הכותל המערבי

בס"ד

הכותל המערבי

מהו הכותל המערבי? הכותל המערבי של בית המקדש, שלדברי המדרש השכינה אינה זזה ממנו[1], והקב"ה נשבע שכותל זה לא יחרב לעולם[2].

נוכחות השכינה: כתוב בשיר השירים "הנה זה עומד אחר כתלנו, משגיח מן החלונות, מציץ מן החרכים"[3]. חז"ל דורשים על פסוק זה, כי הכוונה היא לשכינה הנמצאת מאחורי הכותל המערבי של המקדש[4]. כך אנו מוצאים לגבי בית המקדש, כי קודש הקדשים בנוי במערבו[5], ובית המקדש עצמו היה בנוי בחלק המערבי של הר הבית[6].

קיומו של הכותל: במדרש מסופר, כי הקיסר הטיל על דוכס ערבי בשם פנגר להחריב את הכותל המערבי, אולם הוא לא הצליח במשימתו, משום שישנה גזירה משמים שלא יחרב, משום שהשכינה במערב[7]. יש מי שכותב בטעם הגזירה, כי כותל זה נבנה על יסודות הבניין של דוד המלך, שהאויבים אינם יכולים לשלוט במעשה ידיו[8].

זיהוי הכותל: מאחר שהמדובר בכותל של המקדש, נראה לכאורה שהמדובר בכותל העזרה, מאחר ששטח זה הוא הנקרא בדרך כלל בשם 'מקדש'[9]. אמנם, ייתכן שהמדובר גם בכותל פנימי יותר בתוך המקדש, כפי שמסופר באחד המדרשים על רבי נתן אשר נכנס לבית המקדש בחורבנו, ומצא שם רק כותל אחד עומד[10]. יש מי שכותב, כי הכוונה היא לכותל המערבי של קודש הקדשים[11]. אמנם, ממעשהו של פנגר הנזכר, נראה שהמדובר בחומת העיר ירושלים[12]. יש מי שכותב, כי אין הכוונה בהכרח לכותל מערבי מסוים, ובוודאי לא לכותל המערבי של הר הבית המכונה בפי העם כיום 'הכותל המערבי', אלא רק לצד המערבי, שהשכינה במערב[13]. ויש מי שסובר, כי אכן הכוונה היא לכותל המכונה כיום 'הכותל המערבי'[14].

הכותל בזמן הראשונים: בתחילת תקופת הראשונים, נזכר על ידי רבי בנימין מטודלה, כי יהודים היו באים לפני מקום המקדש, להתפלל בתוך העזרה ליד הכותל המערבי של קדש הקדשים[15]. ברבים מספרי המסעות המתארים את ארץ ישראל ואת ירושלים (כמו רבי פתחיה מרגנשבורג ורבי אשתורי הפרחי), וכן בדברי הראשונים אשר בקרו בארץ והיו בירושלים (כמו הרמב"ם והרמב"ן), הכותל המערבי אינו נזכר[16].

הכותל המערבי כמקום תפילה: קיומו של הכותל המערבי של הר הבית נזכר במכתבים מתחילת תקופת האחרונים, אך המנהג להתפלל על ידו אינו נזכר בדבריהם[17]. רק כמאתיים שנה אחריו אנו מוצאים, כי היו נוהגים לבוא ולהתפלל לידו, אך גם זה לא היה כל יום[18]. מניינים קבועים יומיים לתפילה ליד הכותל, התחילו באופן מסודר על ידי הרב הלל משה מעשיל גלבשטיין (עלה לארץ בשנת תרכ"ט)[19].

הכנסת אצבעות: יש מי שכתב, כי אין להכניס אצבעות לתוך סדקי הכותל המערבי, משום שאף ביאה במקצת של גוף האדם הטמא אל ההר אסורה[20]. אולם רבים השיגו על דבריו ולא קבלו את דעתו[21]. ויש שנהגו לטמון פתקים עם בקשות בין אבני הכותל[22].

 

[1] שמות רבה ב, ב.

[2] במדבר רבה נשא יא, ב; שיר השירים רבה ב, ד.

[3] ב, ט.

[4] במדבר רבה שם.

[5] משנה מידות ד, ז.

[6] משנה שם ב, א.

[7] איכה רבה א, לא.

[8] מהר"ם חאגיז ספר 'פרשת ואלה מסעי' (נדפס בשנת תצ"ז), על פי הגמרא בסוטה ט, א.

[9] ראה רמב"ם בית הבחירה א, ה.

[10] אליהו רבה פרשה כח.

[11] מסעות רבי בנימין מטודלה דף יא.

[12] ראה באיכה רבה שם: "דהיא אזלא ללוד…".

[13] שו"ת רדב"ז חלק ב סימן תרמח.

[14] מהר"ם חאגיז שם (וכן משמע מדברי הרע"ב המצוינים להלן).

[15] מסעות רבי בנימין שם. ובדומה לזה מסופר ב'מגילת אחימעץ' (נכתב בשנת ד'תתי"ד) על רבי שמואל בן פלטיאל התורם "שמן למקדש בכותל מערבי למזבח שבפנים", אם כי כוונתו אינה ברורה.

[16] ובאגרת שכתב רבי שמואל בן שמשון (מופיע בספר אגרות ארץ ישראל, אגרת טז) הוא מספר, כי הלך יחד עם הר"י מלוניל עד לפני העזרה, ושם שער כנגדו בכותל מערבי (וייתכן שכוונתו לשער של הר הבית המכונה כיום 'שער השלשלת').

[17] במכתב שכתב רע"ב (שנת רמ"ח) בספר "דרכי ציון" (עמוד 41 במהדורת תשס"א), וכן בדברי הרדב"ז הנ"ל.

[18] המהר"ם חאגיז בספרו הנ"ל מספר כי זקנו המהר"ם גאלאנטי (השני, נפטר בשנת תמ"ט) היה הולך להתפלל ליד הכותל בכל ערב פסח וערב יום כיפור, והוא מספר כי יש שהולכים לשם בכל ערב שבת ובכל שבת בצהריים.

[19] מחבר הספר משכנות לאביר יעקב על מצוות שמירת המקדש (אנציקלופדיה לענייני המשכן והמקדש חלק ז עמודים 136-137).

[20] בספר משכנות לאביר יעקב הנ"ל בחלק שני בהרחבה.

[21] ראה בשו"ת אבני נזר יורה דעה סימן רנ, ובהרחבה בשערי היכל לזבחים מערכה עח.

[22]נזכר בשו"ת ציץ אליעזר חלק י סימן ה אות ו (על פי סיפור בשם האור החיים).