האם צריך מניין בשביל לברך ברכת חתנים?

בס"ד

ברכת חתנים בעשרה

מסכת כלה פרק א: כלה בלא ברכה אסורה לבעלה כנדה, מה נדה שלא טבלה אסורה לבעלה, אף כלה בלא ברכה אסורה לבעלה. ומניין לברכת חתנים מן התורה, שנאמר ויברכו את רבקה ויאמר לה אחותינו את היי לאלפי רבבה ויירש זרעך את שער שנאיו. ומניין שאפילו אלמנה אסורה, שנאמר ויקח עשרה אנשים מזקני העיר ויאמר שבו פה וישבו…

תוספתא מגילה פרק ג: אין אומרים ברכת חתנים פחות מעשרה – וחתנים מן המנין. אומ' ברכת חתנים בין בסעודת אירוסין בין בסעודת נישואין בין בחול בין בשבת…

כתובות דף ז עמוד ב: תנו רבנן: מברכין ברכת חתנים בבית חתנים, ר' יהודה אומר: אף בבית האירוסין מברכין אותה. אמר אביי: וביהודה שנו, מפני שמתייחד עמה… שהכל ברא לכבודו; ויוצר האדם; ואשר יצר את האדם בצלמו בצלם דמות תבניתו, והתקין לו ממנו בנין עדי עד… רב אשי איקלע לבי רב כהנא, יומא קמא בריך כולהו; מכאן ואילך, אי איכא פנים חדשות – בריך כולהו, ואי לא – אפושי שמחה בעלמא הוא, מברך שהשמחה במעונו ואשר ברא…

רש"י: ואסר לנו את הארוסות – מדרבנן שגזרו על הייחוד של פנויה ואף ארוסה לא התירו עד שתיכנס לחופה ובברכה כדפרישית כלה בלא ברכה אסורה לבעלה כנדה…

רמב"ם הלכות ברכות פרק ב הלכות ט-י: בבית חתנים מברכין ברכת חתנים אחר ארבע ברכות אלו בכל סעודה וסעודה שאוכלים שם… ברכה זו שמוסיפין בבית חתנים היא ברכה אחרונה משבע ברכות של נישואין… והוא שיהיו עשרה וחתנים מן המנין.

רמב"ם הלכות אישות פרק י הלכה ו: וצריך לברך ברכת חתנים בבית החתן קודם הנישואין והן שש ברכות… אירס וכנס לחופה ולא ברך ברכת חתנים הרי זו נשואה גמורה וחוזר ומברך אפילו אחר כמה ימים…

מגיד משנה: אירס וכנס לחופה ולא בירך וכו'. זה פשוט שאע"פ שצריכה ברכה אינה מעכבת וחופה הראויה היא…

שו"ת הרשב"א חלק א סימן אלף קסז: שאלת עיר שאין בה עשרה בני אדם לברכות נישואין ואי איפשר להביאם שם ממקום אחר אם מברכין ברכת אשר ברא בפחות מעשרה אם לא? תשובה ברכות חתנים אינה בפחות מעשרה… ואין הפרש בין ברכת אשר ברא לשאר הברכות אלא לענין פנים חדשות בלבד. שאם באו פנים חדשות מברכין את כולן ואם לא באו פנים חדשות מברך אשר ברא לבד.

תרומת הדשן פסקים וכתבים סימן קמ: ומה שנעשו ברכותיו בלא עשרה, ולכאורה הוה כלה בלא ברכה ואסורה לבעלה כנידה, אמנם מצאתי בתשובת הרשב"א ובתשובת המיימוני דאינו מעכב בדיעבד כלל וק"ל. ועוד דמסתברא דכלה בלא ברכה אסורה לבעלה כנידה, היינו בלא חופה, אלא דנקט בלא ברכה לפי שעושין ברכה בשעת נישואין… ובשום מקום ברכות אין מעכבות את המצות, וכי ס"ד אם אין במדינה עשרה שלא תנשא אשה משום דברכת חתנים בעשרה, ועוד אמר בהניזקין (גיטין נח ע"א) מעשה בארוס וארוסתו שנשבו לבין הנכרים והשיאום זה לזה, אמרה ליה לא תגע בי שאין לי כתובה ממך, אבל משום כלה בלא ברכה לא נמנעה ותו לא מידי.

בית יוסף אבן העזר סימן סב: ואין דבריו נראין דמה טענה היא זו דאין הכי נמי שאם אין שם עשרה שלא תנשא אשה ואין זה אלא כמכריח הדבר בעצמו.

דרכי משה: ואין דבריו נראין אלא אין הברכות מעכבות… ומיהו לכתחלה יש ליזהר ולהדר אחר עשרה.

ב"ח: וכי יעלה על הדעת דמשום ברכה דאינה אלא תקנת חכמים ואינה מעכבת לא תנשא אשה ויבטל מצות עשה דאורייתא דפרו ורבו והכי עיקר ואף על גב דבגמרא (כתובות ז ב) נפקא לן ברכת חתנים מקרא אסמכתא בעלמא הוא כמ"ש התוספות…

ים של שלמה מסכת כתובות פרק א: ואני אומר, שאין הדבר צריך הכרע, שלא אמרו [אלא] שאינו אלא בעשרה, ובפחות אינו יכול לברך, אבל לא אמרו שהברכות מעכבות.

שולחן ערוך אבן העזר סימן סב סעיפים א, ד: אין מברכין ברכת חתנים, אלא בעשרה גדולים ובני חורין, וחתן מן המנין, בין כשאומרים אותה בשעת נשואין בין כשאומרים אותה אחר ברכת המזון; אבל כשאין אומרים אחר ברכת המזון, אלא ברכת אשר ברא, אינו צריך עשרה. ( ומ"מ ג' בעינן) (הר"ן פ"ק דכתובות).

חלקת מחוקק: ועיר שאין בה עשרה וא"א להביאם שם ממקום אחר אסור לעשות שם נשואין אלא צריך החתן והכלה לילך למקום שיש שם עשרה ולהכניסם שם לחופה ואם אין במדינה עשרה וא"א לו לילך למדינה אחרת רק בטורח גדול אז הוי כדיעבד וברכות אין מעכבות ויכניסנה לחופה בלא ברכה וחוזר ומברך אפילו אחר כמה ימים…

שו"ת יביע אומר חלק ב – אבן העזר סימן ו: ב"ה. ירושלים ת"ו. תש"ב לפ"ק. עמדתי ואתבונן במקום שהממשלה אוסרת לערוך נישואין דתיים, אם מותר לברך ברכת חתנים בפחות מעשרה, או להנשא בלי ברכת חתנים… (ח) המורם מכל האמור שנראה מד' מרן וכמה מגדולי האחרונים שברכות הנישואין (בעשרה) מעכבות, ואם א"א לעשותם בעשרה אין לשאת אשה בלי ברכה. אכן ראיתי בס' בן איש חי (פר' שופטים אות יד), שפסק במדינה שאין שם עשרה וא"א להביא עשרה מעיר אחרת, שיש לסמוך על המקילים שיעשו חופה שם ויברכו אשר ברא דוקא, ואח"כ כשיזדמנו במקום שיש עשרה יעמדו אצל החופה שתהיה שם וישמעו ז"ב ויכוונו לצאת י"ח. ע"כ. ולכאו' פסק זה היפך דעת מרן שקבלנו הוראותיו.

שו"ת משנה הלכות חלק ב סימן מב: ובאמת לאחר נשיקת עפר רגלי מרן אדוננו הב"י ז"ל ושאר אחרונים דאזלו בשיטתיה לולא דבריו הקדושים לפע"ד יש להשוות דעת הרשב"א ז"ל עם שאר פוסקים דבדיעבד אין הברכות מעכבות בנשואין גם לדעתו ז"ל והוא בשנדייק לשון השאלה…