הגבול הדרומי של ארץ ישראל

בס"ד

הגבול הדרומי של ארץ ישראל

בראשית פרק טו פסוק יח

בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת ה' אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת מִנְּהַר מִצְרַיִם עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת.

רש"י בראשית פרק ב פסוק יא: פישון – הוא נילוס נהר מצרים ועל שם שמימיו מתברכין ועולין ומשקין את הארץ נקרא פישון…

רש"י יהושע פרק יג פסוק ג: מן השיחור – הוא נילוס הוא נחל מצרים הוא סמוך לתחום מקצוע דרומי' מערבית של א"י כמו שאמר באלה מסעי ולמדנו כאן שלא כיבש יהושע בחייו כל מיצר הדרומי אלא ממדבר צין הוא ההר החלק העולה שעירה עד הנילוס הוא תחום עזה האמור למעלה מקדש ברנע עד עזה.

תוספות מסכת ערכין דף טו עמוד א: ונילוס מפסיק בין מצרים ובין א"י…

במדבר פרק לד פסוק ה: וְנָסַב הַגְּבוּל מֵעַצְמוֹן נַחְלָה מִצְרָיִם וְהָיוּ תוֹצְאֹתָיו הַיָּמָּה.

תרגום יונתן: וְיַקִיף תְּחוּמָא מִקֵיסָם לְנִילוֹס דְמִצְרָאֵי וִיהוֹן מַפְקָנוֹי לְמַעֲרָבָא:

ספר הכוזרי מאמר ב אות יד: ואמנם סיני ופארן כולם מגבול ארץ כנען מפני שהם מן ים סוף, כמו שאמר יתברך  "ושתי את גבולך מים סוף ועד ים פלישתים וממדבר עד הנהר", ומדבר הוא מדבר פארן, והוא הנאמר בו: "המדבר הגדול והנורא", זה הוא גבולה הדרומי והנהר הוא נהר פרת גבולה הצפוני…

ספר כפתור ופרח פרק י: וכפתור שהוא דמייט שם נילוס לים הגדול…

ספר כפתור ופרח פרק יא: הרי שנחל מצרים הוא מקצוע מערבית דרומית לארץ ישראל, וזה הנחל הוא השיחור וכן פירש רש"י ז"ל, ואיננו היאור. וכן כתוב בדברי הימים (א יג, ה), ויקהל דוד את כל ישראל מן שיחור מצרים ועד לבא חמת. וכן תרגם רבינו סעדיה גאון בתפסיר, ונסב הגבול מעצמון נחלה מצרים והיו תוצאותיו הימה, ויסתדיר מן מאזל אלי ואד אל עריש, ויכון כרוגה אלי אל בחר. ובלכתך מעזה למצרים תמצא לכמו שלשה ימים או פחות מזה, תחתוך [אותו] סמוך לכניסתו לים כמטחוי קשת ותלך. וכן קורין לו העם היום ואד אל עריש, כלומר נחל סכות… דע שכפתור הוא דמייט הוא אל סוף גבול הארץ הדרומי, כמו אנטוכיא אל סוף גבול הארץ הצפוני והוא כשני ימים.

שו"ת רדב"ז חלק ו סימן ב אלפים רו: הרב המזרחי חשב כי נחל מצרים הוא הנילוס כאשר צייר באותה פרשה ואין לתפוס עליו לפי שהוא ז"ל צייר מה שלא ראה וכבר ראיתי אחד מגדולי הדור שהיה במצרים ואומר שהיה דר בא"י כיון דמצרים מצד נילוס לצד א"י ובשעת פטירתו צונו להעלות עצמותיו לירושלים כנראה שחזר בו ובלי ספק שהוא טעות מפורסם שהרי נילוס סמוך למצרים שיצאו משם ישראל כאשר הוא מפורסם בכתובים ואם הוא גבול ארץ ישראל איך אסור לשכון שם ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה ועוד שאין קורא הכתוב לנילוס נחל מצרים אלא יאור או פישון אלא האמת הברור כי נחל מצרים הוא הנקרא היום ואד אל עריש ואני עברתי בו והוא מלא על כל גדותיו ושוב עברתי בו והוא יבש אין בו מים כלל ונקרא נחל כמו נחל איתן והוא מבדיל בין גבול מצרים לגבול ארץ ישראל וכן אומרים עד היום העכו"ם כי עד שם הוא גבול מצרים ומשם ואילך הוא בלד אל שאמייה וממצרים ועד הנחל הנזכר יש מהלך ח' ימים ומשם ועד עזה יש מהלך שני ימים ולכן אין לנו לתלות טעות בזה ברש"י ז"ל… תדע שלא הזכיר רש"י בכל הגבולים נילוס אלא נחל מצרים משמע שהוא סובר דנחל מצרים לחוד ונילוס לחוד וכן כתב בהדיא בעל כפתור ופרח שוא"ד אל עריש הוא נחל מצרים המפסיק בין גבול מצרים לגבול א"י ולמפורסמות אין צריך ראיה.

רש"י במדבר פרק לד פסוק ג: ונחל מצרים היה מהלך על פני כל ארץ מצרים, שנאמר (יהושע יג, ג) מן השיחור אשר על פני מצרים. ומפסיק בין ארץ מצרים לארץ ישראל וארץ אדום אצלה לצד המזרח וארץ מואב אצל ארץ אדום בסוף הדרום למזרח, וכשיצאו ישראל ממצרים, אם רצה המקום לקרב את כניסתם לארץ היה מעבירם את הנילוס לצד צפון ובאין לארץ ישראל…

 

יהושע פרק י פסוק מא: וַיַּכֵּם יְהוֹשֻׁעַ מִקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ וְעַד עַזָּה וְאֵת כָּל אֶרֶץ גֹּשֶׁן וְעַד גִּבְעוֹן.

יהושע פרק יא פסוק טז: וַיִּקַּח יְהוֹשֻׁעַ אֶת כָּל הָאָרֶץ הַזֹּאת הָהָר וְאֶת כָּל הַנֶּגֶב וְאֵת כָּל אֶרֶץ הַגֹּשֶׁן וְאֶת הַשְּׁפֵלָה וְאֶת הָעֲרָבָה וְאֶת הַר יִשְׂרָאֵל וּשְׁפֵלָתֹה:

רד"ק: ארץ הגשן – אין זה גושן של מצרים ובדרש אומר כי היה גשן של ארץ מצרים והיא נבלעת בתוך ערי ישראל…

פרקי דרבי אליעזר פרק כו: ר' יהושע בן קרחא אומר שרה היתה אשת פרעה מאהבתו אותה כתב לה בשטר כתובתה כל ממונו בין כסף בין זהב בין עבדים וקרקעות, וכתב לה את ארץ גושן לאחוזה, לפיכך ישבו בני ישראל בארץ גושן בארץ שרה אמם…

בראשית רבתי פרשת ויגש עמוד 214: ועתה ישבו נא עבדיך וגו'. מפני מה יעקב אבינו ובניו מחבבין ארץ גשן, לפי שפרעה נתנה לשרה בכתובתה כשלקחה והיו רוצים להחזיק בכתובת זקנתם, ולפי שהחזיקו בני ישראל ממצרים כשנכנסו לארץ ישבו בה ולא ערערו עליהם מצרים ויירשוה בני יהודה הה"ד וגשן וחלן וגלה (יהושע ט"ו נ"א).

דעת זקנים מבעלי התוספות בראשית פרק מו: לכך נאמר ויעל לפי שארץ גשן גבוה מארץ מצרים לפי שהיא עומדת בגבול ארץ ישראל שנאמר גשן וחולון וגילה. ולפי שהלך יהודה בשביל אביו אצל יוסף להורות לפניו גשנה זכה ונפלה בחלקו וגשן נתן פרעה לשרה אמנו ולכך בחרו בה ישראל ונפלה בחלקם ולא ערערו בה מצרים.