העמודים הננסים והרביעים של ארז

בס"ד

העמודים והרביעים

   בתיאור המופיע לגבי בית המטבחיים במשנה בתמיד (ג,ה) נאמר: "ועליו שמונה עמודים ננסים ורביעים של ארז על גביהם, ואונקליות של ברזל קבועים בהם, ושלושה סדרים היה לכל אחד ואחד…". במערכה שלפנינו נבאר את הפרטים השונים בתיאור זה.

  

  • גובה העמודים ה"ננסים"

   תיאורם של העמודים כ'ננסים' נראה כמלמדנו, שעמודים אלו היו נמוכים, וכך היא ההבנה המקובלת בדברי הראשונים. לא נתפרש לנו מה היה גובהם של העמודים, אך מסתבר שהם לא היו יותר מדי נמוכים – אם היו תחתיהם שולחנות עליהם מפשיטים את הקרבנות. יש מי שכותב, כי היה גובהן פחות מקומת איש, כדי שיהיה נוח לתלות בהם את הבהמה, ולהפשיט (תפארת ישראל). נראה, כי פירוש זה מתבסס על ההבנה, כי ננס הוא אדם נמוך – וייתכן להבין כן גם מדברי הרא"ש בפירושו לתמיד (נשמט מהדפוס בגמרא, אך מופיע בספר "פירושי הראשונים על מסכת תמיד") "קצרים ועבים כאדם ננס".

אולם יש מי שמסביר, כי עמודים אלו היו נמוכים יותר משאר העמודים שבעזרה, ועל כן הם נקראו ננסים (ראב"ד לתמיד); ולפי הסבר זה התואר 'ננס' לגבי עמוד, הוא באופן יחסי לשאר העמודים, כשם שהתואר ננס לגבי אדם הוא באופן יחסי לשאר האנשים. לפי פירוש זה ניתן לומר, כי העמודים היו גבוהים יותר מקומת איש (וכך מסביר בפירוש עזרת כהנים) – ואף ניתן לומר כי היו גבוהים יותר מעמודים אחרים, שאינם עמודי העזרה. וכך כותב ביאיר נתיבות על תמיד, המוכיח כן מהראב"ד להלן (על דף לא,א), המביא אפשרות בהסבר האמור "עלה לרגל הימנית", שהיה צורך לעלות על גבי מעלה, על מנת להגיע לרגל התלויה שם. כך גם נראה מדברי התוספות ביומא (טז,ב ד"ה מן), אשר כותבים בהתבסס על מדרש האומר, כי התמידים המוקרבים בימי בית שני היו גדולים מאוד – כי הכבשים היו מגיעים מהמקום בו הם היו תלויים, עד לשולחנות הנמצאים במרחק ארבע אמות מן העמודים, וכך הם היו מונחים על גביהם. לפי דברים אלו יש לומר, כי העמודים היו גבוהים יותר מארבע אמות.

יש הכותבים, כי שלושת הסדרים של האונקליות היו תלויים בגבהים שונים, על מנת שהבהמות הגדולות יותר ייתלו במקומות יותר גבוהים (ר"ש למידות; רע"ב לתמיד). גם לפי הסבר זה נראה, כי העמודים נעשו בהתאם לגודלן של הבהמות, ולא בהתאם לגובה האנשים, וניתן לומר כי גובה העמודים היה למעלה מקומת איש.

יש לציין, כי לפי שיטת הרמב"ם, היו אלו עמודים קצרים המחוברים לכתלים, ולא עמודים קבועים בקרקע. לפי שיטה זו, אין אנו יודעים באיזה גובה היו קבועים העמודים, אך מסתבר שהדבר היה בהתאם לצורך להפשטת הבהמות הנעשית במקום זה. יש לציין, כי לדעת הרמב"ם לא היו מפשיטים את השוורים (מעשה הקרבנות ו,ה; ובניגוד לדברי הר"ש במידות שם); ויש מי שרוצה לומר בטעם הדבר, כי העמודים לא היו מספיק גבוהים עבורם (הר המוריה). אמנם, מסתבר כי דברים אלו הם ע"פ ההבנה שהננסים אכן היו נמוכים מאוד, דבר שאינו מוכח. באופן אחר יש מי שמסביר, כי לא היה צורך בתליית השוורים, שכן מפאת כובדם ניתן להפשיטם אף בלי לתלותם (ערוך השולחן העתיד עד,כ). ייתכן גם לומר, שהעדיפו שלא להגביהם על מנת לתלותם, מחמת כובדם.

 

  • מה הם "רביעים של ארז"?

   המשנה מתארת, כי היו "רביעים של ארז" על גבי שמונה העמודים. פרשני המשנה מסבירים, כי המדובר בחתיכות עץ מרובעות, בהן היו קבועות האונקליות של ברזל (רע"ב; תפא"י; וכן עולה מדברי התויו"ט במידות בשם הראבי"ה). להבנתם, העמידו 'רביעים' אלו על גבי העמודים, מכיוון שיותר נח לקבוע בהם את האונקליות, שכן הברזל אינו נאחז יפה באבן (תפא"י – ולדעתו אף העמודים היו משיש).

יש לציין, כי גרסת הרע"ב בתמיד היא "רביעית של ארז" (אם כי במידות הוא גורס "רביעין"); וכך אנו מוצאים בפירוש רד"ק למלכים א (ו,לג) "מצאנו במשנה ורביעית של ארז על גביהן, ופי' לוחות". פירוש זה שהרביעים הם לוחות, מובא גם בדברי הערוך (ערך 'רבע'), אשר גורס 'רביעין של ארז'. אמנם, אין הכרח להבין כי הערוך ביאר כשיטת רע"ב, והראב"ד מביא את דברי הערוך, ומסבירו על פי שיטתו, כדלהלן: ראשונים רבים מסבירים, כי רביעים אלו היו ארבע קורות, קורה אחת על כל שני עמודים (ראב"ד ורבינו גרשום לתמיד; ר"ש למידות ולתמיד; שיטה לרשב"י על תמיד; מאירי למידות); וכך משמע מדברי רש"י בפסחים (סד,א ד"ה בעמודין) "וקורות של ארז על גביהן", ומדברי התוספות בזבחים (נט,א ד"ה פנוי) "שהיה בצפון ננסין וקלונסות ושולחנות". הראב"ד מסביר כי לשון "רביעים", הוא מלשון רביצה, שהקורות הללו היו מתוחות מעמוד לעמוד.

הרא"ש בפירושו לתמיד (מתוך "פירושי הראשונים") כותב "קורות של ארז מרובעות היו נתונין על ראשי העמודים". נראה מדברים אלו, כי הרא"ש מפרש כי רביעין אלו היו קורות, כהבנת רוב הראשונים; אולם קורות אלו היו מרובעות, ועל כן הם נקראים רביעים. אמנם, הרא"ש אינו כותב כי הם היו מתוחים בין כל שני עמודים, אך ניתן לפרש כן בדבריו על כך שהם היו נתונים על "ראשי העמודים" (ולא כ'יאיר נתיבות' הכותב כי הרא"ש הוא כרע"ב). לפי שיטת הראב"ד וסיעתו יש לומר, כי שמונת העמודים היו מסודרים בשתי שורות של ארבעה עמודים כל אחד, שהרי הרביעים היו מונחים על כל שניים מהם. אולם לפי שיטת הרע"ב ניתן לומר, כי שמונת העמודים היו עומדים בשורה אחת.

 

שיטת הרמב"ם: הרביעים – בסיסי העמודים

הרמב"ם בתמיד מפרש "ורביעים של ארז – בסיסים של ארז, רוצה לומר עצים רחבים ועבים" (ע"פ מהדורת הרב קפאח). נראה להבין מדבריו, כי העמודים היו מחוברים לתוך הרביעים, והאונקליות היו קבועות בעמודים ולא ברביעים; וכך ניתן להבין מדברי המאירי שם: "ורבעים של ארז על גביהן – ר"ל אדנים של ארז, שהעמודים תקועים בהם". ע"פ המבואר לעיל, כי לשיטת הרמב"ם העמודים לא היו יוצאים מן הרצפה, ייתכן לומר, כי רביעים אלו היו מחוברים לכותל בית המטבחיים, ומתוכם היו יוצאים העמודים.[1] נראה, כי הצורך ברביעים עבים סביב העמודים נבע מהעובדה, שהעמודים היו קצרים, והיו משתמשים בתדירות גבוהה באונקיות הקבועות בהם; ועל כן היה צורך לחזקם, על מנת שלא יפלו.

המשנה בפסחים (סד,א) מתארת "אונקליות של ברזל היו קבועין בכתלים ובעמודים" (מובא ברמב"ם קרבן פסח א,יד) ואינה מזכירה את הרביעים. לשיטת הרמב"ם ניתן לומר, כי האונקליות קבועות בעמודים, המחוברים בכתלים באמצעות הרביעים. ממילא, הרביעים טפלים לעמודים, ואין צורך להזכירם. לפי השיטה שהרביעים היו חתיכות עץ מרובעות קטנות, גם כן הדבר מסתבר לומר, כי חתיכות אלו היו בטלות ביחס לעמודים עצמם. לפי שאר הראשונים יש לומר, כי למרות שהאונקליות קבועים ברביעים ולא בעמודים, הרביעים בטלים ביחס לעמודים, מאחר שהעמודים היו מאבן, ואילו הרביעים היו מעץ.[2]

 

האם הרביעים היו מחוברים לעמודים?

   בניגוד לדברי המאירי הנ"ל, האומר כי העמודים היו תקועים ברביעים; ומשמע מדבריו כי הם היו מחוברים לגמרי – התפארת ישראל (מידות יכין פרק ג אות נה) כותב, כי חתיכות הארז הללו לא היו קבועות בעמודים, אלא הן היו חתיכות כבדות שהיו מונחות עליהם. טעמו הוא, מכיוון שישנו איסור לחבר עץ בבניין בעזרה, על פי הפסוק "לא תטע לך אשרה כל עץ…", כאמור בגמרתנו (כח,ב) לגבי האכסדראות. התפא"י סובר (שם פרק א בועז אות ג), כי איסור זה חל דווקא כאשר ישנם שני תנאים: א. שהעץ בולט. ב. שהוא מחובר. במקרה שלפנינו, מכיוון שהעץ אינו משוקע בבניין, יש לומר שהוא אינו מחובר, על מנת שלא יהיה איסור זה. אמנם, אין כל איסור ברביעים אלו, מאחר שהם לא נועדו לעשיית צל.

 

  • שלושה סדרים של אונקליות

כיצד היו מסודרים האונקליות של ברזל המתוארות במשנה זו? לפי הבנת הרע"ב, כי הרביעים היו חתיכות עץ רבועות קטנות, נראה לכאורה, כי לא היה מקום למסמרים רבים. אמנם, רע"ב מפרש כי האונקליות היו תלויות בשלושה גבהים שונים (כמוסבר לעיל), וייתכן לפרש בכוונתו, כי בכל אחד מצדדי הרביעים היו שלושה אונקליות לתלייה: סך הכל – שנים עשר בכל עמוד, ותשעים וששה בכל העמודים יחד.[3] כאמור לעיל, גם רבינו שמעיה סובר, כי האונקליות היו תלויות בגבהים שונים (ולדעתו הדבר נעשה על מנת לחלק בין פר, איל וכבש), אך בהתאם לשיטתו, כי הרביעים היו קורות המתוחות בין העמודים יש לומר, כי שלוש הסדרים היו שלוש שורות בהן היו הרבה אונקליות.

התוספות יו"ט (במידות) כותב בשם הראבי"ה, כי הסדרים היו במזרח, בצפון ובדרום, אבל לא במערב, כדי שהמפשיטים לא יהפכו את אחוריהם לכיוון קדש הקדשים. פירוש זה מתבסס על ההנחה שהרביעים היו חתיכות מרובעות, כשיטת הרע"ב. התפא"י (תמיד בועז אות ג) מסכים לפירוש זה, ודוחה את פירוש הר"ש והרע"ב לגבי הגבהים השונים של האונקליות – בהתאם לשיטתו הנזכרת, כי גובה העמודים היה פחות מקומת איש. פירוש אחר כותב המאירי במידות, על פי השיטה שהרביעים היו קורות, כי שלוש הסדרים היו בשני הצדדים של הקורות, ובחלקם התחתון.

לשיטת הרמב"ם הנזכרת, בפירושו לסוף מסכת סוכה, כי היו עשרים וארבע טבעות-אונקליות כנגד עשרים וארבע המשמרות, יש לומר כי שלושת הסדרים הנמנים כאן, כוללים את האונקליות הנמצאות על כל העמודים (ושלושה אונקליות בכל עמוד הם עשרים וארבע אונקליות). בהתאם לביאור הנזכר בשיטתו, כי העמודים היו קבועים בכתלים, הרי שישנה סברה גדולה למנות כאחד את הסדרים הנמצאים על כולם. אם נאמר שהיו ארבעה כתלים במקום, הרי שהיו שני עמודים קבועים בכל כותל, ושש אונקליות בכל שני עמודים.

 

סיכום

משנתנו מתארת את העמודים הננסים שהיו בעזרה, על גביהם היו הרביעים של ארז. יש מסבירים כי היו אלו עמודים נמוכים מקומת אדם ממוצע (תפא"י), אך ההבנה היותר מקובלת בקרב הראשונים היא (משמע מראב"ד ותוספות), כי עמודים אלו היו נמוכים מעמודים אחרים במקדש, אך לא היו נמוכים מקומת אדם רגיל.

לפי מפרשי המשנה, הרביעים של הארז היו חתיכות רבועות של ארז, שהיו על גבי העמודים (רע"ב ותויו"ט). אבל מדברי הראשונים נראה, כי היו אלו ארבע קורות, אשר היו מונחות על כל שניים משמונת העמודים (ראב"ד ועוד). לדברי הרמב"ם, רביעים אלו היו הבסיסים של העמודים (ולדעתו העמודים היו מחוברים לכתלים).

יש מפרשים, כי שלוש הסדרים של האונקלים היו מסודרים אחד על גבי השני, בשלושה גבהים שונים (ר"ש; רע"ב). יש מי שכותב, כי הם היו מסודרים לשלושה צדדי הריבוע – פרט למערב (ע"פ השיטה שהיו אלו ריבועים – תויו"ט); ויש מי שכותב, כי הם היו משני הצדדים – ומלמטה (ע"פ השיטה שהיו אלו קורות – מאירי).

 

 

[1]למרות דברי המאירי לתמיד, כי הרביעים היו אדנים בהם היו תקועים העמודים; בביאורו למידות הוא כותב, כי הרביעים היו קורות קצרות הבאות מעמוד לעמוד. נראה, כי אין צורך להידחק ביישוב הסתירה בדבריו, אלא יש לומר, כי בכל מקום הוא מביא פירוש אחר – כפי שאנו מוצאים שהוא כותב לגבי הטבעות בביאורו לסוכה, כי בטבעות היו מכניסים את צואר הבהמה (וכך היא אכן שיטת רש"י); ואילו בביאורו למידות הוא כותב, כי היו מכניסים בהם את רגלי הבהמה (כפי שסובר הרמב"ם).

[2] בשלטי הגיבורים פרק כה כתב, כי העמודים היו של ארז, אך נראה שנכתב כן אגב הרביעים, ויש כאן ט"ס.

[3] יש לציין, כי ישנה אפשרות אחרת לפרש, כי שלושת הסדרים לא היו של האונקליות, אלא של הרביעים – וכך כותב בפירוש 'בית ישראל' על המשנה במידות, כי בכל אחד מהעמודים היו שלושה ריבועים אחד על גבי השני (העליון גבוה מזה שתחתיו), והיו אונקליות בארבע צדדי הרביע.