החיל

בס"ד

חיל: שטח סביב העזרה, שלגויים ולטמאי מתים אסור להיכנס אליו[1].

 

מהו חיל? במקומות שונים בתנ"ך, נזכר החיל כמקום הסמוך לחומה[2], אשר מסייע להגנתה של העיר (ופירוש המילה היא מלשון כח וחיל). יש המבינים, כי הכוונה היא לחומה נמוכה, בנוסף על החומה הגבוהה של העיר[3]; ויש מי שמעלה אפשרות, כי הכוונה היא לחפירה סביב לחומה[4]. בנוגע לחיל שבמקדש נאמר במגילת איכה[5] "ויאבל חיל וחומה", וביארה הגמרא "שורא ובר שורא"[6], והיינו, חומה קטנה הסמוכה לחומה גדולה ממנה[7]. בדומה לזה אנו מוצאים לגבי ירושלים: "סובו ציון והקיפוה, ספרו מגדולתיה – שיתו לבכם לחילה…"[8]; "יהי שלום בחילך…"[9]. השטח המקודש בקדושת "החיל", אליו הכניסה אסורה לגויים ולטמאי מתים, נמצא לפנים מן הסורג שבהר הבית[10].

מקום החיל: יש ראשונים מהם נראה, כי החיל היה רק בצד המזרחי של העזרה, בין הסורג לעזרת הנשים[11]; והיינו, שרק בצד הזה אסרו את הכניסה לטמאים, מאחר שזו דרך הכניסה והיציאה[12]. אולם ההבנה הפשוטה בדברי ראשונים רבים היא, כי החיל מקיף את העזרה מכל צדדיה[13]. וכך אנו מוצאים במשנה, כי היו פתחים אל החיל מעליית בית הניצוץ[14] ומבית המוקד[15] – אשר היו בצפון העזרה[16].

קדושת החיל: החיל הוא 'מעלה יתירה בבית העולמים'[17] – דהיינו, הרחקה נוספת לטמאים, שלא היתה קיימת במשכן. יש מי שסובר, כי חיוב הרחקת הטמאים מן החיל, הוא מן התורה[18]. אולם ההבנה הפשוטה בדברי רוב הראשונים היא, כי קדושת המקום היא רק מדברי חכמים[19].

רוחב החיל: לפי הבנת רוב הראשונים, רחבו של החיל היה עשר אמות[20]. יש מי שכותב, כי רוחב זה היה דווקא בצד המזרחי, אבל בשאר הצדדים, היה החיל רחב יותר[21]. כך גם נראה מהמתואר לגבי הפרוכת, שהיתה באורך ארבעים אמה וברוחב עשרים אמה, ולאחר הטבלתה היו שוטחים אותה בחיל[22]. אמנם, ניתן לומר כי היו תולים את הפרוכת בגובה, או מקפלים אותה, ועל כן אין הוכחה מוחלטת בדבר. לדעת הרמב"ם[23], עשר האמות המתוארות לגבי החיל, מתייחסות לגובה החומה אשר נקראה בשם חיל, כמוזכר במגילת איכה "ויאבל חיל וחומה"[24]. אמנם, גם לשיטתו החיל היה שטח סביב העזרה[25].

המעלות שבחיל: המשנה מתארת כי היו שתים עשרה מדרגות בחיל, כל מדרגה בגובה חצי אמה וברוחב חצי אמה[26]. כמה מהראשונים סוברים, כי רוחב החיל עשר אמות כולל את המעלות, והוא מגיע עד לכותל העזרת נשים[27]. יש ראשונים מהם נראה, כי רוחב זה אינו כולל את המעלות[28], וכך עולה מתיאורו של יוסף בן מתתיהו.[29] מכיוון שישנם עוד חמש עשרה מדרגות מעזרת נשים לעזרת ישראל, וגם בתוך העזרה יש עוד מעלות, יש לומר כי שנים עשר המעלות הללו, היו רק מצד מזרח, שהרי מסתבר כי מפלס הר הבית מכל הצדדים היה שווה[30]; וכך משמע מדברי הראשונים[31]. מסתבר, כי בצדדים האחרים היו מדרגות לפני השערים, על פי מידת הצורך. יש מי שכותב, כי שתים עשרה מעלות אלו הקיפו את העזרה מסביב לכל רוחותיה[32]; ונראה כי להבנתו מפלס הר הבית היה עולה מכיוון מזרח לכיוון מערב[33].

שימושי החיל: בשחיטת קרבן הפסח בשבת, הכת הראשונה היתה יוצאת להר הבית, ואילו השניה היתה יוצאת לחיל[34]. בכל יום הסנהדרין היו יושבים בלשכת הגזית, ובשבתות וימים טובים היו יושבים בבית המדרש שבחיל[35]. כאשר היו מכינים אפר פרה אדומה, היו נותנים שליש ממנו למשמרת בחיל[36] .

איסור כניסת הגויים לחיל: כניסת הגויים לחיל אסורה, מכיוון שהחכמים גזרו על הגויים לעניין שילוח המחנות, שייחשבו כטמאי מתים, ואע"פ שלשאר הדברים גזרום עליהם שיהיו כזבים, בזה לא החמירו עליהם כל כך[37]. יש מהאחרונים מי שרצה לומר, כי כל איסורם של חכמים נאמר לגויים הבאים לביקור תיירותי במקום, אבל גויים הבאים להתפלל לאלוקי ישראל, רשאים להיכנס לחיל[38]. אולם דחו את דבריו, שהרי במשנה לא מוזכרת כל חלוקה בנגע להיתר כניסתם[39]. איסור כניסת הגוי חל על ישראל, המחויב למנוע את כניסת הגוי, אך הגוי עצמו הנכנס, אינו עובר על איסור[40]. בדברי האחרונים מובאים אפשרויות שונות להיתר כניסת גויים אפילו למקום המקדש עצמו – כגון, לסיוע בבניין המקדש[41]; או לסיוע חימומם של הכהנים העובדים במקדש בשבת[42]. יש מי שכותב, שהיתר כניסת גויים להר הבית הוא דווקא במקום צורך, אבל שלא במקום צורך, אין להתיר את כניסתם להר הבית כלל[43].

בועלי נידה בחיל: המשנה משווה בין בועל נידה לטמא מת[44], והגמרא מסבירה, כי הכוונה היא לעניין שילוח המחנות[45] – והיינו, כשם שטמא מת אסור בכניסה מן התורה למחנה שכינה, כך בועל נידה אסור בכניסה לשם[46]. לגבי איסור הכניסה לחיל, לא מפורש בדברי חז"ל כי ישנו איסור כזה לגבי בועל נידה, אך הרמב"ם סובר כי דינם שווה, ואף בועל נידה אסור בכניסה לחיל[47].

טמא שרץ בחיל: במשנה לא נזכר טמא השרץ כאסור בכניסה לחיל, ויש המדקדקים מדברי הרמב"ם, המוסיף את איסור כניסת בועלי הנידות לחיל, ואינו מזכיר את טמאי השרץ[48], כי לדעתו טמאי שרץ ונבילה מותרים בחיל[49]; וכך עולה מדברי כמה מהראשונים[50]. יש מהראשונים שנראה מדבריהם, כי אף טמאי שרץ ונבילה אסורים בחיל[51]. נראה להבין בדעתם, ששילוח טמא השרץ שווה לשילוח טמא המת, מאחר שמדרשת הפסוק האמור בשילוח הטמאים "וכל טמא לנפש", הגמרא מרבה את טמאי השרץ שהם כטמאי מת[52]. אולם דרשה זו נאמרה לגבי השילוח ממחנה שכינה, ואין הכרח שהיא נאמרה לגבי המעלה היתירה של החיל בבית העולמים.

 

הכניסה לחיל בזמן הזה: יש מקום להבין, כי המעלה היתירה של החיל ועזרת הנשים נקבעו בבית העולמים דווקא כשהוא עומד בבניינו, אך לא בתקופה שהבית עומד בחורבנו. וכך משתמע מתשובת הרדב"ז[53], המתייחס למקומות המותרים בכניסה בהר הבית, ואינו מזכיר כל איסור לגבי החיל ועזרת הנשים; ובמקום אחר הוא כותב, כי גזרות החכמים לגבי קדושת ירושלים, נאמרו דווקא לזמן שהמקדש עומד בבניינו[54]. גם לשיטת הרמב"ם, הסובר כי איסור הכניסה לחיל הוא מן התורה, מאחר שיש לקבוע מחיצה נפרדת לטמאי המתים, ניתן לומר כי הקדושה האמורה שייכת דווקא בקיומה של המחיצה, אולם בהעדרה, אין קדושה לקרקע המקום לעניין זה.

זיהוי החיל כיום: במרכז מתחם הר הבית קיימת רמה מוגבהת, בשטח הגדול בהרבה מכל שטח המקדש. בשלושה מצדדי הרמה – מערב, דרום ומזרח, יש גרמי מדרגות העולים לרמה. יש מי שרוצה לומר, בהתבסס על דברי יוסף בן מתתיהו הנ"ל, כי כל הרמה נחשבת לחיל, ואף שטח של כעשר אמות עד המדרגות לרמה נחשב כן[55]. דברים אלו יוצאים מתוך נקודת הנחה, שהרמה הנמצאת במקום כיום, לא השתנתה מאז ימי הבית – והחיל היה רחב יותר מעשר אמות. אמנם, אם נאמר כי החיל היה עשר אמות מכל הצדדים, כפשטות המשנה והראשונים, הרי שהשטח שנתקדש בקדושה זו, קטן בהרבה.

 

 

 

[1] משנה כלים א, ח.

[2] לדוגמא: שמואל ב כ, טו.

[3] רש"י שם.

[4] רד"ק בישעיהו כו, א ובמקומות נוספים.

[5] ב, ח.

[6] פסחים פו, א.

[7] רש"י שם.

[8] תהלים מח, יג-יד.

[9] תהלים קכב, ז.

[10] משנה מידות ב, ג.

[11] ראה לשון הרא"ש על מידות שם: "ומסתבר שהיה הולך על פני כל המזרח מצפון לדרום…". וכן משמע מרש"י בשבת צא, ב ד"ה חוץ: "להיקף החיל שלפני עזרת נשים, או לעזרת נשים שהיא בחיל".

[12] ע"פ דעת ר"י בתוספות חולין ב, ב ד"ה שמא; וכפי שמבארו ברמב"ן שם: "מן החיל ולפנים דרך כניסה".

[13] כך נראה מלשון הרמב"ם (בית הבחירה ה, ד-ז): "לפנים מן החיל עזרה… ולפני העזרה במזרח היתה עזרת הנשים"; כך נראה מתוספות בזבחים לב,א; וכן כותבים ראבי"ה בחידושים וביאורי סוגיות אלף תקמה, כפתור ופרח פרק ו, וכן הגר"א בחידושיו למידות ב, ג.

[14] מידות א, ה.

[15] מידות א, ז.

[16] אמנם, הגמרא בתמיד כו, א לגבי שער הניצוץ גורסת "חול" במקום "חיל"; וכך גורס שם המפרש לתמיד גם לגבי בית המוקד, ומעין זה ברש"י יומא טו,ב ד"ה שתים, ועל כן אין הוכחה כנגד דעתו.

[17] ראה תוספתא כלים בבא קמא א, ז – וכפי שמצטט הרמב"ם בפירושו למשנה בכלים שם.

[18] כך משמע מהרמב"ם בית הבחירה ז, טז (והיינו לשיטתו שם, שמקורה בספרי בתחילת נשא, שהתורה קבעה להרחיק בשילוחו של כל שטומאתו חמורה יותר), וכך מסבירו המהר"י קורקוס שם; וכן משמע מרבינו חננאל ביומא מד, ב ('מעלות דאורייתא' – וכן עולה מדברי הרמב"ם ביאת מקדש א, טו) – וראה בשערי היכל על יומא מערכה ק.

[19] ראב"ד בהשגה בית הבחירה שם; רשב"א יבמות ז, ב וחולין ב, ב; ר"ש ורא"ש כלים שם, תוספות שאנץ סוטה כ, ב; תוספות ישנים יומא מד, ב; וכך נוקטים הפוסקים האחרונים (כסף משנה ביאת מקדש ג, ט; גר"א כלים א, ח ועוד רבים).

[20] מידות ב, ג  – ר"ש, רא"ש (אלא שלדעת הרא"ש שיעור זה כולל את עובי כותל עזרת הנשים, ולא משמע כן מדברי שאר הראשונים) ורע"ב; רש"י ביומא טז,א ועוד. לשיטתם, החיל האמור בגמרא בפסחים, אינו אלא חומת העזרה, שהיתה בחלקה נמוכה.

[21] מהר"ם קזיס בביאורו למידות ב, ג; וכן נראה מלשון הראבי"ה שם: "והחיל רחבו י' אמות מן המזרח למערב, וארכו על פני כל הר הבית מצפון לדרום".

[22] משנה שקלים ח, ד.

[23] הלכות בית הבחירה ה, ג.

[24] ב, ח. לדברי הגמרא בפסחים פו, א, הפסוק מתייחס לחומת העזרה במקום בו היתה נמוכה ושווה לקרקע העזרה; ועל כן נראה כי הראשונים שאינם מפרשים כרמב"ם, נוקטים כי היו שני סוגים של חיל, אחד שטח, ואחד חומה (וכך יש להבין את דברי הר"ש במידות שם). הכפתור ופרח (פרק ו) מכנה את חומת העזרה "החיל". הרמב"ם אינו פוסק כדברי הגמרא בפסחים בנוגע לעובי חומת העזרה (ראה ערך חומת העזרה), אך הא מקבל את פירוש הגמרא לפסוק, כי היתה חומה נמוכה פרט לחומה הגבוהה.

[25] ראה בדבריו בית הבחירה ו, א. אילו המאירי במידות כותב, כי רוחב החיל היה עשר אמות, וזה גם היה גובהו.

[26] מידות שם.

[27] רש"י ותוספות רי"ד יומא טז, א. וראה דברי הרא"ש בהערה 11.

[28] סמ"ג עשין קסג.

[29] מלחמות היהודים ספר ה פרק ה.

[30] חנוכת הבית לר"מ חפץ אות א.

[31] רמב"ם בית הבחירה ו,א; סמ"ג שם; מאירי יומא טז,א (וכן גם ברש"י שם, אם כי מסתבר שדבריו לשיטתו לעיל הערה 11).

[32] תפארת ישראל מידות שם אות כג.

[33] וראה להלן לגבי מפלס הר הבית כיום.

[34] משנה פסחים סד, ב; רמב"ם קרבן פסח א, יז.

[35] גמרא סנהדרין פח, ב (ובתוספתא לסנהדרין שם, ולחגיגה פרק ב, ובלשון הרמב"ם סנהדרין ג, ט: "להר הבית").

[36] משנה פרה ג, יא; רמב"ם הלכות פרה ג, ד.

[37] ר"ש כלים א, ח.

[38] פירוש אברבנאל על יחזקאל פרק מ.

[39] תוספות יום טוב מידות ב, ג. בשאילת יעב"ץ (ב,יז) כותב, כי לא היו נותנים לגויים להיכנס להר הבית כלל שלא לצורך; ובמקום צורך, גויים נכנסים עד החיל – אולם גר תושב (שלדעתו אינו נכלל באיסור) יכול להיכנס לחיל במקום צורך, כמו להדליק את המדורה בבית המוקד עבור הכהנים.

[40] שו"ת יביע אומר חלק ה יורה דעה כו, ודלא כמהרי"ט המובא בספר דרך הקודש למהרח"א אלפנדרי. וראה במקדש דוד סימן לח: "כשנכנס עכו"ם לחיל צריכים ישראל להוציאו משם, דהוי כמו שרץ הנמצא במקדש, דאיכא מצווה על הכל להוציאו…".

[41] תפארת ישראל בתחילת מידות בועז אות א.

[42] שו"ת שאילת יעבץ חלק ב סימן יז.

[43] שו"ת שאילת יעבץ שם.

[44] זבים ה, יא.

[45] פסחים סח, א. ובגמרא ביומא ו, א מוסבר, כי הכוונה היא לעניין טומאתם, ששניהם אב הטומאה וטמאים טומאת שבעה.

[46] ר"ש זבים שם

[47] בית הבחירה ז, טז; ביאת מקדש ג, ה. ומסתבר כי הדבר הוא לשיטתו, שהשילוח מן החיל הוא מן התורה. במשנה למלך ביאת מקדש ג, ג מסביר, כי בועל הנידה האמור כאן, היינו שטבל לאחר ששימש, או שלא הוציא שכבת זרע בביאתו, ועל כן אין הוא טמא בטומאת קרי. דבריו הם לפי השיטה שבעל קרי אסור בהר הבית. אמנם, הרמב"ם עצמו אינו מזכיר איסור לבעל קרי בהר הבית.

[48] בית הבחירה וביאת המקדש שם.

[49] מקדש דוד שם.

[50] תוספות זבחים לא, ב ד"ה ובטמאים; תוספות חולין ב, ב ד"ה שמא; רשב"א חולין שם.

[51] תוספות הרא"ש יבמות ז, ב; רשב"א ביבמות שם.

[52] פסחים סז, א.

[53] חלק ב סימן תרצא.

[54] שם סימן תרלג, וראה בית ה' נלך פרק ט.

[55] הרב זלמן קורן בספרו חצרות בית ה' פרק ד, ובמאמר במעלין בקודש גיליון י"ד. להבנתו, יב"מ מתאר את חומת החיל – וכדעת הר"ש הנ"ל, כי לאחר רוחב עשר אמות של החיל, היתה החומה של החיל. אמנם, מאחר שיב"מ אינו מזכיר כי היתה חומה נוספת שהיא חומת העזרה, מסתבר שתיאורו אינו אלא על חומת העזרה, ואין לקבל כלל את שיטת הרמב"ם והר"ש לגבי חומה נוספת.