החובה לזכור את דברי התורה

בס"ד

החובה לזכור את דברי התורה

תלמוד בבלי מסכת קידושין דף ל עמוד א

תנו רבנן: ושננתם – שיהו דברי תורה מחודדים בפיך, שאם ישאל לך אדם דבר – אל תגמגם ותאמר לו, אלא אמור לו מיד…

 

תלמוד בבלי מסכת חגיגה דף ט עמוד ב

מאי דכתיב: "ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע, בין עובד אלהים לאשר לא עבדו", היינו צדיק היינו עובד אלהים, היינו רשע היינו אשר לא עבדו! – אמר ליה: עבדו ולא עבדו – תרוייהו צדיקי גמורי נינהו. ואינו דומה שונה פרקו מאה פעמים לשונה פרקו מאה ואחד.

 

 מסכת אבות פרק ג משנה ח

כל השוכח דבר אחד ממשנתו מעלה עליו הכתוב כאילו מתחייב בנפשו שנאמר: "רק השמר לך ושמור נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך". יכול אפילו תקפה עליו משנתו? תלמוד לומר "ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך", הא אינו מתחייב בנפשו עד שישב ויסירם מלבו.

פירוש רבינו יונה: כי השכחה מצויה בבני אדם והיה לו לחזור ההלכה הרבה פעמים ולחשוב בה כל היום וכל הלילה עד שלא תוכל לסור מלבו ולא עשה הרי זה מתחייב בנפשו…

 

תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף יט עמוד א

מאי דכתיב "הון מהבל ימעט וקובץ על יד ירבה"? אם עושה אדם תורתו חבילות חבילות מתמעט, ואם קובץ על יד ירבה. אמר רבא: ידעי רבנן להא מילתא ועברי עלה. אמר רב נחמן בר יצחק: אנא עבידתה וקיים בידי… כי אתא רב דימי אמר: משל לאדם שצד צפרין, אם משבר כנפיה של ראשונה – כולם מתקיימות בידו, ואם לאו – אין מתקיימות בידו.

רש"י: כל מי שלומד וגורס מעט מעט ומחזר עליו פעמים הרבה עד ששגור בפיו ואח"כ חוזר ולומד תלמודו מתקיים.

 

של"ה מסכת שבועות פרק נר מצוה

מכל מקום צריך האדם לראות שילמוד תורה נביאים וכתובים ומשנה ותלמוד. וילמד תורה שבכתב, תורה נביאים וכתובים כסדר זה אחר זה. ואחר כך תורה שבעל פה, שיתא סדרי משנה בזה אחר זה, וכל כך פעמים ילמוד אותם, עד שיהיו שגורים לו בעל פה…

 

תפארת ישראל אבות פרק א משנה י

שכל עוד שיאהב מלאכתו יעשה אותה בשלמות ובנקלות יותר, וכמ"ש ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אותה, וכ"כ בחוקותיך אשתעשע לא אשכח דבריך…