא ושוחטים פסחיהן, ונפקי עשרה מינייהו ועיילי עשרה חדשים, דאי בהדדי קאמר – הא איכא, ואי שלש כתות קאמר – הא איכא.

רבינו חננאל: כגון דעיילי שלשים עבדי עשרה ונפקי ועיילי עשרה אחריני ועבדי נמי עשרה ונפקי ועיילי עשרה אחריני.

מאירי: מפני שסתם הדברים מרוב ההמייה היתה שברוב עם ורוב פסחים ורוב המעשה לא היה אפשר לעשות כולם כאחד ואף על פי שאם שחטו כולם בבת אחת כשר מ"מ כך היה הסדר נוהג ואפילו היו הציבור מועטים באותה שעה ואפשר ליעשות הכל כאחת בהרוחה כך הוא המצוה שכך סמכוה המקרא דכתיב ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל… ומתוך כך פי' בגמ' שאם לא היו שם אלא חמשים נכנסים שלשים ושוחטין עשרה מהם ומקריבים ויוצאים ונכנסים עשרה השניים במקומם ושוחטים במעמד העשרים הנשארים ומקריבין וכששלמו יוצאים עשרה ונכנסים עשרה האחרונים במקומם ושוחטין העשרים הראשונים ומקריבין והרי שלש כתות כל אחת בשלשים ובפחות מחמשים א"א שאין הנכנסין פחות מעשרה ומעתה כל שהיו פחותים מחמשים אין שוחטין אותו בכתות אלא בכת אחת ויוצאין בו ומ"מ י"מ שכל שיש כת אחת בשלשים אין צריך באחרות אלא בעשרה עשרה שהרי אם עיקר דיוק המקרא בשלשים הרי יש שלשים בכת אחת ואם עיקר הדיוק בחלוק שלש כתות הרי יש כאן שלש כתות בצירוף השתים של עשרה עשרה ולא נאמר לדעתם נפקי עשרה אלא שצריך שיצאו השלשים הראשונים או עשרה מהם שאם לא יצאו אף על פי שאחר שגמרו באים האחרים אין הדבר מוכיח שיהא שם חלוק שלש כתות אלא שנראה כנוספים על אותה הכת.

 

רמב"ם הלכות קרבן פסח פרק א הלכה ט-יא: הפסח נשחט בשלש כתות, שנאמר ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל, קהל, ועדה, וישראל, ואין פוחתין משלשים בני אדם בכל כת וכת. היו הכל חמשים, נכנסים בתחלה שלשים ושוחטין, ויוצאים עשרה ונכנסין עשרה, וחוזרין ויוצאין עשרה ונכנסין עשרה. היו פחות מחמשים אין שוחטין את הפסח לכתחלה ואם שחטו כשר, ואם שחטו כולן בבת אחת כשר…

תוספות מסכת יומא דף נא עמוד א: אף בפסח לא יתבטל בשבת ואם היו כל ישראל זבין או בדרך רחוקה חוץ מאדם אחד או שנים וחל ע"פ בשבת אי אמרת לא דחי שבת ביחיד הרי הוא בטל לגמרי…

ביאור על ספר המצוות לרס"ג (הרב פערלא) עשין עשה נז: מבואר מדבריו ז"ל דדוקא פסחי צבור הוא דנשחטין בשלש כתות. דהיינו כשהפסח נשחט בכל הציבור או רובו. ואפילו מיעוט הציבור אלא שיש בהם כדי ליחלק לשלש כתות מצוה להתחלק. אבל פסחי יחיד. דהיינו כשאין בהם כדי ליחלק לשלש כתות ודאי שוחטין את הפסח במועדו כהילכתו בלא חילוק לכתות. ואפילו אחד יחיד כל שהוא טהור עושה את פסחו במועדו בראשון. וכן נראה מבואר בתוספתא (פ"ד דפסחים) דקתני התם ועוד מקובלני מרבותי שפסח דוחה שבת ולא פסח ראשון אלא פסח שני ולא פסח ציבור אלא פסח יחיד עיין שם. ואין ביאור לברייתא זו אלא ע"פ פירש"י. דאין פסח ראשון טעון שלש כתות אלא בפסחי ציבור… ומצאתי בס' ארבעה טורי אבן להרב מהר"א ז"ל אבד"ק אמסטרדם שהעיר קצת על דברי הרמב"ם אלו. במש"כ היו פחות מחמשים אין שוחטין את הפסח לכתחילה. וכתב עלה שאינו יודע מניין לו להרמב"ם דבר זה. דרבי יצחק לא קאמר אלא אין הפסח נשחט אלא בשלש כתות של שלשים שלשים בני אדם כלומר אף על פי שעמה מועטים ויכולים כולם לשחוט בב"א. מכל מקום צריכין לכתחילה ליחלק לשלש כתות. אבל אם היו פחות מחמשים שלא ישחטו הפסח כלל זה אינו עולה על הדעת כלל וצ"ע עכ"ד עיין שם. ועדיפא טפי טובא הו"ל לתמוה על מה שמתבאר מדברי הרמב"ם אלו דלא הכשיר בדיעבד אלא בפחות מחמשים. אבל פחות משלשים דליכא שלש כתות כלל אפילו בדיעבד הפסח פסול. דקהל ועדה וישראל אפילו בדיעבד מעכבין. וזהו חידוש גדול ומתמיה מאוד כדכתיבנא… אלא ודאי מוכרח כדעת רש"י ותוס'. ונראה ברור דזו היא ג"כ דעת הגאונים ז"ל. והילכך שפיר מנו הבעל הלכות גדולות וסייעתו ז"ל מצות פסח ראשון במנין שאר העשין המוטלות חובה על כל יחיד ויחיד ואינן תלויות בציבור. אבל מצות פסח שני לא מנאוה אלא במספר הפרשיות… אשר קראן חוקים ומשפטים המסורים לציבור.

 

פסחים דף עח עמוד ב: רבי נתן אומר: מניין שכל ישראל יוצאין בפסח אחד – תלמוד לומר "ושחטו אתו כל קהל עדת ישראל בין הערבים", וכי כל הקהל שוחטין? והלא אין שוחט אלא אחד! אלא מלמד שכל ישראל יוצאין בפסח אחד.

צל"ח פסחים דף סד עמוד ב: אלא ודאי דר' יונתן דרש קהל עדת ישראל בפעם אחד, ומספקא ליה לר' יצחק אם הלכה כתנא דידן או כברייתא דר' יונתן, ולכן לצאת ידי שניהן צריך שלש כתות של שלשים בני אדם.

מכילתא בא – מסכתא דפסחא פרשה ה: ר' אליעזר אומר מנין אתה אומר שאם אין להם לישראל אלא פסח אחד שכולן יוצאין בו ידי חובתן ת"ל ושחטו אותו וגו'. ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל מכאן אמרו הפסח נשחט בשלש כתות קהל ועדה וישראל.

חידושי הריטב"א מסכת קידושין דף מא עמוד ב: והא דתנן התם  שהפסח נשחט בשלש כתות ונפקא לן מדכתיב קהל עדת ישראל קהל עדה וישראל, ההיא אפילו לרבי יונתן היא ולמצוה ומכל מקום יוצאין הן בפסח אחד.