ההליכה בארץ ישראל

בס"ד

ההליכה בארץ ישראל

כתובות דף קיא עמוד א: ורוח להולכים בה – א"ר ירמיה בר אבא א"ר יוחנן: כל המהלך ארבע אמות בארץ ישראל – מובטח לו שהוא בן העולם הבא.

רמב"ם הלכות מלכים פרק ה הלכה יא: אמרו חכמים כל השוכן בארץ ישראל עונותיו מחולין, שנאמר ובל יאמר שכן חליתי העם היושב בה נשוא עון, אפילו הלך בה ארבע אמות זוכה לחיי העולם הבא…

מגן אברהם סימן רמח: והעולה לא"י – ודוק' ע"ד להתיישב וי"א אפי' ע"מ להחזיר כיון דאפי' מהלך ד"א בא"י מצוה היא.

שו"ת עשה לך רב חלק ב סימן לה: ולכן נראה שיש לבסס את יסוד ההיתר הנ"ל, שאין זה מעיקרו טיול, אלא הכרת הארץ שבא בהכרח עם טיול, וכן שקיים חשש שאם ייאסרו טיולים אלה בכל ימי בין – המצרים, אז יימנעו מלבוא ארצה. ויש לצרף עוד יסוד היתר, שיש כאן מצוה בעצם ביקורם בארץ וגם בטיולם בה, על דרך שאמרו רבותינו: כל המהלך ד' אמות בא"י מובטח לו שהוא בן העולם הבא…

בבא בתרא דף קנח עמוד ב: כי סליק רבי זירא, קם בשיטתיה דרבי אילא, קם רבה בשיטתיה דרבי זירא. אמר רבי זירא, שמע מינה: אוירא דארץ ישראל מחכים.

רשב"ם: שמשעליתי לא"י נתתי את לבי לצאת משיטתי הראשונה ולעמוד על אמיתת דברים.

של"ה פרשת לך לך: וזהו שאמרו במסכת כתובות (קיא א) כל המהלך ארבע אמות בארץ ישראל מובטח לו שהוא בן עולם הבא, רצה לומר, המהלך מהלך השלמות ממעלה למעלה מכח ארבע אמות של הלכה שקובע לעצמו, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (ברכות ח א) אין לו להקדוש ברוך הוא אלא ארבע אמות של הלכה. ואז זוכה לארץ ישראל העליונה, שעליה נאמר (ישעיה ס, כא) 'ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ', שהוא עולם הבא, כי ארץ ישראל תחתונה מכוון נגדה.

 

יחזקאל פרק לג פסוק כד: אחד היה אברהם ויירש את הארץ…

בבא בתרא דף ק עמוד א: הלך בה לארכה ולרחבה – קנה מקום הילוכו, דברי ר' אליעזר; וחכמים אומרים: אין הילוך מועיל כלום עד שיחזיק. אמר ר' אלעזר, מ"ט דר' אליעזר? דכתיב: קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה. ורבנן? התם משום חביבותא דאברהם הוא דקאמר ליה הכי, כדי שיהא נוח לכבוש לפני בניו. א"ר יוסי בר' חנינא: מודים חכמים לר"א בשביל של כרמים, הואיל ונעשה להילוך נקנה בהילוך.

רשב"ם: כדי שיהא נוח כו' – דהוו להו כיורשין ולא כגזלנין ולא יהיה רשות לשטן לקטרג ולא פתחון פה [לבעל] מדת הדין. נקנה בהילוך – דרך הנאת המעשה קונין אותו כדאמרינן בחזקת הבתים הציע מצעות בנכסי הגר קנה.

פני דוד בראשית פרשת לך לך: וכתב הרב דברי אמת דהן הן דברי הרמב"ן דע"י האות והסימן מתקיים אף אם יחטאו…

תוספות: בשביל של כרמים – נראה דדוקא בשביל של כרמים שאינו עשוי כלל אלא להילוך אבל שאר דרך עשוי קצת להשתמש בו צורך אחר.

ריטב"א: מודים חכמים לר"א בשביל של כרמים. פי' וה"ה בכל דרך שבעולם כדמוכח מטעמא דמפרש ואזיל…

שולחן ערוך חושן משפט הלכות מקח וממכר סימן קצב סעיף ז: אבל אם הלך בה לארכה ולרחבה, אין הילוך זה מועיל כלום. ואם שביל של כרמים מכר לו, הואיל ונעשו להילוך, קנה בהילוך.

ירושלמי קידושין פרק א הלכה ג: הכל מודין במוכר שביל לחבירו כיון שהילך בו קנייו מה טעמא קום התהלך בארץ לאורכה ולרחבה…

המקנה מסכת קידושין דף יד עמוד ב: לאו מטעם קנין מנכרי דהא לא הי' מדעתם אלא דומיא דכיבוש מלחמה כדאיתא ביבמות דף מ"ה דכיבוש מלחמה מהני אפי' בנכרי, והיינו דקאמר שם בב"ב ורבנן וכו' כדי שיהא נוח לכבוש לפני בניו, משמע דקנה אותה מדין כיבוש.

עירובין דף נג עמוד ב: פעם אחת הייתי מהלך בדרך, והיתה דרך עוברת בשדה והייתי מהלך בה. אמרה לי תינוקת אחת: רבי, לא שדה היא זו? אמרתי לה: לא, דרך כבושה היא. אמרה לי: ליסטים כמותך כבשוה.

ריקאנטי במדבר פרק יג: שלח לך אנשים. כבר הודעתיך בענין האבות שהקב"ה החזיקם בארץ על העתיד להעשות בזרעו, גם כאן שלח המרגלים שתהא נוחה ליכבש לישראל, וזה טעם איש אחד לשבט, שכל שבט יזכה בחלקו…

חולין דף צא עמוד ב: הארץ אשר אתה שוכב עליה וגו' – מאי רבותיה? אמר רבי יצחק: מלמד שקפלה הקדוש ברוך הוא לכל ארץ ישראל והניחה תחת יעקב אבינו, שתהא נוחה ליכבש לבניו.

תורת חיים: שתהא נוחה ליכבש לבניו. פירש רש"י ז"ל כארבע אמות ועוד יש לפרש כי ההיא דאיתא בפרק המוכר פירות… והכא נמי יש לפרש הכי דקנאה יעקב כששכב עליה דקיימא לן הקונה בית או שדה מחבירו והציע בהן מצעות ושכב עליהן קנה כמ"ש בבית יוסף סימן קצ"ב ולכך קפלה כל ארץ ישראל תחתיו כדי שיקנה בשכיבתו את כולה שלא יהא מקום לקטרג ולומר שלא קנה בשכיבתו אלא מקצת…