הנאה הבאה לאדם בעל כרחו

בס"ד

הנאה הבאה לאדם בעל כרחו

פסחים דף כה עמוד ב

הנאה הבאה לו לאדם בעל כרחו. אביי אמר: מותרת, ורבא אמר: אסורה… אפשר ולא מיכוין היינו פלוגתייהו דרבי יהודה ורבי שמעון. לא אפשר ולא קא מיכוין, כולי עלמא לא פליגי דשרי. כי פליגי, דלא אפשר וקא מיכוין. ואליבא דרבי שמעון דאזיל בתר כוונה, כולי עלמא לא פליגי דאסור. כי פליגי, אליבא דרבי יהודה…

רבינו חננאל: כגון שהיה עובר והריח ריח בשמים של ע"ז.

תוספות: ולא אפשר דכולי שמעתא… דלא אפשר כדרכו אלא בטורח גדול.

 

רי"ף, רא"ש: וקיי"ל כרבא.

מאירי: …ומ"מ הלכה כר' שמעון ואין אנו צריכים לפסוק בו כרבא וכל שיש כונה לקבלת הנאה אסור בין אפשר בין לא אפשר…

רמב"ם הלכות מאכלות אסורות פרק יד הלכה יב: האוכל מאכל ממאכלות האסורות דרך שחוק או כמתעסק, אף על פי שלא נתכוון לגוף האכילה, הואיל ונהנה חייב כמי שמתכוון לעצמה של אכילה, והנייה הבאה לו לאדם בעל כרחו באיסור מכל האיסורין אם נתכוון אסור ואם לא נתכוון מותר.

כסף משנה: ואף על פי שרש"י מפרש לה באיסורי הנאה כגון ריח של עכו"ם רבינו מפרש לה בכל איסורין.

ש"ך יורה דעה קמב,לד: דאפילו אפשר לו לילך למקום אחר מותר… דמיירי בענין שיכול לאטום אזניו ולעצום עיניו ולסתום נחיריו שלא יהנה מן הקול והמראה והריח ומותר כשאינו מתכוין להנאתם דלא הוי פסיק רישיה, הא לאו הכי אסור…

 

בבא בתרא דף נז עמוד ב: ועוצם עיניו מראות ברע – א"ר חייא בר אבא: זה שאין מסתכל בנשים בשעה שעומדות על הכביסה. היכי דמי? אי דאיכא דרכא אחריתא, רשע הוא! אי דליכא דרכא אחריתא, אנוס הוא! לעולם דליכא דרכא אחריתא, ואפ"ה מיבעי ליה למינס נפשיה.

רשב"ם: רשע הוא – ואף על פי שעוצם עיניו… למינס נפשיה – להטות עיניו לצד אחר…

חפץ חיים כלל ו בבאר מים חיים: ונראה לי דסברת הגמרא דבעריות מפני שנפשו של אדם מחמדתן צריך להחמיר יותר, דהגם שעתה חושב שלא ניחא ליה בהנאה זו, פן יתגבר יצרו עליו בעל כרחו…

חפץ חיים כלל ו אות ה: אם אפשר לו לילך ממסיבתם או להניח אצבעו באזניו מצוה רבה הוא עושה בזה…

באר מים חיים שם: ואין שוה לגמרי עם העצה דהנחת אצבעותיו, כי בכאן בודאי חיובא איכא… העצה היעוצה לצאת ידי כל הספיקות אם אינו יכול להוכיחם כלל, ישתדל בכל כוחותיו לצאת מזאת החבורה ויהיה טוב לו בזה ובבא.

חפץ חיים שם אות ו: שהוא מכיר לאלו האנשים בטבעם שהם מבעלי הלשון, שתשוקתם תמיד לדבר מגנות חבריהם, והוא הולך ויושב ביניהם, אף שלא יסייע לדבריהם כלל ולא ניחא לה בהם, אעפ"כ פושע מקרי כמותם…

 

שו"ת תורה לשמה סימן שצד: דאם מתכוין לראות ביופיה וכן אם הוא מתכוין לשמוע קולה וחביב הדבר הזה בעיניו כי נח לו הדבר הזה שנזדמן לו ליהנות ממנו ה"ז ודאי איסורא קא עביד. אך אם אינו מתכוין לזה ולא נח לו בדבר הזה שנזדמן לפניו ואדרבא הוא חפץ ורוצה שתשתוק זאת האשה המזמרת כדי שלא ישמע או שתלך זאת היפה מלפניו כדי שלא יראנה, אלא שהוא בע"כ שומע ובע"כ רואה אין בזה איסור.

שו"ת אגרות משה אבן העזר חלק א סימן נו: שהסתכלות שיהיה שייך לאיסור ג"ע הוא רק כעובדא דהתם שהאשה באה או שהובאה לזה שיסתכל… שאף בשביל הפסד ממון ושאר צרכים שצריך לעשות רשאי לילך למקום שמגלות השוק והזרועות שהם מקומות שדרכן לכסות אף שיהיה מוכרח להסתכל…

חת"ם סופר או"ח סימן תרנו: כיוון שאינו בקום ועבור אינו צריך להוציא כל ממונו…

שו"ת ציץ אליעזר חלק ז סימן כח: אם יש להימנע מלקבל התפקיד משום קול באשה ערוה, בהיות דהאחיות שרות שם זמירות לשבת – שלום עליכם, אשת חיל וכו'… ולדבר זה לא מצאתי היתר… אך אם יוכל לסדר שלא יצטרך להימצא בשעת הזמירות…