גדולי הדור וסמכותם

בס"ד

מי הם גדולי הדור ומהי סמכותם?

ברכות דף סג עמוד א: הכריז [עליהם]: אנשים הללו גדולי הדור הם, ואבותיהם שמשו בבית המקדש…

פסחים דף מט עמוד ב: לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו וישא בת ת"ח. לא מצא בת תלמיד חכם – ישא בת גדולי הדור. רש"י: גדולי הדור – אנשי מעשה וצדיקים.

סנהדרין דף מו עמוד א: תניא רבי אליעזר בן יעקב אומר: שמעתי שבית דין מכין ועונשין שלא מן התורה, ולא לעבור על דברי תורה, אלא כדי לעשות סייג לתורה. ומעשה באחד שרכב על סוס בשבת בימי יונים. והביאוהו לבית דין וסקלוהו. לא מפני שראוי לכך, אלא שהשעה צריכה לכך. שוב מעשה באדם אחד שהטיח את אשתו תחת התאנה, והביאוהו לבית דין והלקוהו, לא מפני שראוי לכך אלא שהשעה צריכה לכך.

רמב"ם הלכות סנהדרין פרק כד הלכה ד: יש לבית דין להלקות מי שאינו מחוייב מלקות ולהרוג מי שאינו מחוייב מיתה ולא לעבור על דברי תורה אלא לעשות סייג לתורה, וכיון שרואים בית דין שפרצו העם בדבר יש להן לגדור ולחזק הדבר כפי מה שיראה להם הכל הוראת שעה לא שיקבע הלכה לדורות…

רא"ש מסכת בבא קמא פרק ט: ודוקא גדול הדור כגון רב נחמן דחתנא דבי נשיאה הוה וממונה לדון על פי הנשיא. או טובי העיר שהמחום רבים עליהם. אבל דייני דעלמא לא.

קרבן נתנאל גיטין פרק ד: ותמהני שכל הפוסקים ראשונים אחרונים לא הזכירו מזה כלום בסי' רס"ז.

ים של שלמה מסכת בבא קמא פרק ט: והנה במה שכתב שצריך להיות ממונה כו'. פשיטא שהדין עמו, דלאו כל כמיניה, אפילו יחיד בדורו, למיגזר ולמיקנס, אם לא מרוצה לעם, בהרמנא דידהו, דהיינו ממונה לדון. כדי שלא יבנה כל אחד במה לעצמו. אבל מ"מ לא נ"ל שהכל תלוי במה שהוא ממונה כו', כי אפילו ממונה ע"פ טובי העיר. אם לא שמומחה וגדול בהוראה, לאו כל כמיניה למקנסיה בדין יחידי. אם לא בהסכמת טובי העיר, שמסיעים על קיצתם (ב"ב ח' ע"ב), ויושבים עמו בדין.

שו"ת אבקת רוכל סימן קפח: ואף כי אנו בעונותינו הדיוטות אנחנו מ"מ המחונו רבים עליהם ויפתח בדורו כשמואל בדורו.

שו"ת הרא"ש כלל כא סימן ט: הכתב ששלחתי לאותו חסר מוח ואתה ואחר תנוס לו ואם לא יחזור בו אני מתרה בך ואת כל הקהל שינהגו בו נידוי באותו המשוגע יעקב בר משה וירחיקוהו ויבדילוהו מעדת ישראל. כל דבר זה צריך חיזוק שלא יבא כל שוטה חסר דעת לבטל תורת מרע"ה. ואם יעמוד במרדו ולא ינהוג דין מנודה בעצמו אני גוזר עליו במצות אדונינו המלך יר"ה שיתן אלף זוז למושל העיר. ואני גוזר עליך רבי יעקב שתמסור כתבי זה למושל העיר שיגבה ממנו קנס הנזכר. ואם כל זה לא יועיל גוזרני עליך שתודיעני הכל. ומצוה לנדותו בכל הקהלות ספרד וגם ידונו אותו למות בדין זקן ממרה, כי אנו חייבין למסור נפשותינו על תורת האלהים ולבער עושה הרעה מקרבינו.

ספר החינוך מצוה תצו: ונוהגת מצוה זו לענין זקן ממרא בזמן הבית, ולענין החיוב עלינו לשמוע לדברי חכמינו הקדמונים ואל גדולינו בחכמת התורה ושופטינו שבדורנו נוהגת בכל מקום ובכל זמן בזכרים ונקבות.

שו"ת אגרות משה חושן משפט חלק ב סימן א: והנה לענין הוראות ותקנות גם ב"ד הגדול דבזה"ז יש לו כל כח ב"ד הגדול שבלשכת הגזית לבד דיני קרבן וחיוב מיתה דזקן ממרא אבל איסור זקן ממרא יש, כמפורש בירושלמי… שעל היתר השמן שהתירו ר"י נשיאה וב"ד שהיו זמן רב אחר חורבן ביה"מ שלא רצה רב לקבל א"ל שמואל דאנא כתב עליך זקן ממרא…

חשוקי חמד סנהדרין דף פו עמוד ב: מאידך יעוין במהרי"ץ חיות (במאמר לא תסור בספר תורת נביאים) שכתב שהלאו של לא תסור שייך רק על דין או משפט שיוצא מפי הבית דין הגדול, אבל בדיני דרבנן שנגזרו אחר חורבן הבית שבשביל מצב עם ישראל לא יכלו כל חכמי ישראל להתאסף במקום אחד ולדון יחד אין את האיסור של לא תסור, ולדבריו צ"ע אם יש איסור זקן ממרא בזמן הזה.

תשובות והנהגות כרך ה סימן שא: ובעיקר הדבר שאחד ממציא המצאה מחודשת, ומפיצה בלי הסכמת גדולי הוראה, בזה גופא מורד בסמכות גדולי התורה וכעין זקן ממרא. והבאתי כמה פעמים דעת מרן הגאון דבריסק זצ"ל, שכשמחדשים ומשנים מהמקובל, יעץ לסתום שזה איסור גמור בלי לפרט שום נימוקים, כיון שאם מפרשים הטעם אז מתחילים לפלפל ומחלישים את האיסור, ואף כאן נסתום שאסור בלי לנמק הטעם, כיון שבכל נימוק ימצאו טעם להתיר, והעיקר להמליץ ש"החדש אסור מה"ת".

אור החיים ויקרא פרק כה פסוק כה: והגאולה תהיה בהעיר לבות בני אדם ויאמר להם הטוב לכם כי תשבו חוץ גולים מעל שלחן אביכם ומה יערב לכם החיים בעולם זולת החברה העליונה אשר הייתם סמוכים סביב לשלחן אביכם הוא אלהי עולם ב"ה לעד, וימאיס בעיניו תאוות הנדמים ויעירם בחשק הרוחני גם נרגש לבעל נפש כל חי עד אשר יטיבו מעשיהם, ובזה יגאל ה' ממכרו, ועל זה עתידין ליתן את הדין כל אדוני הארץ גדולי ישראל ומהם יבקש ה' עלבון הבית העלוב.

אור החיים ויקרא פרק כו פסוק טו: עוד אפשר שהכתוב ידבר כנגד הדרגות שיהיו בכללות עם בני ישראל והם ג' כתות, האחד הם גדולי ישראל העומדים על התורה ועל העבודה, וכנגד כת זו אמר ואם לא תשמעו לי וגו', כי הכת הצדיקים צריכין לדקדק במצות ה' ולקיים כל התורה, ואם יזלזלו אפילו בענף קטן הרי זה מתחייב בנפשו…

שולחן ערוך חושן משפט הלכות דיינים סימן ב: כל בית דין, אפילו אינם סמוכים בא"י, אם רואים שהעם פרוצים בעבירות (ושהוא צורך שעה) (טור), היו דנין בין מיתה בין ממון, בין כל דיני עונש, ואפילו אין בדבר  עדות גמורה. ואם הוא אלם, חובטים אותו על ידי עובדי כוכבים. ( ויש להם כח להפקיר ממונו ולאבדו כפי מה שרואים לגדור פרצת הדור) (טור בשם הרמב"ם בפרק כ"ד מסנהדרין). וכל מעשיהם יהיו לשם שמים; ודוקא גדול הדור, או טובי העיר שהמחום ב"ד עליהם. הגה: וכן נוהגין בכל מקום שטובי העיר בעירן כב"ד הגדול, מכין ועונשין, והפקרן הפקר כפי המנהג; אעפ"י שיש חולקין וס"ל דאין כח ביד טובי העיר באלה, רק להכריח הצבור במה שהיה מנהג מקדם או שקבלו עליהם מדעת כולם, אבל אינן רשאים לשנות דבר במידי דאיכא רווחא להאי ופסידא להאי, או להפקיע ממון שלא מדעת כולם (מרדכי פ' הגוזל בתרא), מכל מקום הולכין אחר מנהג העיר; וכל שכן אם קבלום עליהם לכל דבר, כן נ"ל (ועיין בי"ד סימן רכ"ח דיני תקנות וחרמי צבור).